במסיבת עיתונאים שקיים  ביום רביעי המרכז הרפואי לפוריות בשכם, נמסר כי אסירים פלסטינים הכלואים בישראל הצליחו להבריח זרע על מנת להפרות את נשותיהם. לדברי ד"ר סאלם אבו אל-קייזראן, מנהל המרכז בשכם: "הצלחת הריונה של  דלאל, אשתו של עמאר א-זיבן הכלוא בישראל, עודד נשים אחרות שבעליהן הצליחו להבריח זרע, לנסות ולהרות".

א-זיבן כלוא זה 15 שנה ושפוט בישראל ל-32 מאסרי עולם על חלקו בפיגוע בשוק מחנה יהודה. הוא הצליח, לדברי הפלסטינים, להבריח זרע אל מחוץ לחומות הכלא ובמרכז הפוריות הצליחו להפרות את אשתו, שילדה בן באוגוסט שחלף. דלאל הופיעה אתמול למסיבת העיתונאים עם בנה הפעוט, מוהאנד, הקרוי על שמו של חברו הטוב של זיבן, מוהאנד טהאר שחוסל ע"י לוחמי שייטת 13 במבצע בשכם. בעת לידתו אישרו בבית החולים בשכם כי התינוק הנולד הוא בנו של זיבן. 

הם שללו אפשרות כי היילוד נולד מזרעו של גבר אחר בטענה שעל פי הדת המוסלמית, אסור לאישה להרות מזרעו של גבר זר. "מתוך 12 מנות של זרע מוברח שהבריחו אסירים, הצלחנו להפרות ארבע נשים נוספות", אמר סאלם והסביר כי יתר המנות שהגיעו לא צלחו בהפריה לאחר שנהרסו עקב תנאי שימור לא נאותים עד שהגיעו לידי המרכז.

בשירות בתי הסהר מטילים ספק רב באפשרות הברחת הזרע ובשימורו. "אנו ערים לשמועות שמפיצים הפלסטינים ואיננו יודעים מה הסיבה לכך", אומרת יפעת ויצמן מדוברות שב"ס. לדבריה, נדרשים אמצעים ייחודים כדי שהזרע ישמר. יתרה מכך, האסירים נפגשים עם משפחותיהם ויקיריהם מבעד למסך זכוכית ולא מתאפשר להם מפגש פיזי. גם אז נבדקים האסירים היטב בדרכם למפגש. החיפוש הנערך על בני משפחותיהם בדרכם פנימה וביציאתם, הוא יסודי. "שיוכיחו באמצעות בדיקת DNA", אומרים בשירות.

ד"ר קייזראן דוחה כל טענה ואומר שבחודשים האחרונים הגיעו לידיו 12 הברחות זרע ומתוכן הצליח המכון להפרות ארבע נשים נוספות. "חלק מהזרע הוקפא לשימוש מאוחר יותר", הוא הוסיף. אחת מהנשים המעוברות, שהגיעו למסיבת העיתנאים, הזדהתה  כראמה סילוואי, ואמרה כי בעלה, אוסמה סילוואי, שפוט למאסר עולם בישראל מאז 1993.

לאסירים בטחוניים אין אפשרות להתייחד עם בנות זוגם. בשב"ס מסבירים שכדי לשנות מדיניות זו נדרש שינוי בחוק.