ברק: "המטרות והעקרונות שאליהם צריך להתכוון: האצה משמעותית של מסלולי הגיוס, הרחבתם והעמקתם עבור חרדים באופן שיכלול יותר מסלולים טכנולוגיים, יותר מסלולים מבצעיים, ואפילו שירות בעורף/ הדבר השני הוא החרפת האכיפה על מי שמנסה להשתמט. הדבר השלישי הוא השתתפות בשוק העבודה, והדבר האחרון הוא ניתוק הקשר הלא תמיד ראוי בין רישום בישיבה לבין דחיית שירות"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אם להאמין לשר הביטחון, אהוד ברק – הרי ממחר תיעשה היסטוריה בישראל, לאחר עשר שנים שבהן "חוק טל" הפלה בין דם לדם. זאת, לאחר שהשר ברק, הנחה את צה"ל – עם פקיעתו מחר, של "חוק טל" – להגביר את היקף הגיוס של החרדים וליישם כלפיהם את חוק שירות הביטחון. עוד הנחה השר ברק את צה"ל להגיש, בתוך כחודש, הצעה מעשית ליישום חוק שירות הביטחון על אוכלוסיית הצעירים החרדים – וזאת עד שהכנסת תאשר חוק חדש המסדיר באופן קבוע את הסוגיה.
השר ברק הדגיש את קווי המדיניות שקבע, ולפיהם "הצעת צה"ל תשקף ותיקח בחשבון, את פסיקת בית המשפט העליון, צרכי צה"ל וערכיו, את עיקרון הגברת השוויון בנטל וכן את נתוני הפרט והתאמתו לשירות וזאת כמקובל".
בהודעה שפירסמה לשכת שר הביטחון נאמר: "השר ברק הדגיש את הנחייתו לפיה יש לפעול להגברה מואצת של היקף גיוס החרדים והרחבת המסלולים הייעודיים לשירותם, כאשר בטווח ארוך יביא הדבר להכשרתם המקצועית והשגת היעד החשוב של השתתפות אוכלוסייה זו בשוק העבודה בישראל. לצד זאת, הנחה השר ברק להעמיק את אמצעי האכיפה כנגד משתמטים".
במקביל, תפעל מערכת הביטחון לקדם את הרפורמה בגמול השירות המשתלם לחיילי וחיילות צה"ל, במתווה מדורג ועד למדרגת שכר המינימום. "אנו רואים חשיבות מיוחדת, לתגמל באופן ראוי והולם את המשרתים הנושאים בנטל הביטחוני", אמר השר ברק.
השר ברק אמר בנוגע לפקיעתו מחר של חוק טל: "חוק טל פוקע מחר, אחרי שהכנסת לא הצליחה לחוקק חוק אחר, וחוק שירות הביטחון הישן חוזר לתוקפו. זה יום חשוב; מה שהיה – לא יהיה.
אני הוריתי לצה"ל להגיש לי תוך שלושים יום הצעה מעשית שתיקח בחשבון את הפסיקה של בג"ץ, את צרכי צה"ל וערכיו, את עיקרון השוויון בנטל ואת החובה לטפל באופן פרטני במתגייס, או במתייצב, על פי התאמתו שלו בפועל. המצב הזה יישאר עד שיהיה חוק קבע, כאשר הוא יחוקק ע"י הכנסת.
"המטרות והעקרונות שאותם יצטרך להשיג חוק הקבע ואליהם צריך להתכוון גם הסידור המעשי עד אז הם: קודם כל האצה משמעותית של מסלולי הגיוס, הרחבתם והעמקתם עבור חרדים באופן שיכלול יותר מסלולים טכנולוגיים, יותר מסלולים מבצעיים, ואפילו שירות בעורף, ובדרכים מסוימות גם במשטרה ובשירות בתי הסוהר. הדבר השני הוא החרפת האכיפה על מי שמנסה להשתמט מהשירות. הדבר השלישי הוא השתתפות בשוק העבודה, שצריכה להתגבר כתוצאה מקריסת החוק, והדבר האחרון הוא ניתוק הקשר הלא תמיד ראוי בין רישום בישיבה, שלפעמים לא משקף לימוד בישיבה, לבין דחיית שירות – שבסופו של דבר, בהרבה מקרים, מתגלגלת לאורך השנים עד פטור מעשי מהשירות. הקשר הזה לא יכול להימשך כפי שהוא היה בעבר".
השר ברק הדגיש: "אנחנו חושבים שחשוב, כאשר אנו ניגשים לשנות את המציאות מיסודה, להביא לעוד שני דברים: לעלייה הדרגתית של גמול השירות למשרתי החובה, באופן שהוא יתאים לשכר המינימאלי במשק, וכך צעיר או צעירה ששירתו בפועל ייצאו עם מאה או מאה חמישים אלף שקל, באופן שמאפשר להם להתחיל לצעוד בחיים ברגל ימין. והדבר השני – החל מהשלמת ההתקדמות לגמול שירות הולם, גם קיצור שירות מדורג, החל מ-2016, עם גדילת המחזורים".
ממטה המאבק לשוויון בנטל נמסר: "החלטת ברק על הכנת צה"ל לגיוס נראית חיובית, אך למשרתים יש ניסיון של 15 שנים עם הבטחות ברק. אם אכן המהלך יביא לשירות מלא של חרדים בשירות צבאי או אזרחי – נברך. בשל הניסיון המר עם הבטחות הממשלה הנוכחית, החליטו ארגונים החברים במטה להצטרף לעצרת המשותפת אשר תיערך בשבת ברחבת מוזיאון ת"א על כל תחושת המיאוס מאי קיום ההבטחות".
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ': "חוק הגיוס חייב לחול בגיל 18, ולא בגיל 23, 26, או בכל המצאה מלאכותית אחרת. עם מנהיגות אמיתית ומפשרת אפשר להגיע למצב שבו יותר חרדים מאשר בכל מתווה קיים ישרתו בצה"ל בהסכמה, ובגיל שבו יתרמו באמת בצבא, ולא יפלו על צה"ל למעמסה כלכלית וארגונית כשהם כבר מטופלים במשפחות. איש מעולם לא ניסה באמת לגייס את בני ה 18 שאינם לומדים".
יחימוביץ' מדגישה, כי שילובם של החרדים בעולם העבודה חשוב לא פחות. לדבריה, על מנת להגיע לפיתרון אמיתי חייבים להפסיק את השימוש המיותר בשפה מסכסכת, שכל מטרתה להגביר את העוינות והפילוג רק על מנת להפיק רווחים פוליטיים.
בינתיים שיגר הערב יו"ר האופוזיציה שאול מופז, מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לפעול ליישום חוק שירות ביטחון ולהביא לכדי גיוסם של בחורי הישיבות שתורתם אומנותם. במכתבו מציין יו"ר האופוזיציה כי כי לנוכח פסק דינו של בית המשפט העליון, בסוגיית גיוס החרדים, אין הממשלה רשאית לחזור למציאות שהייתה נהוגה בטרם חקיקתו של חוק דחיית שירות, כאשר שר הביטחון נהג לדחות את גיוסם של בחורי ישיבות באופן אוטומטי, ואף פטר אותם כליל משירות ביטחון כציבור. מופז טוען כי בית המשפט קבע שמתן דחיית שירות גורפת על-ידי שר הביטחון לציבור שלם אינה בסמכותו של שר הביטחון על פי חוק שירות ביטחון. "בנסיבות אלה, עם פקיעת תוקפו של חוק דחיית שירות ביום 1.8.2012, על הממשלה לפעול ליישומו של חוק שירות ביטחון על כלל אזרחי ישראל, ועל בחורי הישיבות שתורתם אומנותם בכלל זה".