5 Comments

1. דני
   19 בספטמבר 2012 @ 22:14

   העובדים של מעריב הם קודם כל אנשים שמפרנסים את עצמם ומשפחותיהם כמו בכל מקום עבודה אחר ( שגם הוא שייך לאותם טייקונים,מן הסתם). האיכפתיות צריכה להיות למען תעסוקה ונגד אבטלה באופן כללי ובאופן ספציפי נגד מוסר העסקה הירוד בימינו שמאפשר פיטורים המוניים כאלה וחוסר ביטחון במקום העבודה שלך.
   זה שהתקשורת הכתובה מוחלפת באלקטרונית או אינטרנטית פחות מפריע לי , יותר מפריעה לי עובדת שליטתם של בעלי ההון על שופרות התעמולה והמדיה והעובדה שבתהליך הזה המידע שמגיע לידינו הוא רדוד,ללא תחקיר רציני
   ומושפע מאינטרסים מסחרים.

2. מחנה שבויים זה מה שנהיינו
   18 בספטמבר 2012 @ 16:10

   נכון שאנחנו עוברים מהפיכה תעשייתית כמו שכותב נעם לניר. רק עם זה הסכמתי. המצב גרוע ומשברי, אחרת לא היתה מהפיכה. האפשרויות הרבות מנוצלות קודם כל בידי בעלי השררה. הוואקום שנוצר מהתמוטטות כלי תקשורת גם הוא מנוצל קודם כל ע"י הארגונים המיליטנטיים שמיחלים להסתלקות לא רק של כלב השמירה אלא של כל התכנים החילוניים במדינה.

3. רוחמה
   18 בספטמבר 2012 @ 7:29

   עודד, אני לא באה מתחום העיתונות, אבל תרשה לי לפוגג אמונה תמימה שלך: רוב רובן של הידיעות שאתה רואה גם בעיתונים הגדולים באים מהודעות לעיתונות, מדוברים, מאנשי יחסי ציבור. מערכת עיתון בוחרת אילו מתוך שלל כל הידיעות שמגיעות אליה להכניס לעיתון, איזו כותרת לתת, באיזה מיקום תהיה הידיעה.
   בעיתונות המודפסת יש את אותם חורים, אותו מעקף של חוקיים אתיים, ואותו חוסר אמינות.
   תקרא כאן, אולי תבין יותר http://megafon-news.co.il/asys/archives/18370

4. עודד
   17 בספטמבר 2012 @ 22:26

   בעידן האינטרנט באמת יש יותר חופש דעה, ויותר כלים להביע אותה. אבל עדיין – הדעה המובעת מתהוות ונתמכת בעזרת ידיעות שמגיעות במקור ראשון מגופי התקשורת הגדולים. להן יש את הכלים הכלכליים לשלוח עיתונאים לכל מקום, לאסוף את כל המידע ולגלות תגליות חדשות. רוב העיתונות האינטרנטית עדיין נסמכת עליהם. משמעות הנפילה של הגופים הללו היא שאנו כקוראים מקבלים מוצר פחות טוב (הדבר החשוב ביותר בתקשורת הוא אמינותה, ואמינותה בעיני הציבור נפגמת עם התמעטות הגופים), להבדיל מבימי המהפכה התעשייתית בה קיבלו האנשים אותו מוצר או מוצר טוב יותר. העיתונות האינטרנטית מלאה בחורים, עוקפת חוקים אתיים ופחות אמינה במקרים רבים מדי.

5. איה
   17 בספטמבר 2012 @ 20:40

   לומר ש"תקשורת מעולם לא היתה חופשית כמו היום" זה בערבון מוגבל למדי. היא אולי רבת ערוצים, כל אחד יכול לכתוב בהרבה מאוד מקומות, וכל אחד יכול לכתוב בהרבה מקומות, אבל אם נחבר את האמירה הזאת שלך למה שקורה בעיתונות בישראל, כשבעל אינטרס והון שופך מיליארדים מתוך אינטרס אישי, לא ישראלי, ובכך פוגע ביכולת הקיום של עיתונים מתחרים – זו הרבה דברים, אבל לא עיתונות חופשית.