Skip to content

מיני תרגימא – טָארְיֵי וֵסוֹס, Tarjei Vesaas

מתוך ספר העומד לצאת לאור: המשורר מטֶּלֵמרְק. לאחרונה סיפרה לי סבינה מסג שהיא מתרגמת משורר נורבגי, ביקשתי ממנה שתשלח לי מתרגומיה השירה והנה שלושה שירים משיריו של טאריי וסוס. לפעמים שווה לתרגם ספר שירה שלם של משורר לא מוכר מנוף זר כדי להגיע לשורה נפלאה: .."וְאֵין כָּל קוֹל לִשְׁבֹּר אֶת הַצְּלִיל הַסָּמוּי מִן הָעַיִן שֶׁל […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

שֶׁלֶג וְיַעַר אַשּׁוּחִים 

Tarjei Vesaas, 1967 From Wikipedia

דִּבּוּר עַל מַה הוּא בַּיִת –
שֶׁלֶג וְיַעַר אַשּׁוּחִים
זֶהוּ הַבַּיִת.

לְמִן הַהַתְחָלָה
שֶׁלָּנוּ הוּא.
לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ   אָמַר לָנוּ
שֶׁזֶּהוּ שֶׁלֶג וְזֶה יַעַר אַשּׁוּחִים,
זֶה עָשָׂה לוֹ מָקוֹם בְּתוֹכֵנוּ –
וְהִנֵּה זֶה שָׁם
כָּל הַזְּמַן, כָּל הַזְּמַן.

סָחַף בְּגֹבַהּ מֶטֶר
סְבִיב הַגְּזָעִים הַקּוֹדְרִים
-הוּא כָּאן בִּשְׁבִילֵנוּ!
מִתְעַרְבֵּל לְתוֹךְ נְשִׁימָתֵנוּ
כָּל הַזְּמַן כָּל הַזְּמַן
לַמְרוֹת שֶׁאֵין רוֹאִים
יֵשׁ בְּתָכְנוֹ שֶׁלֶג וְיַעַר אַשּׁוּחִים.

כֵּן, הַגִּבְעָה הַמְּצֻפָּה לָבָן,
וְעֵץ עַל פְּנֵי עֵץ
מִפֹּה וְעַד  שָׁם,
בְּכָל אֹשֶׁר נִהְיֶה
נִמְצָא אֶת עֲצָמֵינוּ מוּלָם

וּבְלִבֵּנוּ הַשְּׁבוּעָה
לָשׁוּב הַבַּיְתָה..
לָשׁוּב הַבַּיְתָה,.
לָלֶכֶת  לְשָׁם   הַחוּצָה
תּוֹךְ כִּיפוּף עֲנָפִים
וּלְהַרְגִּישׁ אֵיךְ זֶה רוֹשֵׁף בְּקִרְבְּךָ
אֵיךְ זֶה לְהִמָּצֵא בַּמָּקוֹם אֵלָיו אַתָּה שַׁיָּךְ.
כָּל כָּךְ, כָּל כָּךְ,
עַד שֶׁזֶּה יִדְעַךְ
בְּלִבּוֹת פְּנִים-הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ .

שֶׁלֶג בַּפָּנִים           

הוּא נִתַּךְ  וְנִתַּךְ  כְּמִין הִשְׁתּוֹלְלוּת שֶׁל הַשָּׁמַיִם
אַךְ הָעֶרֶב פּוֹרֵשׁ עַל הַכֹּל דֹּק אָפֵל.
וְאֵין כָּל קוֹל לִשְׁבֹּר אֶת  הַצְּלִיל הַסָּמוּי מִן הָעַיִן
שֶׁל שֶׁלֶג נוֹפֵל.

הוֹלֵךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּלִי עַיִן רוֹאָה
נַעַר,  רַק נָעַר  בַּדֶּרֶךְ  עוֹבֵר .
הוּא שָׁב מִמְּסִבָּה שָׁם בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה ,
מִתְרַחֵק מִמַּבָּט שֶׁרָצָה יוֹתֵר.

מִתְרַחֵק מִן הַחֲלוֹם הַיָּפֶה  מִתַּחַת לַבַּד
שֶׁלֹּא הִתְלַהֵט בְּיָדָיו לָקַחַת.
אַךְ לְמַבַּט הַלַּיְלָה הָיָה זִיק מוּזָר
כְּמוֹ בָּא עִם בְּשׂוֹרָה  מֵאֶרֶץ מֻבְטַחַת

הַפְּתִיתִים מְדַגְדְּגִים אֶת לִסְתּוֹ, שׁוֹבָבִים,
שׂוֹרְטִים בְּחֻדִּים שֶׁל כּוֹכַב  מֵאִיר.
עֹנֶג מְהַלֵּךְ   לוֹ עֵירֹם  עַל הַשְּׁבִיל.
פָּנָיו בּוֹעֲרִים כְּשֶׁהַשֶּׁלֶג מַפְשִׁיר.

 הַסּוּס

הַיּוֹם הָיָה חַם וְאָרֹךְ – סוֹף סוֹף הוּא מִסְתַּיֵּם.
עַכְשָׁו עֶרֶב, הַקּוֹלוֹת מְעַטִּים וְרַבִּים הָרְוָחִים  בֵּינֵיהֶם .
יַלְדָּה קְטַנָּה נִכְנֶסֶת עֲרוּמָה: לַיְלָה טוֹב אַבָּא, מְצַיֶּצֶת בְּחֵן !
הִיא מַדְבִּיקָה נְשִׁיקָה, וְאַצָּה לַחְזֹר אֶל חַדְרָהּ, אֵל כָּרָה  הַצּוֹנֵן.

הוּא נִשְׁאַר עַל עָמְדּוֹ וְנִרְגַּע .עַל הַשֻּׁלְחָן אִי סֵדֶר;
נְיָרוֹת וּסְפָרִים, הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה וְהַמִּלָּה הַמֻּדְפֶּסֶת.
נְשִׁיקַת הַיַּלְדָּה עַל לֶחְיוֹ  – אֵין עוֹד דָּבָר כֹּה נֶחְמָד ,
וּבְכָל זֹאת נִמְחֲקָה  כִּלְאַחַר יָד  .

עַכְשָׁו עוֹבְדִים. וּמִצִּדּוֹ הַכֹּל יָכֹל לִכְלוֹת.
עֵינָיו  עוֹלוֹת אֶל הַחַלּוֹן וְנִבְהָלוֹת:
חֹשֶׁךְ בַּחוּץ, אֵין כְּמוֹ הַלַּיְלָה זְמַן לְהִתְכַּנְּסוּת.
אֲבָל  פִּתְאוֹם יֵשׁ שָׁם  פָּנִים צְמוּדוֹת אֶל הַשִּׁמְשָׁה, זֶה סוּס!

פָּנִים גְּדוֹלוֹת שֶׁל סוּס, אָפֹר כְּמוֹ עֲפַר
עֵינַיִם אֲפֵלוֹת וַעֲמֻקּוֹת. לֹא עוֹד דָּבָר.
כָּל הַשִּׁמְשָׁה מְלֵאָה  בּוֹ  עוֹמֵד שָׁם בְּלִי קוֹל,
עִדַּן צְלָלִים נִשְׁכַּח  חוֹזֵר , מַזְכִּיר הַכֹּל  .

בּוֹהֶה הוּא בְּמַרְאֶה, אָכֵן הַסּוּס  אָפֹר.
לַסּוּס הַזֶּה יֶשְׁנָם  יְמֵי עָמָל לֹא מְעַטִּים  לִזְכֹּר
וְאָז כְּשֶׁהוּא נוֹרָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר, וּכְמוֹ נָשַׁר  ,
בִּרְכָּיו מִתְכּוֹפְפוֹת לְתוֹךְ עֲנַן זְבוּבִים . וְאַבָּא לְיָדוֹ עוֹמֵד נִסְעָר.

סְבִיב הָאָפֹר הַזֶּה הַכֹּל קָשׁוּר בְּמַאֲמָץ וּפֶרֶךְ.
קִרְקוּשׁ הָעֲגָלוֹת, הַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת, רֵיחַ קַשׁ, מָטָר ,הַהִשְׂתָּרְכוּת בַּקֶּרַח.
מוֹשְׁכוֹת שֶׁשִּׁפְשְׁפוּ אֶת הַיָּדַיִם, וּבְכָל זֹאת, עָלָיו
לָמַד הַיֶּלֶד אֵיךְ לְכַוֵּן, בְּכָל עוֹנָה, אֶת הַסּוּס שֶׁסָּחַב וְסָחַב

עַכְשָׁו הוּא בַּחַלּוֹן  ,קָסוּם , מַזְכִּיר
אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה פַּעַם כֹּה פָּשׁוּט וְכֹה עָשִׁיר
הוֹ לֹא, זֶה לֹא מַצְחִיק, הוּא לֹא בָּא בְּטוֹבוֹת
שְׁאֵלָתוֹ נוֹחֶתֶת בְּאַחַת: אָז זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ לַעֲשׂוֹת

מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ שָׁם לְיַד הַשֻּׁלְחָן הַאִם אַתָּה מוּכָן
לִפְגֹּשׁ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁהָיִיתָ אָז עִם כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עַכְשָׁו וְכָאן
הַשְּׁאֵלָה חוֹתֶכֶת דֶּרֶךְ מִלִּים וְדֶרֶךְ נְיָרוֹת, אִם כִּי כֻּלָּהּ אִלְּמוּת,
עַד לַמָּקוֹם הַהוּא עָמֹק בִּפְנִים שֶׁל עֶצֶם הַמַּהוּת.

דּוֹמֶה שֶׁהַכֹּל סָבִיב מַמְתִּין לִתְשׁוּבָתוֹ, מַה הוּא יָשִׁיב?
מַבִּיט שׁוּב  בָּעֵינַיִם הַשְּׁחֹרוֹת וּפָחַד כְּמוֹ עֲנַן אוֹתוֹ מֵצִיף
כָּל יַלְדוּתוֹ הַאוֹצָרִית ,הַנְּצוּרָה, הִגִּיעָה עִם הַסּוּס
וְהִיא הוֹלֶכֶת וְסוֹגֶרֶת , לְאָן יוּכַל לָנוּס

וְאָז כָּל הַפָּשׁוּט וְהַתָּמִים שָׁב וְנִצַּב מוּלוֹ
לַיְלָה טוֹב, אַבָּא. זֶה בְּלִי סָפֵק קָרָה, בִּתּוֹ שֶׁלּוֹ :
תְּבֹרַךְ הַיַּלְדָּה  שֶׁמִּכָּרָהּ  הָרַךְ וְהַצּוֹנֵן  שׁוֹלַחַת בִּרְכָתָהּ
הַסּוּס יָכֹל לְהִשָּׁאֵר עַתָּה, עִם שְׁאֵלָתוֹ, בַּחוּץ, בָּעֲלָטָה.

מנורבגית: סבינה מסג  וחָנָה-מַאי סֶוֵונְדָל

מתוך ספר העומד לצאת לאור: המשורר מטֶּלֵמרְק

סבינה מסג, משוררת, משוררת וסופרת לילדים ומתרגמת חיה ופועלת בעיקר בגליל מוכרת כמשוררת שירת טבע ונוף ומייצגת נאמנה בספרות העברית של שירת האקופואטיקה.

לאחרונה היא סיפרה לי שהיא מתרגמת משורר נורבגי, ביקשתי ממנה שתשלח לי מתרגומיה השירה והנה שלושה שירים משיריו של טאריי וסוס, שירים החושפים עולם דימויים תלויי עולם ונוף לא מוכר.  ולפעמים שווה לתרגם  ספר שירה שלם של משורר לא מוכר מנוף זר כדי להגיע לשורה נפלאה כמו:

וְאֵין כָּל קוֹל לִשְׁבֹּר אֶת  הַצְּלִיל הַסָּמוּי מִן הָעַיִן
שֶׁל שֶׁלֶג נוֹפֵל.

טאריי וסוס ( 1897-1970) מגדולי הפרוזאיקונים של סקנדינביה במאה העשרים, היה גם מגדולי המשוררים הנורווגים. כפי שקורה במקרים מסוג זה הפרוזה העיבה על השירה, בעיקר בתרגום לשפות זרות. אצלנו מוכר וסוס שמחבר "ארמון הקרח" הבלתי  נשכח שהופיע ב 1977 ב'ספריה לעם' של 'עם עובד'.

ספר זה, המבוסס על הגרסה האנגלית של רוג'ר גרינוולד, הנו מבחר מתוך ששת קבצי השירה של וסוס. הקו המנחה בבחירה היה חשיפת הרגישויות האופייניות והקול הייחודי של וסוס כמשורר .

שירת וסוס צומחת מתוך חיים שלמים בחווה משפחתית במחוז טלמרק שבדרום-מזרח נורווגיה, כשגם הפן הגיאו-פיזי וגם המסורות הספרותיות המקומיות הקדומות מזינות את שורשיה.

עם זאת אין זו שירה רומנטית נאיבית. מסעותיו הרבים של המשורר וכשרונו הפכוהו למשורר מודרני שהחליט ביודעין לא להפוך לאורבני, כי אם להישאר בפריפריה הכפרית ולמפות את חיי שוכניה.  זוהי שירה מודרנית עזה המנכיחה מערכת יחסים מורכבת בין האדם למקומו.  המקום הנוכח כל כך בשיריו, קצב הקשב בו מתקדם השיר, הפאוזות המהדהדות, ויכולתו המרשימה להעביר חוויות פנימיות שאין להן מלים—כל אלה יוצרים קול ייחודי , צפוני, מדיטטיבי, אקופואטי, מובהק. (מתוך דברים שכתבה סבינה מסג על גב הספר).

1 Comment

  1. הקיסרית הילדותית
    15 באפריל 2014 @ 16:32

    כמה משמח לשמוע כי ספר של טאריי וסוס עומד לצאת לאור-
    "ארמון הקרח" הקסים אותי לחלוטין ויהיה נפלא לקרוא עוד מן הסופר-משורר הזה.
    מתי אמור לצאת הספר? תודה מראש וחג שמח.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן