התרגיל נועד לבדוק את מוכנותם של הנהלת משרד האוצר ואגפי המשרד במתן מענה לבעיות שמתעוררות במהלך תרחיש מסוג זה: מענה לאזרחים שביתם חרב, שיקום מבנים, גיוס מהיר של כספים, בעיות הקשורות לביטוחים ומיסים, יציבות שוק ההון ועוד

מאת צבי זינגר

משרד האוצר קיים אתמול תרגיל המדמה אירוע של רעידת אדמה בשילוב עם צונאמי בישראל.

בתרגיל, שכונה "תנודות שיא", השתתפו עובדי המשרד, חברי ההנהלה, רשות המיסים ורשות החברות. התרגיל התבסס על תרחיש של רעידת אדמה בעוצמה של 6.9 בסולם ריכטר, הפוגעת בישראל ושכנותיה, ובעקבותיה פוגע צונאמי בחופי הים התיכון.

משרד האוצר על אגפיו התמודד בתרגיל עם השלכות של אירוע, שבו קרסו  עשרות אלפי מבנים ופרצו מאות דליקות, שחלקן הגדול רעיל. במסגרת התרגיל הוקם חדר מצב במשרד האוצר בירושלים, ובו התכנסו כל הגורמים הרלוונטיים לדיון בדרכי הפעולה, בסוגיות נבחרות הקשורות לתרחיש.

התרגיל נועד לבדוק את מוכנותם של הנהלת משרד האוצר ואגפי המשרד במתן מענה לבעיות שמתעוררות במהלך תרחיש מסוג זה, כגון: מענה לאזרחים שביתם חרב, שיקום מבנים, גיוס כסף מהיר בתוך ומחוץ לגבולות ישראל, בעיות הקשורות לביטוחים ומיסים, יציבות שוק ההון ועוד. בסיום התרגיל קיימה הנהלת משרד האוצר והגורמים הרלוונטיים דיון במסקנות העולות מהתרגיל, והצעדים הנדרשים  ליישומן.

רק בשבוע שעבר הזהיר השר בני בגין, הממונה על היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה: "אני בהחלט רואה ברעידת אדמה סכנה ממשית ומוחשית, שתביא לאלפי הרוגים". השר בגין – שדיבר בישיבה מיוחדת שערכה ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף לתרחישי חירום, בוועדת החוץ והביטחון – אמר כי במדינת ישראל ישנם כ-50,000 עד 100,0000 בניינים ישנים, שנמצאים בסיכון גבוה, מאחר שהם לא עומדים בתקן שהוגדר.

בגין גילה, כי ישראל נערכת להקמתן של שתי מערכות התרעה חדשות. מערכת אחת, המכונה "מערכת תרועה", המיועדת לתת התרעה על רעידת אדמה מהיבשה. המערכת אמורה לתת מענה בסדר גודל של בין 5 עד 30 שניות ועלותה כ-25 מיליון שקל. בנוסף, בתחילת שנת 2014, תוקם מערכת התרעה בפני צונאמי, שכינויה "מים אדירים".