התרגיל של שר האוצר המתלמד (ע"פ עדותו) יאיר לפיד, לפני פחות משבוע, התמוסס לו ונמוג עם מותו הפתאומי של אריק אינשטיין. הבשורה של שר האוצר וחבורתו לא תעלה ולא תוריד למתים, כי היא מתאים; לנו – שעדיין חיים – היא משמעותית ועוד איך.

תזכורת: ביום שני לפני שבוע עשה לפיד את התרגיל האהוב על הפוליטיקאים הישראלים ששמם מתחיל בבנימין ונגמר בנתניהו. 20.00, מסיבת עיתונאים בשידור חי לכל הערוצים, מוקף בשורה רוחבית של הטכנוקרטים שהוא מינה לתפקידים הבכירים, אותם קפיטליסטים-ניאו-ליברלים-מבוססים-קרי מבע – כמעט בני דמותו (פרט לעניינים שוליים כמו השכלה, ניסיון ניהולי, שיקול דעת והבנה בסיסית בנושאים שעליהם הוא והם מדברים), שאותם הביא לצידו  בשביל שיתמכו באמצעות ברברת מקצועית בדמגוגיה הפסבדו-פוליטית שהוא מהגג (ובעיקר יענו על השאלות המקצועיות שלו אין שום מושג כיצד להתייחס אליהן).

ובכן, הבשורה בשידור חי הייתה שהוא יוציא מהחדר את העז שעדיין לא הוכנסה אליו. הוא לא יעלה את מס ההכנסה. ניצלנו. הללויה. זה שמס ההכנסה כמעט שאינו רלוונטי ליותר ממחצית האוכלוסייה העובדת והמשתכרת (שבמקרה הטוב יושבת על אחוזי המס השולי הבסיסיים); זה שהעניין לגמרי לא שייך לאלה המשתכרים שכר מינימום ומטה; זה שמדובר בלעג לרש עבור מאות אלפי הלא משתכרים ו/או אלה שנתמכים בתמיכות השונות, מבריאות ועד נכות, מזיקנה ועד סיעוד; כל זה לא שייך להצגה בטלוויזיה. אל תבלבלו אותם עם עובדות.

ויותר מזה: גם ההקלה למשתכרים בדרג התחתון וכן משלמים מס – אם בכלל – תהיה בכמה עשרות עד כמה מאות בודדות של שקלים – בעוד שלמשתכרים בגבולות העליונים, הדמיוניים, ההקלה תהיה שווה הרבה אלפי שקלים לכל משתכר.

ושוב עולה השאלה: יש עדיין ספק עבור מי האיש הזה עובד? בשליחותם של מי הוא יושב שם?

בשיעור המע"מ אף אחד לא נוגע. זה לא

אה, ויש את עניין המע"מ. בו הוא לא נוגע כמובן. המע"מ הועלה לפני כמה חודשים, מ- 17% ל- 18%, שזה כך או כך שיעור מס כבד ומפלצתי. אכזרי. ולפי שעה הוא לא יירד. ובניגוד למס ההכנסה, הגמיש, תלוי ההכנסה, תלוי נקודות הזיכוי, תלוי החישובים המשוקללים לסך ההשתכרות של המשפחה כולה – המע"מ הוא מס חירש, עיוור ובלתי תלוי. מע"מ משלם כל אזרח, כל צרכן. בדיוק באותו השיעור. והוא משולם אחרי מס. מהנטו. הוא לא מחושב. לא משוקלל. לא מדורג. ומשמעותו לאזרח המשלם עולה בקו ישיר ככל שהכנסתו הפנויה של המשלם יורדת.

המע"מ הוא המס הבלתי צודק ביותר שהומצא אי פעם, אבל היי – הוא קופה רושמת אוטומטית. הוא הכי קל לגבייה ואכיפה. הוא עיוור. הוא שטוח. הוא אכזרי. אי אפשר לברוח ממנו. הוא פוגע הרבה יותר באלה ששכרם נמוך וצרכיהם מורכבים ממוצרי צריכה שוטפים. הוא אוכל בכל פה באלה שלא יכולים להתקזז עליו. בשכירים ששכרם הפנוי נשחק וצריכתם עולה. קל מאוד להעלות אותו (הרף עין של צו ממשלתי), הגבייה היא אוטומטית.

המע"מ הוא מס אכזרי; מע"מ בשיעור שנוגע בסף 20 האחוזים לכל מוצר הוא מס בלתי נסבל ברמה החברתית. הוא בעיקר מס שאנחנו משלמים אחרי ששילמנו את שאר המיסים. את מס ההכנסה, את מס הרכישה, את מיסי הקנייה, ההשתתפות, הבריאות, הביטוח הלאומי, האיזון, הבלו ומה לא. הוא מס שאנחנו משלמים מההכנסה הנקייה שלנו. ממעט הכסף הפנוי שנשאר לנו. הוא עשוי להיות לגיטימי בחברות עשירות ומבוססות; בחברות שגובות מיסים גבוהים ובתמורה מעניקים את מלוא השירותים לאזרחים, שבאמצעותו מממנים את השירותים שהם מקבלים. ובחברות האלה, ברובן, מס ההכנסה הוא גבוה מאוד – בעיקר למשתכרים היטב (ע"ע גרמניה, הולנד, מדינות סקנדינביה, קנדה) – בעוד שהמע"מ הוא ממש לא אוטומטי, ולעיתים נתון לשיקול דעתה של הרשות המקומית (סטייט, פרובינציה, מחוז). ולעיתים גם דיפרנציאלי: בסיסי ונמוך במוצרי צריכה בסיסיים חיוניים, כמו אוכל, בריאות, חינוך וכיוצא באלה – ועולה ככל שהרכישה היא אלקטיבית. לא הכרחית.

הישועה לא תצמח מאילת ומהירקות והפירות

המע"מ – בשיעורים המפלצתיים האלה – הוא בלתי נסבל במדינות שבהן אחוזי אי השוויון מרקיעי שחקים. המס הזה מגדיל את אי השוויון ומנציח אותו. ואל תיתפסו לדמגוגיה הקבועה של כן או לא מע"מ על הפירות והירקות. נכון שהפטור הזה מושחת ומעוות, אבל מה לדעתכם יקרה אם הוא יושת? הוא שוב יתגלגל על אלה שמשתכרים מעט ומשלמים הרבה. וכי מי בדיוק יספוג את התוספת הזאת למחיר? שרי אריסון? האחים עופר? דודי ויסמן? נוחי דנקנר? רשתות השיווק וענקי הקמעונאות?

והניחו גם לאילת. זה אמנם פטור מטופש ופופוליסטי, אבל כמה הוא באמת שווה? כמה מאיתנו נוהרים מדי סופשבוע – שורפים אלפי שקלים על דלק וחדרי מלון – רק בשביל לקנות נייר טואלט ומסך מחשב בהנחה של 18%? זה קשקוש מוחלט. צריך לבטל אותו, אבל לא ממנו ניוושע.

המע"מ הוא הנבוט הגדול של השלטון. של הממשלה. של האוצר. הוא המס הכי יעיל, הכי ישיר, הכי אכזרי בשירות החונטה השלטת. הוא לא ירד ולא יירד בקרוב, כי הוא מחלבת מזומנים. ואגב מע"מ: יודעים מהו החלק הכי ציני ונבזי בחשבון המים שאנחנו משלמים בחמש השנים האחרונות? המע"מ. מעולם לא שילמנו מע"מ על המוצר הזה, שבעצם ששייך לכולנו. מים. פשוט מים. אז מה קרה? מתחת לרדאר של הרפורמה שמכונה תאגידי המים, ההפרטה הכי מטורללת שהייתה כאן, הכניסו לנו את האלמנט עד הסוף: תוספת של 18% לכל חשבון מים שאנחנו משלמים. וזה מעבר למחיר השערורייתי של המים עצמם.

אז בפעם הבאה שתתיישבו מול המסך לצפות בתמר או יונית, ובמקומן תקבלי את שראוצר וחברותו –  תזכרו במי מדובר. אלה האנשים שרודים בכם. אלה האנשים שמתעללים בכם. כן, מס ההכנסה הוא הגזר, מדי פעם, כשנוח; המע"מ הוא המקל הגדול.

[related-posts title="מדבר אל הקיר – טורים קודמים"]