בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בייצור שמן זית בישראל, בעוד הצריכה לא עולה בקצב מניח את הדעת ולא מתקרבת לצריכת שמן הזית במדינות הים התיכון, האמונות על תפריט מזון המכונה "דיאטה ים תיכונית".

מחקרים רבים, בעבר ובהווה, מראים יתרונות משמעותיים בצמצום נזקי מחלות כלי דם ולב, על-ידי שימוש בשמן זית או בתזונה המתבססת רק על שמן זית ולא שמנים אחרים לטיגון, תיבול, בישול ואפיה. אולם הצריכה בישראל, בקרב האוכלוסיה היהודית, עדיין בשיעור נמוך מאד לעומת שאר תושבי המזרח התיכון – ספרד, איטליה, יוון ועמי ערב.

בשנים האחרונות, היצרניות הגדולות של שמן זית: ספרד, איטליה ויוון, חוות משבר כלכלי שאינו קשור לשמן זית, אולם ללא כל ספק משפיע על שוק שמן הזית העולמי. השפעות המצוקה גם בענף הזית, מכות גלים גם בחופי ישראל ועל ענף הזית הישראלי. שמן זית ספרדי מחפש שווקים חדשים ונמכר במחירים המקשים על חקלאי עצי זית למכור שמן ברווח, אבל יש לזכור שיש שמצליחים ולא כל אחד יכול להצליח בעסק, וגידול זיתים הוא ענף כלכלי לא פחות משטיפת מכוניות או חנות מכולת. בכולם יש לצמצם בימים אלה את ההוצאות ולשווק ולמכור כמה שיותר.

בכנס ענף הזית שהתקיים לאחרונה, שמעתי את צלילי הקשיים העוברים על ענף הזית, אבל המנגינה מצפה לעזרה מגורם חיצוני כמו הממשלה (העלאת מסי המגן, הגבלת מכסות יבוא ועוד), או מועצת הצמחים במשרד החקלאות, ולאו דווקא איחוד כוחות כדי לגרום לצרכן הישראלי לרצות לקבל מוצר איכותי וטרי ובמחיר הולם לשני הצדדים.

שנים רבות מגדלי הזיתים ובתי הבד בארץ נהנו משוק, שלא מקבל את כמות השמן לה הוא זקוק ועל כן מכסות יבוא ומכסי יבוא יכלו להסדיר את הענף. בעקבות נטיעות רבות, תפוקת הזיתים הצפויה השנה תספק כנראה את כל צריכת השוק הישראלי, וכל יבוא יגרום לעודפי שמן זית ישראלי.

לדברי ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזיתים במועצת הצמחים, כבר בשנה שעברה יובאו 8,380 טון שמן זית, מתוכם 1,300 טון שמן זית למאור, שאינו ראוי למאכל אדם, וסביר להניח שחלק משמעותי ממנו הגיע לשולחן האוכל הישראלי, וזאת עקב העדר פיקוח מספק.

מסקר בתי הבד שבוצע עבור ענף הזית עולה, שקיימים 106 בתי בד, מתוכם: 29 בתי בד בהספק נמוך, 31 בתי הבד בהספק בינוני ו-46  בתי בד גדולים המטפלים ביותר משני טון זיתים בשעה. בתי בד אלו הם ענף תעשייה משני לענף החקלאי של גידול הזיתים. החשש הגדול בין המגדלים ובתי הבד הוא מהצפוי בשנה הקרובה בה יעצרו בתי הבד הקיימים בישראל, מעל ל-18,000 טון שמן זית, שזו הצריכה השנתית בישראל, וכמות ומחירי יבוא שמן זית יאיימו על הענף, בכך שייצבור עודפים שלא יימכרו השנה.

השקעה בדונם עצי זית היא כ-4,500 שקל והנטיעות בשנים האחרונות הסתכמו בכ-50 אלף דונם. האם השקעה זו של כ-220 מיליון שקל תרד לטימיון? לא בהכרח.

רוב דוברי כנס ענף הזית, הצביעו על כמה דברים שיכולים לסייע לצרכן הישראלי לבחור את הבחירה הנכונה, לבריאותו וגם לכיסו, בצריכת שמן זית ישראלי:

• בידול שמן זית ישראלי על-ידי תו איכות חדש
• פיקוח על שמן הזית הישראלי
• פיקוח וענישה הולמת לזייפני שמן זית
• איסור יבוא שמן שלא עמד בבדיקות איכות במעבדה
• הגדלת הצריכה לנפש בקרב האוכלוסיה היהודית

מוסיף עדי נעלי: "אין כל ספק, שכרמי הזיתים הינם גידול בר קיימא המתאים למגזרים השונים. עץ הזית הוא גידול מתקדם מאד אשר מלבד עונת המסיק אינו דורש הרבה ידיים עובדות, התרומה הכלכלית החיצונית של כרמי הזיתים לכלל תושבי ישראל כוללת תרומות נופיות וסביבתיות, שיפור באיכות האוויר וקיבוע פחמן, שטחי חידור למי התהום, שימוש במים שוליים ובפסולות עירוניות מטופלות ואזורי מחייה ומעבר לבעלי חיים. הערך הכלכלי של התרומות הללו הינו מאות שקלים לנפש, אשר אותן מספקים מגדלי הזיתים ללא תמורה כלכלית".