כך טוען עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, במכתב ששיגר לשר התיירות ולשר התחבורה. הוא מביע את דאגתה של תעשיית התיירות בגין סיכום דיון ועדת הכלכלה, לפיו הומלץ לכאורה לא לאשר את ההסכם. טוען, כי "אינטרס טובת הרוב גובר כאן על נוחות המיעוט" 

מאת עמי אטינגר

עמי פדרמן פנה במכתב לשר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, ולשר התחבורה, ישראל כץ, ובו הוא מתריע על הסחבת בחתימת הסכם שמים פתוחים עם האיחוד האירופי. סחבת שתגרום, לדבריו, נזקים תדמיתיים

לישראל, "בגלל מורא מחברות התעופה הפרטיות הישראליות וועדי העובדים שלהן".

"בדאגה רבה עקבנו אחר מהלך הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ביום 2.5.2012 , אשר דנה בנושא ההסכם. לצערנו, נראה היה בעליל, כי בדיון כה חשוב לעתידה הכלכלי והבינלאומי של ישראל, היה ייצוג דל לעמדת הממשלה, אל מול ייצוג יתר חריג בעוצמתו לחברות התעופה הפרטיות הישראליות ובעיקר לוועדי העובדים שלהן", כותב פדרמן ומדגיש, כי "בעיתוי בו נערך הדיון, היה נראה כי 'מוראם' של ועדי העובדים נפל על חברי הכנסת ועיוות לחלוטין את מהלך הדיון ומסקנותיו".

עבודת מטה, שנמשכה 5 שנים

לדבריו, לא נשמעו בדיון בכנסת, מצד הממשלה, תשובות נחרצות וברורות, כפי שאפשר היה לצפות לאחר מו"מ ועבודת מטה מקצועית של כ-5 שנים, "מה גם שידוע וברור לנו, כי התשובות הנ"ל היו מצויות בידי נציגי משרדיכם, שהשתתפו בדיון בכנסת", הוא מציין במכתב.

לדבריו, כך נותרה ללא מענה לכאורה שאלת "התועלת" לישראל מהסכם זה, כאילו נושא זה לא נבדק ונבחן מכל זווית אפשרית, והתשובות ברורות וחותכות, כי "אין עתיד לישראל כיעד תיירותי, אם גורלו יהיה מותנה ברווחת בעלי 45 מטוסים בלבד!".

נשיא התאחדות המלונות כותב עוד, כי "אנו מבקשים להביע את דאגתה של תעשיית התיירות של ישראל בגין סיכום דיון הוועדה, אשר לכאורה ממליץ לממשלה לא לאשר ההסכם. תעשיית התיירות של ישראל משקפת אינטרסים לאומיים וכלכליים, העולים בחשיבותם על 'הנזק' שעלול לכאורה להיגרם לחברות התעופה הפרטיות הישראליות, בגין הגברת התחרות הצפויה מחתימת ההסכם.

"תעשיית התיירות הישראלית משקפת מקור תעסוקה לכ-200 אלף מועסקים, אשר מרביתם הם תושבי הפריפריה ומייצגים נאמנה את הפלח הסוציואקונומי הנדרש ביותר לתעסוקה (עולים חדשים, חיילים משוחררים, בני מיעוטים, סטודנטים. משפחות חד-הוריות וכו') , גם מבחינה מספרית וכמותית, אך כנראה "שאינטרס 'טובת הרוב' גובר כאן על 'נוחות המיעוט'".

פדרמן טוען במכתבו, כי "תעשיית התיירות של ישראל הנה תעשיית יצוא לכל דבר, המשקפת ערך מוסף מהגבוהים שיש, אשר תרומתה לתמ"ג עולה על 4% לשנה. התיירות הנה "מאוצרות הטבע" הבודדים שיש לישראל, גורלה של התיירות לא יכול להיגזר מגודלן של חברות התעופה הפרטיות הישראליות, לאמור 45 מטוסים בלבד".

נזק תדמיתי

לדבריו, הנזק התדמיתי כלכלי, העלול להיגרם לישראל בגין "גרירת רגליים", בהתנהלות מול האיחוד האירופי בחתימת ואישור הסכם זה, הנם חמורים דיים לעורר את ממשלת ישראל למניעת נזק חמור זה, ביחסי החוץ עם הגורם הבינלאומי רב החשיבות, האיחוד האירופי. אולם חשיבות התיירות לישראל חורגת בהרבה מעבר למחוזות אלו, אל התחומים הכל כך חשובים של תדמית ישראל בעולם, הרי ברור וידוע ערכו ההסברתי האדיר של ביקור בישראל, אל מול כל תעמולת השטנה נגדה, כותב פדרמן.

"דו"ח מבקר המדינה האחרון מתריע גם הוא על האיחור הרב בהשלמת ההסכם עם האיחוד האירופי ואשר למעשה מסכל את האפשרות להשגת היעד של 5 מיליון תיירים, שקבע משרד התיירות. אנו פונים אליכם (השרים) בבקשה לקיומו של דיון ממשלתי נוקב בסוגיה זו, אשר מעבר לכל, משקפת את שיקולי טובת המדינה ורוב אזרחיה אל מול 'סיכון' לכאורה של סקטור אחד", מסכם פדרמן את מכתבו.