הוועדה בראשות רם לנדס, שמונתה על ידי שר התקשורת גלעד ארדן לבחינת נושא השידור הציבורי, הגישה היום שורת המלצות מרחיקות לכת שמשמעותן חיסול השידור הציבורי במתכונתו הקיימת.

המלצות הוועדה, שעיקריהן מובאים להלן, כוללות סגירת הטלוויזיה החינוכית, גניזת תכנית הרפורמה, בעיקר מפני שאינה נותנת מענה לתרבות הארגונית הקלוקלת ברשות השידור ובגלל ההוצאות הכבדות הכרוכות ביישומה, ביטול אגרת רשות השידור והפיכת הרשות לתאגיד ציבורי.

משמעות המלצות הוועדה, הכוללות קיצוץ תקציבי ניכר והגבלת ההוצאות לשכר ל-25% מתקציב רשות השידור, כרוכות בפיטורי עובדים רבים בשל איחוד מערכות והטלת הגבלות נוספות על מערך השידורים.

בהמשך מובאים ציטוטים מהמלצות הוועדה, ובהן: איחוד חטיבות החדשות של הרדיו והטלוויזיה, סגירת הטלוויזיה החינוכית והרחבת השידורים לילדים ולנוער במסגרת השידור הציבורי, הגבלת תקציב רשות השידור לסכום שנתי שלא יעלה על 720 מיליון שקל, מינוי ועדת איתור לדירקטוריון בראשות שופט או שופט בדימוס ומינוי תשעה חברי דירקטוריון, שיהיו אחראים למינוי המנכ"ל.

ההמלצות קוראות לפצות את העובדים שפרשו במסגרת הסכמי פרישה ואת אלה שיאולצו לפרוש עקב השינויים.

על פי ההמלצות, תפוקח עבודת השידור הציבורי בידי רשות לשידורים מסחריים ומימון הרשות יגיע מפרסומות ברדיו ומתשדירי חסות ושירות בטלוויזיה.

הוועדה אף מציעה למנות ועדה קרואה לרשות השידור עד לביצוע השינויים, במגמה כי זו תהיה אחראית למניעה של קביעת עובדות בשטח על ידי הדרג הניהולי הנוכחי, בתקופת הביניים של הרשות.

העיתונאים שומרי המסורת, אורי רווח ואסייג בן חמו, יזמו נסיעה לתפילה על קברי צדיקים ביום ראשון הקרוב  לביטול רוע הגזירה של "ביטול רשות השידור".  לדבריהם, יבלו עשרות עובדי רשות השידור את יום ראשון הקרוב  בקברי הצדיקים בצפון הארץ ויבקרו בהר מירון ובקברו של התנא רבי יהודה בר' אילעי שזהו אתר המסוגל  לפרנסה ולבטל את רוע הגזירה.  "מה שנותר הוא להתפלל לבורא עולם, כפי שעשו החרדים ביום ראשון".

מוועד עיתונאי תל אביב קול ישראל נמסר: "עיתונאי קול ישראל ילמדו את מסקנות הוועדה בימים הקרובים ויגיבו במפורט בהמשך. ברגע הזה אנו מבקשים להזכיר שעובדי הרדיו לדורותיהם אחראים ליצירת ושימור המותג "קול ישראל" ולהצלחתו ב-80 השנים האחרונות. אין הם אלה שצריכים לשלם את מחיר הכישלונות הניהוליים שליוו את רשות השידור ב-41 שנות קיומה.

"על המחוקק להבטיח הסכמי פרישה הולמים למי שיבחר בדרך זו וקליטה מלאה של עיתונאי קול ישראל לגוף החדש בהסכמים קיבוציים תוך שמירה על זכויות עבר.  לעמדתנו, כלל רשתות הרדיו צריכות להיקלט לתוך הגוף הציבורי ולא באמצעות חברות הפקה חיצוניות והעסקה קבלנית. אנו מחבקים את חברינו ועמיתינו הנפלאים בערוץ 1. יש לדאוג גם להם בהקמת גוף תקשורת חדש. יש בהם עיתונאים טובים שעובדים כבר שנים בתנאים קשים ובלתי אפשריים.

"נעשה הכל כדי להבטיח שהשינוי שהוועדה שמה לה למטרה, בראש ובראשונה – ניתוק הפוליטיקאים מהשידור הציבורי ויצירת שידור ציבורי אמתי ועצמאי, אכן יתרחש, אך לא נוותר לרגע על זכויותינו ועל הזכויות המגיעות לשאר העובדים ברשות. לשם כך אנו מצפים לניהול מו״מ אתנו בעניין זה".

ועד עיתונאי הרדיו בירושלים פנה לעובדי הרדיו: "ועד עיתונאי הרדיו – ירושלים דוחה מכל וכל את המלצות ועדת לנדס, כפי שהוצגו, ורואה בהן מתכון להרס השידור הציבורי והפרטתו! המשמעות של ההמלצות היא פיטורי כל עובדי רשות השידור ללא אבחנה ופגיעה בפרנסת 2,000 משפחות בישראל. ועד העיתונאים ברדיו י-ם משוכנע שהדרך היחידה להבראת רשות השידור היא ביישום הסכם הרפורמה שנחתם על ידי הממשלה, ההנהלה והעובדים. אנו נפעל בכל הדרכים האפשריות כדי להסיר את רוע גזירת וועדת לנדס ולמנוע כל פגיעה בעובדים העיתונאים והאחרים ברשות. אנו קוראים לכל העובדים העיתונאיים להתגייס למאבק ולקחת חלק בפעולות המחאה וההתנגדות כדי להציל את מפעל חיינו ומקור פרנסתנו".

מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר כי היא תומכת בהבראה ובחידוש פני השידור הציבורי בישראל תוך שימור עצמאותו ויכולתו לפעול ללא תכתיבים פוליטיים. "האגודה אומרת 'כן' לבדיקת דרכים לשינוי והתחדשות אך לא מוחלט לפגיעה סיטונית בזכויות העיתונאים".

יו"ר האגודה אחיה גינוסר אומר, כי פרסומו של הדו"ח אינו מבטיח את יישומו. בשעת מבחן קריטית זו לקיומה של רשות השידור – תרכז האגודה את מאמציה למזער את הפגיעה בשידור הציבורי ובעיתונאי רשות השידור –  אם יוחלט ליישם את הדו"ח. גינוסר מדגיש כי האגודה סבורה כי הדרך הנכונה להבראה היא יישום הסכם הרפורמה. "אין דרך להפריז בתחושה הקשה השוררת בציבור ובעומק משבר האמון שיש בין האזרחים לבין  רשות השידור…"

להלן ציטוטים נבחרים מדו"ח לנדס:

"תמונת המצב, המסכת העובדתית והניתוחים המקצועיים שנפרסו בפנינו מובילים למסקנה ברורה וחד משמעית: רשות השידור, במתכונתה הנוכחית, איבדה את דרכה ואינה ממלאת עוד את יעודה.

בין רשות השידור במצבה הנוכחי, עם היעדר הרלוונטיות, התוצר המוגבל והתרבות הארגונית הקלוקלת, לבין השידור הציבורי הראוי לדעתנו למדינה ישראל פעורה תהום שאין דרך לגשר עליה.

רפורמה אינה פותרת את אובדן החזון והיעדר היעדים והיא אינה משפרת את העצמאות הנדרשת לעורכי השידור הציבורי. יתרה מזו, גם בבחינת ההיבט הכלכלי, לב ליבה של הרפורמה, מתברר שאחרי השקעת משאבים רבים מקופת הציבור, בתוך שנים ספורות יחזור מצבה הכספי של הרשות, אחרי הרפורמה, בדיוק למצב בו הוא מצוי היום.

גם מי שאמור להנחיל את הרפורמה לארגון שבראשו הוא עומד נשמע מסויג: ״ברפורמה יש יותר חורים מאשר בגבינה שוויצרית״, מנכ״ל רשות השידור יוני בן מנחם בפני הוועדה ״הסיבה העיקרית ליישם את הרפורמה כמו שהיא, היא רק בגלל שהיא קיימת״, יו״ר רשות השידור מר אמיר גילת: ״אין תקנה לרשות השידור. במצב הנוכחי הרפורמה לא תעזור וחייבים לחשוב על פתרון אחר הרבה יותר מקיף״, היועצת המשפטית של רשות השידור עו"ד חנה מצקביץ' .

לא פחות משלוש עשרה ועדות מונו במשך השנים בניסיון להתמודד עם הכשלים של רשות השידור.

חברי הוועדה החליטו פה אחד להמליץ על בנייה מחדש של השידור הציבורי בישראל. לא עוד פתרון חלקי, טלאי על טלאי, שמשמר את המצב הקיים, אלא הקמת שידור ציבורי לתפארת; שידור ציבורי, רדיו, טלוויזיה וניו מדיה שנותן מענה אמיתי לכשלי השוק, משדר ציבורי עצמאי, יעיל, מצטיין, שעובדיו יהיו גאים להיות חלק ממנו ושהמסך וגלי האתר שלו מאופיינים בתוכן איכותי ורלוונטי לחברה הישראלית על רבדיה ומורכבותה, שפונה לכל הקהלים, כולל לקהל צעיר,ובשפות שונות.

במסגרת ״החוזה החדש״ שיש לכרות בין המשדר הציבורי לבין הציבור, אותו הוא משרת, ממליצה הוועדה, פה אחד, לבטל את אגרת הטלוויזיה. אגרת הטלוויזיה היא מס רגרסיבי, ללא צדק חלוקתי. מחצית מהציבור מתחמק מלשלם אותו והאזרח שומר החוק המשלם מרגיש מרומה פעמיים: אחרים לא משלמים והוא אינו מקבל תמורה ראויה.

הקריטריון לתשלום האגרה, החזקה במקלט טלוויזיה, אבד עליו הכלח והוא שייך לדור שלא היו בו מחשבים ניידים, טאבלטים וטלפונים סלולריים המסוגלים לקלוט שידורים.

במקום רשות שידור המשתמשת בכספי האזרח לממן בעיקר את המשכורות והקיום העצמי שלה, הוועדה מציעה מבנה של משדר ציבורי שבו עלות השכר מהווה רק כ- 24% מהתקציב הכולל…השידור, וכל זאת תוך חיסכון של כ-211 מיליון שקל בשנה בהוצאה הציבורית הכוללת לשידורים.

הם (העובדים המסורים) משולים היום לאנשים ששטים בספינה שבורה בלב ים, וכל עיסוקם הוא לשרוד ולא לטבוע. אין אפשרות לקחת ספינה זו, כמו שהיא, לחוף מבטחים. מדובר באנשים טובים שהארגון המעסיק אותם איבד את המצפן שלו, ואף שמסקנותינו לא קלות עבור חלק מהם, אנו מבקשים לומר תודה לכל אלה שעבדו ונתנו את שנותיהם בתנאים קשים למען הכלל.