עו"ד מיכאל ספרד, מטעם העותרים, טען כי המדינה משולה בעיניו למהמר כפייתי, שר הביטחון היה צריך להתפטר, ו"איך הציבור יתייחס לכך שראש הממשלה ושר הביטחון לא מקיימים את ההתחייבויות שלהם?" השופטים מתחו ביקורת חריפה נגד הממשלה

מאת אבירם זינו

בדיון שהתקיים הבוקר בבקשת המדינה לפתוח מחדש את הדיון בעתירה לממש את צווי ההריסה של מבנים בשכונת גבעת האולפנא בבית אל, נמתחה ביקורת חריפה נגד הממשלה על ידי השופטים: "כשהמדינה באה ומבקשת משהו, אנחנו בטוחים שהיא תעשה אותו לכן יש איזה שהוא כבוד הדדי בין הרשויות". החלטת בית המשפט תינתן בהמשך.

את הדברים אמר השופט עוזי פוגלמן, שהוסיף כי המשמעות של הבקשה היא שבכול פסקי הדין של בימ"ש תבוא המדינה ותגיד, השתנתה המדיניות אנחנו מבקשים לפתוח את הדברים מחדש. הדיון נערך בפני הנשיא אשר גרוניס, שלא השמיע ביקורת כחבריו. השופט סלים ג'ובראן, שביקר אף הוא את המדינה, שאל מדוע הריסת המבנה לא נעשתה עד היום: "הבקשות החריגות נהיו דבר שבשגרה. זה לא בריא מבחינה משפטית וציבורית",

עו"ד מיכאל ספרד, מטעם העותרים, טען כי המדינה מתנהגת כמו מהמר כפייתי, שר הביטחון היה צריך להתפטר, ו"איך הציבור יתייחס לכך שראש הממשלה ושר הביטחון לא מקיימים את ההתחייבויות שלהם?"

נציגת הפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, הודתה בדיון כי המדינה באה בבקשה מאוד חריגה, וביקשה הארכה של 60 ימים. השופט ג'ובראן שאל אותה בתגובה, האם "מה שצפוי יקרה עד אז", כלומר האם יתבצע הפינוי, והפרקליטה השיבה, כי הדרג המדיני מבקש לבחון את אופן יישום המדיניות שנקבע בבית המשפט. העיקרון של הריסת מבנים מבחינה חוקית עומד בעינו. הדרג המדיני מבקש לבחון את הרזולוציות של ההתייחסות במקומות הספציפיים בהם הייתה התחייבות המדינה.

ביקורת חריפה לא פחות, ואישית עוד יותר, הושמעה מפיו של עו"ד מיכאל ספרד, שייצג את העותרים, פלסטינים בעלי הקרקע, והזכיר את תיק מגרון, שגם בו המדינה ביקשה הארכה ועוררה את כעסו של בית המשפט על ההתנהלות סביב החלטות בג"ץ בעניין פינוי והריסה של מבנים בלתי חוקיים בהתנחלויות.

"אנחנו מחריבים את הכללים הכי בסיסיים של השיטה שלנו. כאשר מגיע ראש ממשלה ושר ביטחון לבימ"ש העליון ומתחייב לעשות דבר מה, בתיק שכבר ניתן בו פסק דין, על בסיס ההתחייבות הזאת נמחקת העתירה וניתן פסק דין המעגן את ההתחייבות שלא ניתן לסגת ממנה", אמר עו"ד ספרד והוסיף, "זו קריסה מוחלטת של כל המערכת שלנו, גם הם החליטו אחרי כמה חודשים לשקול בדבר, איזה תוקף מוסרי יש למדינה?

"את הבקשה הזאת לא היה צריך להגיש ושר הביטחון היה צריך להגיש בקשת התפטרות, כדי להגן על החוק. הממשלה מבקשת לקנות זמן, ובתוך המרדף שלה היא משולה בעיני למהמר כפייתי שכל פעם מעלה את ההימור. אנחנו פנינו לרשויות, אם המשטרה והצבא היו אוכפים את הדין, לא היינו מגיעים לכאן. העילה לבקשה איננה משפטית, היא פוליטית במובן הצר של המילה. אומרים שיש השלכות חברתיות משמעותיות לביצוע ההתחייבות שלנו. נכון. ואיזה השלכות יש לאי ביצוע והפרת פסק דין? מה יאמרו לעצמם אזרחים בראותם את המדינה, ראש ממשלה ושר הביטחון, לא מקיימים את התחייבויותיהם?"

על טענות המשיבים, דיירי שכונת האולפנא, קראו בידיעה של טובה אבן חן