שר החוץ האירי לריבלין: "אם אנחנו הצלחנו להגיע להסכם, גם אתם יכולים"

הפגנות פרו פלסטיניות בכניסה לפרלמנט; נשיא אירלנד יגיע לנאום בכנסת. ריבלין לשר החוץ האירי: "אין שום טעם בפתרון של שתי מדינות אם אף אחת מהן לא תוכר כמדינה יהודית.. לא ייתכן שאירלנד תגבה את זכות השיבה הפלסטינית. הכרה בזכות השיבה, משמעותה …

Print Friendly

הפגנות פרו פלסטיניות בכניסה לפרלמנט; נשיא אירלנד יגיע לנאום בכנסת. ריבלין לשר החוץ האירי: "אין שום טעם בפתרון של שתי מדינות אם אף אחת מהן לא תוכר כמדינה יהודית.. לא ייתכן שאירלנד תגבה את זכות השיבה הפלסטינית. הכרה בזכות השיבה, משמעותה דה פקטו שלילת זכותה של המדינה היהודית להתקיים".

מאת צבי זינגר 

על רקע האווירה הביקורתית כלפי ישראל השוררת באירלנד ובצל הפגנות בכניסה לפרלמנט, נפגש יו"ר הכנסתו ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, עם שורה של בכירים בממשל האירי – ובהם שר החוץ האירי, וגם נשיא אירלנד הידוע ביחסו הקשה לישראל ובאהדתו הרבה לעמדה הפלסטינית. הפגישות שקיימו ריבלין והרצוג הוגדרו במשרד החוץ, כ"התקרבות היסטורית", על רקע עשור של הידרדרות ביחסי ישראל-אירלנד, ובעקבות עמדותיו הפרו-פלסטיניות המסורתיות של הממשל האירי. עם זאת, הפער בעמדות נשאר בעינו.

בניגוד לתחזיות אירח נשיא אירלנד, מייקל  היגינס, את יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, ואת חה"כ יצחק (בוזי') הרצוג במעונו הרשמי. היגינס אף הביע רצון לבקר בישראל ולשאת דברים מעל בימת הכנסת. ריבלין הבטיח להיגינס כי יוזמן באופן רשמי לביקור בכנסת ישראל.

יו"ר הפרלמנט האירי, שון בארט, מקבל את פני יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין. צילום: דוברות הכנסת

היגינס, הזוכה לאהדה רבה בציבור האירי, הבליט לאורך השנים את ידידותו עם העם הפלסטיני ומעולם לא חסך ביקורת מישראל. במשך תקופה ארוכה אף שימש כיו"ר אגודת הידידות הפלסטינית בפרלמנט. הוא היה אורח הכבוד בהצגת הסרטים "ג'נין ג'נין" ו"רצועת עזה". ב 2004 הדליק נר לציון מותו של יאסר ערפאת, ואף כינה אותו "סמל המאבק של העם הפלסטיני". ב 2007 חלק את הבמה עם נציג חיזבאללה במפגש פומבי בדבלין,  וכן יצא כנגד ההכרה בחמאס כארגון טרור. היגינס כינה לא פעם את גדר ההפרדה "חומת אפרטהייד", ובעקבות מבצע "עופרת יצוקה" חתם על עצומה הקוראת להחרים את כל הסחורות והשירותים מישראל עד אשר זו "תציית לחוק הבינלאומי". על רקע זה, התקבלה הזמנתו הרשמית של הנשיא האירי את יו"ר הכנסת הישראלי כהפתעה. הנשיא קיבל את ריבלין ואת הרצוג במעונו הרשמי, והפגין כלפיהם חמימות רבה.

את פניו של ריבלין בפרלמנט האירי קידמו הפגנות של ארגונים פרו-פלסטינים, בהם השתתפו כארבע מאות איש שהתארגנו במהירות באמצעות הרשתות החברתיות. המפגינים קראו להחרים את ישראל ומחו על מדיניות ישראל ביהודה ושומרון. הלהבות גבהו, וריבלין נדרש להיכנס מהדלת האחורית של הפרלמנט האירי.

יו"ר הבית התחתון האירי, שון בארט, שביקר בישראל לפני כחצי שנה, הדגיש בדברי הברכה לריבלין: "למרות המחלוקות בינינו, אני מעריך את עמידתך הנאמנה על משמר הדמוקרטיה הישראלית, ואת המחויבות הבלתי מתפשרת שלך לקיים דמוקרטיה שבה ניתנת לכל דעה הזכות להישמע".עוד אמר בארט: "ישראל היא קודם כל דמוקרטיה. על כך אנו מברכים אתכם, כנציגי הכנסת".

ריבלין והרצוג נפגשו בהמשך גם עם שר החוץ, אימון גילמור. ריבלין אמר לגילמור, כי: "בישראל מתקבל הרושם שאירלנד היא ממקטרגיה של ישראל. אנו מסכימים על זכותנו שלא להסכים, ואולם גם אם יש לנו וויכוחים חשוב שנדע את העובדות". ריבלין אמר עוד: "אסור שהאהדה של אירלנד לפלסטינים תתפרש על ידם כזכות לקבל את כל מבוקשם מבלי להכיר בישראל כמדינה יהודית. לעולם לא נוכל להגיע להסכם כל עוד הפלסטינים עומדים בסירובם זה. אין שום טעם בפתרון של שתי מדינות אם אף אחת מהן לא תוכר כמדינה יהודית". ריבלין הוסיף, כי: "לא ייתכן שאירלנד תגבה את זכות השיבה הפלסטינית. הכרה בזכות השיבה, משמעותה דה פקטו שלילת זכותה של המדינה היהודית להתקיים".

גילמור השיב לריבלין, כי: "חווינו סכסוך בין שתי אוכלוסיות ולבסוף אחרי 70 שנה הצלחנו להגיע להסכם. זה היה תהליך כואב של שינוי, ואם אנחנו הגענו להסכם, גם אתם יכולים". שר החוץ דחה את טענותיו של ריבלין על יחסה הביקורתי של אירלנד לישראל: "נכון שאנחנו לא מסכימים על כל דבר, אך מטרתה של הביקורת שלנו לסייע ויש לנו יחס חם לעם בישראל".

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, מדיני-פוליטי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.