ראלי דקר: מהפך באופנועים – מרק קומה עלה לפסגה

אחרי חציית הרי האנדים בקור של 6 מעלות מתחת לאפס, הידרדר המוביל פיליפ דפרה מהמקום הראשון עד למקום ה-14. אל-עטיה סוגר את הפער במכוניות

ראלי דקר: מהפך באופנועים – מרק קומה עלה לפסגה

אחרי חציית הרי האנדים בקור של 6 מעלות מתחת לאפס, הידרדר המוביל פיליפ דפרה מהמקום הראשון עד למקום ה-14. אל-עטיה סוגר את הפער במכוניות

אחרי חציית הרי האנדים בקור של 6 מעלות מתחת לאפס, הידרדר המוביל פיליפ דפרה מהמקום הראשון עד למקום ה-14. אל-עטיה סוגר את הפער במכוניות

מאת דני בר

כזכור, ביום השישי בוטלה התחרות בראלי עקב מזג האוויר. למחרת התחרו המשתתפים בחולות ודיונות במסלול היקפי קשה שכלל יציאה וחזרה לקפיאפו, צ'ילה, במזג אויר נוח של 20 מעלות צלזיוס. בראשון זכו העייפים ליום המנוחה היחידי בתחרות. ביום ב' חצתה שיירת המכוניות, האופנועים והמשאיות על צוותיה המלווים את הרי האנדים בגובה 4,600 מ' ובטמפרטורות שירדו ל-6 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

יום שבת

אחרי 155 ק"מ מנהלתיים החל מסלול של 411 ק"מ תחרותיים ביותר: שטח מדברי סלעי בתחילתו החוצה דיונות חול תלולות וקשות למעבר. הדרך הצריכה את מלוא ניסיונם של הוותיקים, שיודעים איך לתקוף דיונה ולצאת ממנה בשלום ומהר.

ואכן, ניסיונו של הנהג מקטאר, נאסר אל עטיה, זוכה דאקר 2011, עמד לו בשטח זה, ועם ההמאר הוא הגיע ראשון בפעם הראשונה במרוץ זה. אחריו עם 7:30 דקות פיגור הגיע חברו לצוות ההאמרים גורדון. ואילו פטרהנסל, המוביל בדרוג הכללי, הגיע רק שלישי – 23 שניות אחרי גורדון.

יום ראשון

ביום המנוחה המתוכנן נחו הצוותים המתחרים, ואילו הצוותים הטכניים עמלו על החלפת חלקים והחזרת כלי הרכב לכשירות כפי שהיו ביום הראשון לתחרות.

הצוותים המקצועיים יוצאים לדקר עם חלק חילוף אחד לפחות לכל חלק ברכבם. ביום המנוחה נהוג להחליף כל חלק ברכב, וכך הופך החלק המשומש לרזרבה למקרה של תקלה במחצית השנייה של התחרות.

הצוותים המקצועיים מגיעים עם יחס של 5 מכונאים לכל רכב, על מנת שיוכלו לפרק ולהרכיב מחדש את כל החלקים באותו יום מנוחה.

לקראת היציאה לחלקו השני של המרוץ נותרו רק 113 מכוניות מתוך 171 שהתחילו את המירוץ, 123 אופנועים מתוך 185 שיצאו לדרך, 19 טרקטורונים מתוך 33 וכן 68 משאיות לעומת ה-76 שזינקו בתחילת החודש.

יום שני

ביום שני יצאו המתחרים עם אנרגיות חדשות ועם כלים מחודשים לדרך ארוכה ומפרכת – המסלול היומי הארוך ביותר בדקאר 2012. המסלול בין קפיאפו ואנטופגסטה בצ'ילה כולל 245 ק"מ מנהלתיים ו-477 ק"מ תחרותיים בהרי האנדים עד גובה 3,000 מ' מעל פני הים.

בגזרת האופנועים, מהפך: פיליפ דפרה, שהוביל עד כה, ירד למקום ה-14 בדרוג היומי עם פיגור של 17:20 דק' מהמוביל, מתחרהו הצמוד עד כה, מרק קומה.

דירוג האופנועים המובילים אחרי יום ב' המפרך שהסתיים באנטופגסטה: קומה מוביל, דפרה עם פיגור של 1:25 דקות, רודריגז נותר שלישי עם 49 דקות פיגור מקומה.

דירוג המכוניות אחרי יום ב' מראה את התקדמותו המדהימה של אל-עטיה: פטרהנסל מוביל, גורדון במקום השני בפיגור של 7:36 דקות, הולוצ'יץ' שלישי בפיגור 7:48 דק', רומה ודה-וויליה במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה. אל-עטיה עם פיגור של 45:25 דק' – 5 דק' פחות מהפיגור בו היה בשלב הקודם.

הישראלים היימן וסגל ממשיכים במסע המפרך ומתקדמים בדירוג הכללי ונמצאים בתום היום השמיני במקום ה-33 והמרשים.

אחרי חציית הרי האנדים בקור של 6 מעלות מתחת לאפס, הידרדר המוביל פיליפ דפרה מהמקום הראשון עד למקום ה-14. אל-עטיה סוגר את הפער במכוניות

מאת דני בר

כזכור, ביום השישי בוטלה התחרות בראלי עקב מזג האוויר. למחרת התחרו המשתתפים בחולות ודיונות במסלול היקפי קשה שכלל יציאה וחזרה לקפיאפו, צ'ילה, במזג אויר נוח של 20 מעלות צלזיוס. בראשון זכו העייפים ליום המנוחה היחידי בתחרות. ביום ב' חצתה שיירת המכוניות, האופנועים והמשאיות על צוותיה המלווים את הרי האנדים בגובה 4,600 מ' ובטמפרטורות שירדו ל-6 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

יום שבת

אחרי 155 ק"מ מנהלתיים החל מסלול של 411 ק"מ תחרותיים ביותר: שטח מדברי סלעי בתחילתו החוצה דיונות חול תלולות וקשות למעבר. הדרך הצריכה את מלוא ניסיונם של הוותיקים, שיודעים איך לתקוף דיונה ולצאת ממנה בשלום ומהר.

ואכן, ניסיונו של הנהג מקטאר, נאסר אל עטיה, זוכה דאקר 2011, עמד לו בשטח זה, ועם ההמאר הוא הגיע ראשון בפעם הראשונה במרוץ זה. אחריו עם 7:30 דקות פיגור הגיע חברו לצוות ההאמרים גורדון. ואילו פטרהנסל, המוביל בדרוג הכללי, הגיע רק שלישי – 23 שניות אחרי גורדון.

יום ראשון

ביום המנוחה המתוכנן נחו הצוותים המתחרים, ואילו הצוותים הטכניים עמלו על החלפת חלקים והחזרת כלי הרכב לכשירות כפי שהיו ביום הראשון לתחרות.

הצוותים המקצועיים יוצאים לדקר עם חלק חילוף אחד לפחות לכל חלק ברכבם. ביום המנוחה נהוג להחליף כל חלק ברכב, וכך הופך החלק המשומש לרזרבה למקרה של תקלה במחצית השנייה של התחרות.

הצוותים המקצועיים מגיעים עם יחס של 5 מכונאים לכל רכב, על מנת שיוכלו לפרק ולהרכיב מחדש את כל החלקים באותו יום מנוחה.

לקראת היציאה לחלקו השני של המרוץ נותרו רק 113 מכוניות מתוך 171 שהתחילו את המירוץ, 123 אופנועים מתוך 185 שיצאו לדרך, 19 טרקטורונים מתוך 33 וכן 68 משאיות לעומת ה-76 שזינקו בתחילת החודש.

יום שני

ביום שני יצאו המתחרים עם אנרגיות חדשות ועם כלים מחודשים לדרך ארוכה ומפרכת – המסלול היומי הארוך ביותר בדקאר 2012. המסלול בין קפיאפו ואנטופגסטה בצ'ילה כולל 245 ק"מ מנהלתיים ו-477 ק"מ תחרותיים בהרי האנדים עד גובה 3,000 מ' מעל פני הים.

בגזרת האופנועים, מהפך: פיליפ דפרה, שהוביל עד כה, ירד למקום ה-14 בדרוג היומי עם פיגור של 17:20 דק' מהמוביל, מתחרהו הצמוד עד כה, מרק קומה.

דירוג האופנועים המובילים אחרי יום ב' המפרך שהסתיים באנטופגסטה: קומה מוביל, דפרה עם פיגור של 1:25 דקות, רודריגז נותר שלישי עם 49 דקות פיגור מקומה.

דירוג המכוניות אחרי יום ב' מראה את התקדמותו המדהימה של אל-עטיה: פטרהנסל מוביל, גורדון במקום השני בפיגור של 7:36 דקות, הולוצ'יץ' שלישי בפיגור 7:48 דק', רומה ודה-וויליה במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה. אל-עטיה עם פיגור של 45:25 דק' – 5 דק' פחות מהפיגור בו היה בשלב הקודם.

הישראלים היימן וסגל ממשיכים במסע המפרך ומתקדמים בדירוג הכללי ונמצאים בתום היום השמיני במקום ה-33 והמרשים.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן