כתב עיתון "משאבים"

גיסו של יצחק תשובה, בעל השליטה בחברת "דלק", התעשר שלא כדין על חשבונה של החברה במשך שבע שנים, כתוצאה מהפעלת תחנת התדלוק של "דלק" בגבעת אולגה, תוך פגיעה בקופתה של "דלק" ובציבור משקיעיה – כך טוען אריה רהב, בעל מניות מקרב הציבור בחברה. רהב מבקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר תביעה נגזרת בשמה של "דלק" כנגד יצחק תשובה, כנגד חברי דירקטוריון "דלק" וכנגד אבי ללבסקי, אחיה של אשתו של תשובה ובעליה של חברת "אור-לי משאבי אנרגיה", המפעילה את התחנה. רהב, שברשותו 84 מניות רגילות בנות 1 שקל ב"דלק", מבקש מבית המשפט לחייב את ללבסקי להשיב לחברה את הסכומים ששולמו לו והמוערכים בכ-25 מיליון שקל. הבקשה הוגשה ב-10 באוקטובר.

בבקשה נאמר כי ההסכם להפעלת תחנת התדלוק בין "דלק" לבין ללבסקי נכרת בשנת 1999 בסמוך לאחר רכישת השליטה בחברת "דלק" על ידי תשובה, ובחודש מרץ 2005 פקע תוקפו של הסכם ההפעלה שנקצב לתקופה של שש שנים. אולם, טוען רהב, למרות שתוקפו של ההסכם פקע עוד בשנת 2005 ולמרות שעסקת ההפעלה הינה עסקה חריגה שלתשובה יש בה עניין אישי, הרי שגם לאחר חודש מרץ 2005 המשיך ללבסקי להפעיל את תחנת התדלוק בגבעת אולגה באותם התנאים עד עצם היום הזה, מבלי שנחתם עימו כל הסכם וממילא מבלי שההסכם אושר במוסדות קבוצת "דלק" במנגנון ה"אישור המשולש" (באסיפת בעלי המניות ברוב מיוחד).

לדברי רהב, הליך פסול זה נמשך למעלה משבע שנים ממועד פקיעתו של הסכם ההפעלה, כאשר במהלך כל אותה תקופה שולמו לללבסקי עשרות מיליוני שקלים בניגוד לדין ותוך פגיעה קשה בחברה ובציבור משקיעיה. רהב טוען כי במהלך כל אותה התקופה הוצג לציבור המשקיעים מצג כוזב לפיו מתנהל לכאורה "משא ומתן" בין "דלק" לבין ללבסקי האמור בכל רגע להבשיל לכדי חתימת הסכם הפעלה ולהעלאתו על סדר יומה של האסיפה הכללית.

בבקשה נטען עוד, כי אי הבאתה של אותה עסקה חריגה ומיטיבה עם קרובו של תשובה להכרעת אסיפת בעלי המניות מן הציבור של "דלק", לא נעשתה בשוגג, אלא בכוונת מכוון ותוך מודעות ורצון להיטיב עימו על חשבונה של החברה וציבור משקיעיה. לטענתו, בחינת הילוכה של החברה בקשר עם עובדות המקרה הנדון, מגלה על נקלה כי הלכה למעשה קרסו להם כל מנגנוני ההגנה הקבועים בדין אשר נועדו להגן על "דלק" ועל בעלי מניותיה בקרב הציבור.

לדברי רהב, דווקא העובדה לפיה "דלק" דיווחה כי מתנהל כביכול מו"מ כאמור במשך למעלה מחמש שנים, מוכיחה כי הוחלט בחברה מתוך כוונת מכוון, שלא להתקשר עם ללבסקי בשום הסכם הפעלה אלא להעניק לו טובות הנאה מבלי לאשר זאת באסיפה הכללית.

בבקשה נאמר כי ועדת הביקורת של "דלק" סיווגה את העסקה עם ללבסקי כ"עסקה חריגה". לטענת רהב, "דלק" ונושאי המשרה בה היו בהכרח מודעים במשך שנים ארוכות לאי החוקיות הקשה והמובהקת שבאי אישור ההתקשרות עם ללבסקי על ידי האסיפה הכללית, ועל כן מצאה לנכון לתרץ זאת בקיומו הנטען של המו"מ.

יתרה מכך, טוען רהב, בדיווחים אחרים לציבור משקיעיה, דיווחה "דלק" כי היא כלל לא בחנה האם ההתקשרות עם ללבסקי הינה בתנאי שוק כמקובל אצל מפעילים אחרים מטעמה. רהב סבור כי הילוך פסול זה אשר כל מטרתו להיטיב עם ללבסקי, לא היה בא לעולם, אלמלא היה מדובר דווקא בקרובו של תשובה, בעל השליטה בחברה, אשר מוענקת לו במשך שנים זכות שלא כדין, תוך פגיעה בקופתה של החברה.

רהב מאשים את תשובה בכך ששקט על שמריו, עצם את עיניו ולא יזם כל פעולה שהיא ולו זניחה, לשם תיקון המעוות, ובכך הוא הפר, כטענתו, את חובות האמון, ההגינות והזהירות אותן הוא חב כלפי "דלק". לדברי רהב, מבחינת דין החברות, עסקת ההפעלה אשר בוצעה בחטא – דינה בטלות, כאשר הנתבעים כולם אחראים להשבת סכומי העתק ששולמו שלא כדין לללבסקי מקופתה של "דלק", לנוכח מעשיהם ומחדליהם.

תגובת "דלק": "ללבסקי מפעיל מטעם החברה את התחנה עוד טרם הפיכתה לציבורית. הפעלת התחנה נעשית בתנאים מסחריים סבירים והוגנים המתבססים, בין היתר, על הצלחתו להגדיל את נפח הפעילות בתחנה. הסכם ההפעלה עם ללבסקי אושר בוועדת הביקורת ובדירקטוריון החברה ומובא בימים אלו לאישור האסיפה הכללית של החברה".

הידיעה פורסמה ב"משאבים" – עיתון למקבלי החלטות בתחום הניהול ומשאבי האנוש