ועדת חקירה של הפרלמנט היפני: המשבר בכור בפוקושימה היה "אסון מעשה ידי אדם ביסודו… שאפשר וחובה היה לחזותו ולמנוע אותו". מחברי הדו"ח מצאו שייתכן, בניגוד לעמדה הרשמית, שהכור ניזוק גם ברעידת האדמה, לא רק כתוצאה מהצונאמי

מאת גרשון גירון

שבוע אחרי פרסום דו"ח מבקר המדינה על אסון השריפה בכרמל, מפרסמת ועדת חקירה ביפן דו"ח המפרט מחדלים כבדים, הן בתגובת ממשלת יפן והן בזו של מפעילת הכור חברת טפקו. כך מדווח ה-BBC.

כמו כן, מאשים הדו"ח את המסורת היפנית – שגרה תרבותית ואי רצון להטיל ספק בסמכות.

המפעל הגרעיני בן שש הליבות בפוקושימה ניזוק חמורות ברעש האדמה, שפקד את חופי יפן ב-1 במרס 2011 ובצונאמי שאחריו, שהחריבו את מערכות הצינון של הכורים, גרמו להתכתם ולהתפרצות רדיואקטיבית.

רבבות תושבים פונו מאזור הסגר סביב המפעל בשעה שעובדיו נלחמו להשתלט על הכורים. בדצמבר 2011 הכריזה חברת טפקו על התייצבות הכורים.

אף שהדו"ח מבקר בחריפות את כל המעורבים באסון, הוא חופר עמוק יותר. הוועדה כינתה את האסון "תוצרת יפן," מפני שהלך הרוח שאפשר את התאונה רווח בכל רחבי המדינה. הדו"ח ציין לחומרה את תפקיד הביורוקרטיה בקידום ובהסדרת התעשייה הגרעינית, וכן גורמים תרבותיים כגון הימנעות מסורתית מהטלת ספק בסמכות.

חברי הוועדה לא היססו להשתמש בלשון חריפה ביותר. עמדת יפן הרשמית עד כה הייתה, שהכור עמד ברעש האדמה, תופעה שכיחה ביפן, וניזוק כתוצאה מהצונאמי, שהוצג אם כך ככוח עליון. אולם מחברי הדו"ח מצאו שייתכן, בניגוד לעמדה הרשמית, שהכור ניזוק גם ברעידת האדמה, לא רק כתוצאה מהצונאמי.

הדו"ח עלול להפעיל לחץ נוסף על הממשלה, שהתירה לאחרונה הפעלה מחודשת של שני כורים במערב יפן. הם הוכרזו בטוחים באפריל, אך גם המפעל הזה ממוקם על בקע גיאולוגי.

חברי הוועדה העצמאית לחקירת התאונה הגרעינית בפוקושימה מונו לבחון את הטיפול במשבר ולהגיש המלצות. הם שמעו עדויות במשך יותר מ-900 שעות וחקרו יותר מאלף עדים. בדו"ח הסופי כתב  היו"ר, ששגיאות רבות והזנחה פושעת הותירו את המפעל הגרעיני לא מוכן לרעש אדמה ולצונאמי. "אף שהתחוללה על ידי שואה טבעית, התאונה במפעל החשמל בפוקושימה אינה יכולה להיחשב כאסון טבע."

"היה זה אסון מעשה ידי אדם ביסודו – שאפשר ונחוץ היה לחזותו ולמנוע אותו." אחרי שישה חודשי חקירה, הוועדה סיכמה שהאסון "היה תוצאת התנגשות בין הממשלה, הגופים המסדירים וחברת טפקו," שהיתה מיוסדת על כשל של מערכות ההסדרה.

הוועדה מצאה שהמצב בכור הוחמר אחרי רעידת האדמה והצונאמי, מפני שרשויות הממשל  "לא תפקדו כיאות," ותפקידי מפתח נותרו מעורפלים.

הוועדה הדגישה כשלי תקשורת בין טופקו למשרד ראש הממשלה בעת האסון, נאוטו קאן, שביקורו באתר מיד אחרי רעידת האדמה "הסיח את תשומת הלב" של הצוות. היא הוסיפה, שעל הרגולטורים "לעבור תהליך שינוי יסודי", כדי להבטיח את הבטיחות הגרעינית ביפן: "על הרגולטורים להיפטר מגישת ההתעלמות מתקני בטיחות בינלאומיים ולהפוך את עצמם לישות הזוכה לאמון עולמי."

עם המלצות הוועדה נמנות:

• פיקוח פרלמנטארי קבוע על גוף הפיקוח הגרעיני, הרגולטורים.
• רפורמה במערכת ניהול המשברים, נטילת יתר אחריות ממשלתית על רווחת הציבור.
• רפורמה בחוקי האנרגיה הגרעינית, כדי שיעמדו בתקני בטיחות בינלאומיים.
• פיקוח על מפעילות תחנות כוח גרעיניות ופיתוח מערכת חוקרת עצמאית.

ואידך זיל גמור!