בוקר טוב ישראלים. הרווחתם הבוקר שעת שינה? יופי לכם. את מה שהרווחתם הבוקר – תפסידו בערב בריבית דריבית. החושך יירד עליכם שעה אחת מוקדם יותר, ובשעה שש בערב תגלו שחשיכה מוחלטת השתלטה על העולם בחוץ. אבל, החשיכה הזאת היא עוד כלום לעומת החשיכה המוחלטת ההולכת ומשתלטת על מדינת ישראל.

הדברים אינם חדשים, הריטואל הזה חוזר על עצמו בדיוק נמרץ מידי שנה בשנה בספטמבר. שר הפנים, אלי ישי – בעזרתם האדיבה של בנימין נתניהו וחברי הקואליציה שלו – מחשיך לנו את המדינה. אנחנו, כמו תסריט שנכתב כבר מראש, מגיבים תגובה פבלובית ופותחים במקהלת יללות וקללות, 24 שעות לפני שגזירת ההחשכה נכנסת לתוקף. לא חולפות, אלא עוד 24 שעות – והרי זה פלא: כאילו מאומה לא קרה, אנחנו חוזרים לשגרת יומנו, כמו ילדים טובים, עפ"י שעון החורף שאותו כפו עלינו מועצת חכמי התורה של ש"ס ונציגה עלי אדמות, אלי ישי.

ללקק לחרדים במקום המתאים, בכל מצב ומכל פוזיציה

לאזרחים החילוניים של מדינת ישראל יש בעיה. זה לא חדש. לבעיה הזאת קוראים מנהיגות. הצרה היא שראשי המפלגות החילוניות מתנהגים כסמרטוטים, ככל שהדבר קשור להתנהלותם מול ראשי המפלגות החרדיות. במקום לדאוג לאינטרסים של הציבור החופשי, המבקש להשתחרר מהכפייה הדתית – דואגים ראשי המפלגות האלה לקואליציה שהם רוצים לגבש, כדי שלישבן שלהם יובטח כסא בממשלה לקדנציה הבאה. וכדי להגיע לקואליציה המיוחלת, יש מבין ראשי המפלגות החילוניות, כאלה שהגדילו לעשות: הם עברו ניתוח מיוחד להארכת לשונם – כדי שלשון זו תוכל ללקק לחרדים במקום המתאים, בכל מצב ומכל פוזיציה.

ולא – בנימין נתניהו הוא לא מנהיג היחיד שמתרפס עד עפר מול המפלגות החרדיות. כמוהו, כל ראשי המפלגות החילוניות. אפילו נשיא המדינה, שמעון פרס, שאינו זקוק להם כבר פוליטית, מוותר מדי שנה על מעמדו הממלכתי המחייב ובא לחלות את פניו של הרב עובדיה יוסף בביתו. אולי כדי לשמוע איזה דבר תורה, אולי כדי לקבל איזו סטירונת של חיבה על לחיו. אולי הוא בונה על עוד התמודדות על ראשות הממשלה, בתום שבע שנות קדנציה? לך תדע..

גם יו"ר האופוזיציה שאול מופז ימכור אותנו בנזיד עדשים – אם רק יהיה תלוי בחרדים, כדי שתהיה לו אפשרות להקים קואליציה. גם שלי יחימוביץ'. היא, הרי הכריזה בעצמה ש"החרדים הם פרטנרים ראויים, בממשלה בראשותי".

פעם אחת בלבד, בעשרות השנים מאז מהפך 1977, שלטה במדינת ישראל ממשלה ללא חרדים, בראשות אריאל שרון. היה זה בזכות האפשרות שנפלה בידו, להקים קואליציה עם מפלגתו של טומי לפיד ז"ל, שהיה נחוש בעניין הזה של ממשלה ללא מפלגות חרדיות. לא הייתי בונה על נחישות דומה מצדו של יאיר לפיד. אפילו בתוכנית שגיבש לגיוס חרדים נתן להם לפיד ג'וניור הנחה מפליגה של חמש שנות פסק זמן, בטרם ייכפה עליהם הגיוס לצבא. הנחה מפליגה כזאת, שממסמסת את כל רעיון השוויון בנטל – לא נתן להם אפילו נתניהו.

אז מה עושים עם הקדמת שעון החורף?

קודם כל לא מתעוררים 24 שעות לפני ביצוע גזר הדין, אלא מתכוננים היטב זמן רב מראש. מאחר שעל ראשי המפלגות החילוניות אי אפשר לסמוך, מפעילים לחץ על ראשי המשק, על הוועדים הגדולים וההסתדרות ועל התעשיינים והמעסיקים – ונערכים מראש למרי אזרחי, לקראת החלת שעון החורף בשנה הבאה. אם זה היה תלוי בי, הייתי מתחיל בסטף ורטהיימר, תעשיין אמיץ, בר לבב שאינו תלוי באף אחד. הוא ועוד כמה אמיצים כמוהו, יכולים להתחיל את המהפך הזה.

[related-posts]

יכול אלי ישי להכריז על שעון חורף כמה שירצה ויכולה גם מקהלת שרפים, כרובים, אראלים ומלאכים להחרות ולחזור על כך – אם רק חלק מהמפעלים והחברות הגדולים במשק יחליטו, שהם ממשיכים עפ"י שעון הקיץ, לא יעזור להם דבר. ואם ההסתדרות – או לפחות ועדי העובדים – ייקחו זאת לידיהם, לא יעזור אפילו בית דין של מעלה. המדינה תמשיך להתנהל עפ"י שעון הקיץ, על אפם ועל חמתם.

נכון, צריך ביצים בשביל להכריז על מרי אזרחי נגד שעון החורף. אבל זה בהחלט אפשרי וניתן לביצוע אם תהיה היערכות מראש ואם יופעל הלחץ הנכון במקומות הנכונים.

והאמת? נכון ששעון החורף הוא לא הדבר החשוב ביותר בחיינו, ככל שזה קשור לכפייה החרדית. אבל, אם זה יצליח – תהיה זו תחילתה של פריצת הדרך, שתוריד מעל גבו של הציבור החילוני את נטל הכפייה החרדית ואת הנטל הכלכלי הבלתי נסבל, הכרוך בתחזוקת החרדים בקואליציה.