"טאלנטים כאלה ואחרים מחזרים אחר מפלגות בעלות אג'נדה שונה לעיתים קוטבית – ובשוליים נותרו כמה 'חמורים אידאולוגיים' שאינם משנים את דעתם". כך אמר היום יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין.

ריבלין, שהשתתף בכנס שדרות, מתח ביקורת קשה על הנורמות שהשתלטו על הכנסת והפוליטיקה. "קרוב לשישים אחוזים מהישראלים סבורים כי הכנסת מושחתת", אמר. "למעלה משבעים אחוזים סבורים שהמפלגות מושחתות. מדדים וסקרים אחרים שפורסמו במהלך השנים האחרונות מלמדים על מגמות דומות ומצביעים על חוסר אמון מעמיק והולך בין הציבור לנבחריו. תופעה זו איננה מונחת רק לפתחה של הכנסת. היא מונחת לפתחנו, כחברה.

"אנו עסוקים, ובצדק, בשסעים החברתיים, בפערים הכלכליים, בעימותים בין חרדים לחילונים ובין יהודים לערבים אבל השסע בין העם לנבחריו מסוכן לא פחות, ואולי אף יותר", אמר יו"ר הכנסת. "הוא מביא לייאוש מכך שהמערכת הדמוקרטית באמת מסוגלת להשפיע על מהלך החיים בישראל; הוא מזין את הכמיהה ההולכת וגוברת, בעיקר בקרב צעירים ל'מנהיג חזק' שהדמוקרטיה הפרלמנטרית היא מטרד עבורו; הוא מעודד התפשרות על עקרונות דמוקרטיים וצמצום זכויות הפרט. המערכת הפוליטית מצטיירת כמערכת ירודה והופכת להיות כזו שמתגמלת, קבוצות לחץ, קבוצות אינטרס".

ריבלין הוסיף: "במערכת הבחירות הנוכחית צפו ועלו שתי תופעות פוליטיות מטרידות במיוחד. התופעה הראשונה היא שובם של אנשי ציבור מורשעים בפלילים למערכת פוליטית ולכנסת. התופעה שנייה והחמורה יותר היא הסחר-מכר הפוליטי, הקלות הבלתי נסבלת של המעבר ממפלגה למפלגה מצד מועמדים לכנסת וחברי כנסת."

בהתייחס לשאלת המורשעים אמר ריבלין כי: "הזעקה הציבורית נשמעה היטב. רבים בציבור חשים אי נוחות ואף מתקוממים מול האפשרות שאדם שסרח כאיש ציבור ישוב לכהן במשרה ציבורית. אני מעריך שאנו עומדים לפני שינוי הנורמות ואף חייבים לשנות את הנורמות. האווירה הציבורית היום סבלנית פחות ביחס למועמדים בעלי מטען פלילי והכנסת הבאה תצטרך להידרש לנושא זה  ולהתאים את עצמה לנורמות הציבוריות. ההסדרים שקיימים היום בחוק, ומאפשרים תופעה זו כבר אינם משקפים כיאות את הרף המוסרי הציבורי".

בצד זה הדגיש ריבלין כי: "עלינו לקבוע שאם יהיו הסדרים החדשים הם יחולו על עבירות של אישי ציבור מכאן ואילך. בעיניי, אסור בשום פנים ואופן שהסדר חדש יחול באופן רטרואקטיבי. לא על חבריי לתנועה ולא על יריביי הפוליטיים. כל שינוי צריך לחול אך ורק על מי שיועמד לדין ויורשע מרגע שינוי החוק ולהבא, לא על נבחרי הכנסת הבאה שיוכלו להיבחר באופן חופשי לכנסת הבאה ולאלו שאחריה".

בהמשך דבריו תקף ריבלין בחריפות את התרבות הפוליטית שנחשפה לקראת הגשת הרשימות לכנסת: "הסחר-מכר הפוליטי שניהלו חברי כנסת במעבר בין המפלגות; האופן שבו נבחרי ציבור, משחקים במנדט שניתן להם מהציבור ומשנים את עורם הפוליטי לפעמים בין לילה, לפעמים תוך שעות לפעמים לפני שביקשו את אמון חבריהם בפריימריז של תנועתם לפעמים כמה שעות אחרי, פוגע קשות באמון הציבור. לנגד עינינו צומחת תרבות פוליטית חדשה שגורמת לרבים בישראל להרים גבה. היום בא מועמד לכנסת ומציג את עצמו בפני המפלגות למכרז: מי ייתן יותר".

ברמז עבה לכיוונו של עמיר פרץ הוסיף יו"ר הכנסת: "בעיניי, אין זה ראוי שמועמד לכנסת ידלג למפלגה אחרת כמה שעות לאחר שביקש וקיבל את אמון חבריו בפריימריז במפלגת האם שלו. לא ייתכן, שבו בזמן שמועמד לכנסת מבקש את אמון חבריו למפלגה אחת הוא מנהל משא ומתן להצטרפות למפלגה אחרת. אדם רשאי לשנות את עמדותיו חדשות לבקרים גם אם הוא מועמד לכנסת, או אפילו חבר כנסת אבל, הבזאר הטורקי שמתחולל לנגד עיני הציבור בשנים האחרונות, וששיאו בימים הללו, איננו יכול להימשך ואיננו עולה בקנה אחד עם התכלית של העקרונות החוקתיים שלנו הנוגעים לחופש ההתאגדות ועצמאות הדעה."

יו"ר הכנסת הוסיף כי "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו  מה עובר על התרבות הפוליטית שלנו. בתוך עמי אני יושב ואני חש כמו רבים את הסלידה הציבורית שלא לומר עלבון, מתופעה זו. זו איננה שאלה של חוק. בראש ובראשונה זוהי שאלה של יושרה, של הגינות, ושל אחריות ציבורית. אמות המידה שהיו מקובלות בעבר נשחקו עד דק בקדנציה האחרונה, ובעיקר בחודשים האחרונים. רבים חשים שבמערכת הפוליטית שלנו כבר אין מחיר ואין גבולות למה שמוכן אדם לעשות כדי להשיג כח הפוליטי. טאלנטים כאלה ואחרים מחזרים אחר מפלגות בעלות אג'נדה שונה לעיתים קוטבית במטרה לעלות על הגלגל הפוליטי. פעם, תופעות כאלו אפיינו את השוליים של המערכת הפוליטית. היום, התמונה התהפכה. התופעות הללו צובעות כמעט את כל המערכת ובשוליים נותרו כמה 'חמורים אידאולוגיים' שאינם משנים את דעתם."  ריבלין סיים את דבריו ואמר כי :" אני סבור שאם, באמת ובתמים, אנו רוצים להגביר את האמון במערכת הפוליטית הכנסת הבאה איננה יכולה להיות אדישה לתופעה פסולה זו, ועליה לקבוע כללי משחק נוקשים יותר שיקנו יציבות, איתנות וודאות למערכת הפוליטית".