השווקים מלאים סחורה אך "מי יכול להרשות לעצמו לקנות אננס ב-15 דולר?" אומר אזרח איראני, שגם מסביר שהוא אינו מתלונן, כי הוא מצליח להתפרנס היטב מספקולציה על שערי המטבע – עיסוק מקובל מאוד בטהראן. איראן מודה, שהצעדים הננקטים לריסון תכניתה הגרעינית גובים ממנה מחיר כבד

מאת גרשון גירון

אתמול נכנסו לתוקף העיצומים שהטיל האיחוד האירופי על תעשיית הנפט החיונית לאיראן, וטהרן מודה שהצעדים הננקטים לריסון תכניתה הגרעינית גובים ממנה מחיר כבד. כך מדווח הלונג איילנד ניוזדיי.

הניו יורק טיימס מצטט אזרח איראני, המספר כי השווקים מלאים סחורה אך "מי יכול להרשות לעצמו לקנות אננס ב 15 דולר?" הוא גם משיב: "אף אחד," ומוסיף שהוא אינו מתלונן מאחר שהוא מצליח להתפרנס היטב מספקולציה על שערי המטבע: "לפחות הדולרים שקניתי מפיקים לי רווח נאה."

החרם המונע מעשרים ושבע מדינות האיחוד לרכוש נפט הוא מכה שנייה שאיראן סופגת בימים האחרונים, לאחר עיצומים חדשים שהטילה ארצות הברית על איראן, המונעים מבנקים ברחבי העולם להשלים עסקאות נפט עם בנקים איראניים. "היום אנחנו ניצבים בפני העיצומים הקשים ביותר, ואנו מבקשים מהאזרחים לעזור לפקידי הממשל בקרב זה," אמר סגן נשיא המדינה, מוחמד ראזה רחימי.

איראן שואבת כארבעה מיליון חביות נפט ביום, ובאדמתה נמצאים 12 אחוזים מכלל עתודות הנפט העולמיות, כ-137 מיליארד חביות. מכירות הנפט מהוות 80 אחוז מהיצוא האיראני, אבל רוב הנפט המופק במדינה משמש בתוכה.

כאשר הוכרזו עיצומי האיחוד האירופי וארצות הברית בראשית השנה, איראן איימה לחסום את מיצרי הורמוז, נתיב שדרכו מיוצאת כחמישית מהנפט העולמי, אך נראה שנכון לעכשיו היא אינה ממהרת לממש את האיום. אתמול הודיעה איראן שהיא עומדת לקיים תמרוני ירי טילים המכסים מטרות בישראל וכן את בסיסי הצבא האמריקני באזור המפרץ הפרסי.

ובינתיים האינפלציה משתוללת. כתב הניו יורק טיימס מספר, שכלפי חוץ, טהראן נראית כמטרופולין המשגשג שהיתה תמיד, מספר מכוניות הפורשה שנמכרו בה ב-2011 הוא הגבוה ביותר מבין ערי המזרח התיכון. העיר נקייה למופת, המרכולים גדושים סחורות מיובאות ואין בה כמעט מחוסרי בית.

אך הצמצום במכירות הנפט, המחסור החמור במטבע זר ומדיניותו הכלכלית המבולבלת של הנשיא אחמדינז'אד יצרו אווירה שבה האזרחים, הבנקים, העסקים ומוסדות המדינה דואגים קודם כל לעצמם. "העובדה שכל הפורשה האלה נמכרות כאן מציינת שיש אנשים המנצלים את הכלכלה הקלוקלת," אמר חוסין ראגפאר, כלכלן באוניברסיטה מקומית. "כולם מתחילים לעשות עסקים מהצד, כדי להכניס לעצמם עוד כסף, כולם עוסקים בספקולציות."

פשוטי העם מחליפים את הריאלים, המטבע האיראני, בדולרים ובמטבעות זרים אחרים. משקיעים מתוחכמים יותר משקיעים מזומנים בנדל"ן, דירות, אמנות, מכוניות ונכסים אחרים, שערכם עתיד לעלות עם הידרדרות הריאל.

לדברי כלכלנים, העיצומים כואבים לאיראן, בפרט במניעת גישה לעתודות מטבע זר, שהיא נהגה להשתמש בו לחיזוק הריאל. אך הרבה מהנזק איראן גרמה לעצמה. כאשר החלו ההכנסות מיצוא הנפט לעלות, בשנת 2005, יצאה ממשלת הנשיא, מחמוד אחמדינז'אד, למסע יבוא. מאחר שהממשלה רכשה מוצרים רבים כל כך בחו"ל, נאלצו יצרנים מקומיים לפטר עובדים ולסגור מפעלים. הדבר הגביר את חשיפת איראן לעיצומים בינלאומיים, כי חברות שהיו יכולות לייצר תחליפים למוצרי יבוא נסגרו, ובעליהם השתמשו בנכסיהם לספקולציות, בנדל"ן, מטבע זר וחומרי גלם.

ולא רק עובדי המפעלים שנסגרו סובלים, אלא גם צבא עובדי המדינה. ביום חמישי הודה אחד מאנשי משמרות המהפכה, שהממשלה מאחרת בתשלום משכורות החיילים.

איראן אמנם ממהרת להאשים את המערב בצרותיה, אך כלכלנים רבים טוענים שהיא המיטה על עצמה את הבעיות: מורשת בזבוז אינפלציוני של הכנסות הנפט וסבסוד מנופח של מחירי המזון, הדלק ומוצרים אחרים, שעודדה צריכת יתר ושחיקה מתמדת של תעשיית המדינה.

"רבים מיסודות הכלכלה של ארצנו הוחרבו בשנים האחרונות," אמר ראגפאר, "ועכשיו, לאט אבל בטוח, אנחנו מתחילים לשלם את המחיר."