ג'ורג' הגלמוד, האחרון מבני מינו ככל הנראה, מת בפארק הלאומי גלפאגוס שבאקוודור. ג'ורג' לא היה רווק מושבע ובמשך 15 שנים הוא חי בחברת נקבה מהר הגעש הסמוך "וולף," ואף הזדווג איתה, אלא שהביצים תולדת הזיווג התבררו שוב ושוב כעקרות

מאת גרשון גירון

ה-BBC מדווח, שמדענים מעריכים את גילו של צב הפינטה הענק, כנראה האחרון מבני מינו ששרד, במאה שנים, היינו בוגר-צעיר במונחי בני תת-המין החיים לעיתים מאתיים שנה. מנהלי הפארק מתכננים לערוך לצב ניתוח שלאחר המוות כדי לקבוע את נסיבות מותו.

מאחר שלא היו לג'ורג' צאצאים וככל הידוע לא נותרו בעולם אחרים מתת-מינו, הוא נודע כברייה הנדירה בעולם. במשך עשורים רבים ניסו מדענים חסידי איכות הסביבה, ללא הצלחה, לשדך את הצב עם נקבות מתת-מין דומה החי באיי גלפאגוס. בסופו של דבר הוא נמצא מת בתחום מחייתו על ידי מי שמשגיח עליו, פאוסטו לרנה.

ג'ורג' הגלמוד נצפה לראשונה על ידי מדען הונגרי באי פינטה שבגלפאגוס בשנת 1972. חסידי איכות הסביבה האמינו שתת-המין שלו (Chelonoidis nigra abingdoni) נכחד.

ג'ורג' לא היה רווק מושבע ובמשך 15 שנים הוא חי בחברת נקבה מהר הגעש הסמוך "וולף," ואף הזדווג איתה, אלא שהביצים תולדת הזיווג התבררו שוב ושוב כעקרות.

כמו כן, הוא חלק את סביבת מגוריו עם נקבות מהאי אספניולה, הקרובות אליו מבחינה גנטית יותר מזוגתו הקבועה, אך ג'רג' הגלמוד לא הצליח להזדווג איתן.

הוא הפך לסמל של איי גלפאגוס המארחים מדי שנה כ-180,000 מבקרים. מנהלי הפארק הלאומי אמרו שעם מותו של ג'ורג', תת-המין שאליו הוא השתייך עבר מהעולם. גופו ייחנט ככל הנראה כדי לשמר אותו לדורות הבאים.

איי גלפאגוס היו משופעים בצבים עד שלהי המאה ה-19, אך מאוחר יותר צדו אותם מלחים ודייגים שמכרו את בשרם עד שהצבים נכחדו כמעט. בתי הגידול שלהם נפגעו עוד כאשר הובאו אל האיים עיזים מהיבשת.

את עיקר פרסומם חבים צבי גלפאגוס לצ'ארלס דרווין, שההבדלים בצורתם סייעו לו בניסוח תיאוריית האבולוציה.

כ-20,000 צבי ענק בני תת-מינים אחרים חיים עדיין באיי גלפאגוס.