אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ייפתחו הערב

הנושא המרכזי של אירועי הזיכרון השנה יהיה "יהודים על קו הקץ: 1944 – בין חיסול לשחרור". מצד אחד ערים השתחררו מעולה של גרמניה הנאצית, הצבא האדום התקדם, הפצצות בעלות הברית כתשו את גרמניה והנחיתה שלהן בנורמנדי הטתה את הכף. מצד אחר, באותה השנה ממש שולחו יהודי הונגריה לאושוויץ, חוסלו הגטאות בלודז' ובקובנה על שרידי יושביהם, והחלו צעדות המוות

Print Friendly

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ייפתחו הערב בעצרת הממלכתית ב"יד ושם". 6 ניצולי שואה ידליקו משואות בטקס לזכר 6 מיליון הנספים.

הנושא המרכזי של אירועי הזיכרון השנה יהיה "יהודים על קו הקץ: 1944 – בין חיסול לשחרור".

השער לגיהנום. (צילום: צבי זינגר)

השער לגיהנום (צילום: צבי זינגר)

יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה עומד בסימן מצבם של היהודים בשנת 1944 – לפני 70 שנה בדיוק. הביטוי "על קו הקץ", מתוך הפואמה שמחת עניים של נתן אלתרמן, מבטא את התחושה ששררה בקרב יהודי אירופה באותה שנה, כאשר הם היו נתונים בעיצומו של מירוץ כפול שחייהם תלויים בו. מצד אחד ערים הלכו והשתחררו מעולה של גרמניה הנאצית, ממזרח וממערב, כמו וילנה ומינסק, ורשה וריגה, בלגרד וסופיה, פריז ורומא; הצבא האדום התקדם והלך, הפצצות בעלות הברית של המערב המשיכו וכתשו את גרמניה, והנחיתה שלהן בנורמנדי הטתה את הכף עוד יותר. מצד אחר באותה השנה ממש שולחו יהודי הונגריה לאושוויץ, חוסלו הגטאות בלודז' ובקובנה על שרידי יושביהם, והחלו צעדות המוות מן השטחים ששוחררו אל לב מה שנותר מן "הרייך השלישי". זו הייתה שנה שבה הכול היה מונח על כף המאזניים של הזמן, והשאלה ששאלו את עצמם יהודי אירופה שנותרו הייתה אם יגיעו הצבא האדום ממזרח ובעלות הברית ממערב לפני שיגיעו הגרמנים לרצוח את מי שעדיין נותרו בחיים. או כדברי המשורר: לאיזה קו קץ יגיעו קודם? המאורעות שטפו ובאו בזה אחר זה והביאו עמם שאלות כבדות.

במרץ 1944 פלשו הגרמנים להונגריה והחלו מיד בהכנות לשילוח המהיר והמאורגן ביותר שידעה קהילה יהודית כלשהי: מאמצע מאי גורשו יותר מ-430,000 יהודים מהונגריה, כמעט כולם לאושוויץ, ורובם נרצחו בה בתוך חודשיים. נקודת האור באותה שנה הייתה תחילת החזרתם של שרידי המגורשים מטרנסניסטריה, ארץ גזרה בדרומה של אוקראינה. בערך באותו זמן החלו בני נוער ציוני, פעילים יהודים אחרים ודיפלומטים מארצות ניטרליות להאיץ את פעולות ההצלה בבודפשט, ובזכותם שרדו יותר מ-100,000 יהודים מהונגריה. עם זאת ביוני נתפסו ושולחו יהודי האי היווני קורפו, וביולי חוסל גטו קובנה שבליטא. האידאולוגיה הנאצית, שבמרכזה השאיפה הבוערת לרצוח כל יהודי באשר הוא, הולידה מאמצים כאלה גם בשנה האחרונה למלחמה, בשעה שהגרמנים היו צריכים לגייס את כל כוחותיהם ללחימה בחזיתות והיו זקוקים בדחיפות לכל רכבת שתעביר ציוד ותחמושת ולכל זוג ידיים שעדיין יכלו לעבוד ולייצר בעבורם נשק שיסובב את גלגל המלחמה לטובתם.

 ביוני 1944 הופצו בעולם "הפרוטוקולים של אושוויץ" – דין וחשבון מפורט שכתבו רודולף ורבה ואלפרד וצלר, שני צעירים יהודים שהצליחו לברוח מאושוויץ והראשונים שחשפו את מקומו המרכזי של המחנה במערכת ההשמדה. כעבור זמן קצר, עם שחרור מיידנק, מחנה העבודה וההשמדה שליד לובלין, התגלו בפעם הראשונה תאי גז שלמים. התיעוש של ההרג, הטכנולוגיה שהופעלה בשירות האידאולוגיה, היכולת לבצע פשעים בסדר גודל כזה בסתר במשך זמן רב – כולם עדיין מטרידים ומעיקים – סוף-סוף התגלו. לנוכח המאורעות טבע המשפטן היהודי רפאל למקין ב-1944 את המונח "רצח עם", ג'נוסייד, והשתתף בניסוח האמנה למניעתו שאישר האו"ם ב-1948.

באוקטובר 1944 מרדו באושוויץ אנשי הזונדרקומנדו, הקבוצה שעליה הוטל תפקיד התופת של טיפול בגופות המומתים, ופוצצו אחד מתאי הגזים בחומר נפץ שהבריחה אליהם קבוצת נשים יהודיות צעירות. מנין לקחו אנשים ונשים שהתענו במחנה הנורא את הכוח להתארגן, לחבור זה אל זה, לבחור את שעת הכושר ולקוות לשעת הניצחון?

אירועים אלו נמצאים בלבו של המתח שבין חיסול לשחרור, מתח שהיה שאלה של חיים או מוות עבור היהודים שחיו אז על קו הקץ.

"מצעד החיים" בבודפשט. מבודפשט ברכבת לאושוויץ (צילום: תמאש קבה)

"מצעד החיים" בבודפשט. מבודפשט ברכבת לאושוויץ (צילום: תמאש קבה)

יותר מ-10,000אלפים בני אדם צעדו היום בבודפשט בצעדה היסטורית מנהר הדנובה אל תחנת הרכבת "קלטי" בעיר, ממנה שוגרו יהודי הונגריה את תאי הגזים באושוויץ ובבירקנאו. בתחנת הרכבת התקיים טקס רב משתתפים שבו הוקרנו דברי נשיא המדינה, שמעון פרס ונשא בו דברים נשיא הונגריה, יאנוש אדר.

כאלף מן הצועדים – ובהם גם נשיא הונגריה – עלו בתום הצעדה על רכבת מיוחדת – רכבת החיים – וייסעו בה עד לשערי אושוויץ-בירקנאו, באותו נתיב של "רכבות המוות" שהובילו את יהודי הונגריה אל מותם. בתום המסע מחר, יחברו אל המשתתפים במצעד החיים. עם תום המצעד יתקיים באושוויץ-בירקנאו טקס זיכרון גדול.

בתוך כך, הממשלה אישרה היום את תכנית האוצר להעביר עוד מיליארד שקלים בכל שנה לסיוע לניצולי השואה בתחומי הרפואה והרווחה. בסך הכול תעביר הממשלה בכל שנה כ-4 מיליארד שקלים למטרה הזו. התכנית החדשה המכונה "התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה" מתוספת לתכנית סיוע שכבר אושרה להעביר לטיפול בניצולים יותר מ-800 מיליון שקלים ב-5 השנים הבאות.

סעיפי התכנית שתונח הבוקר בפני השרים כוללים את הגדלת הקצבה המינימלית מ-1,800 שקלים, ל-2,200 שקלים וגם מתן תרופות בחינם לכל הניצולים, ללא השתתפות עצמית. כמו כן הם יקבלו מענק קבוע של 3,600 שקלים לצורך טיפולי שיניים ורכישת משקפיים, ללא צורך בהצגת קבלות – במקום מענק דו שנתי בעבר, שאף הותנה בבירוקרטיה.

גמלאות לניצולים לא יחושבו יותר במבחן ההכנסה של קופת החולים, וכ-20 אלף יוצאי הגטאות ומחנות ההשמדה שעלו לארץ אחרי שנת 1953 – יקבלו לראשונה קצבות זהות בגודלן לאלו שעלו קודם לכן.

בהודעה מיוחדת שפרסמה משלחת האיחוד האירופי בישראל, לרגל יום השואה נאמר: "משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל, ועמה כל השגרירויות בישראל של המדינות החברות באיחוד האירופי, מצטרפת לאנשים בישראל המציינים היום את זכרם של קרבנות השואה וגיבורי ההתנגדות. אנחנו מתאבלים על מותם של שישה מיליון יהודים ומיליוני קרבנות נוספים. גברים, נשים וילדים חפים מפשע נרצחו על ידי הנאצים ושותפיהם, אך ורק על שום היותם יהודים. עבורנו, כיבוד זכרם פירושו לעמוד איתן אל מול אנטישמיות, דעות קדומות ואפליה גזענית בכל צורותיהן ובכל מקום שבו הן צצות. זהו חובנו לאלה שסבלו בשואה, לאלה שהתנגדו באומץ לנאצים ולמשתפי הפעולה שלהם, וגם כלפי עצמנו כבני אנוש, כאומות אירופיות וכאיחוד שנבנה על יסוד הערכים של כבוד האדם וזכויות האדם, של חירות, דמוקרטיה ושלום לאחר הטרגדיות של שתי מלחמות עולם והשואה. ברוח זו, האיחוד האירופי שב וחזר פעמים רבות על מחויבותו הבסיסית לביטחונה של מדינת ישראל. לעולם לא לשכוח. לעולם לא עוד".

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.