הוֹ! כתב עת לספרות / גיליון 10  רגע אחרי שבירכנו כאן את גְרָנְטַה, כדאי ואפשר לברך גם את כתב העת, הכמעט וותיק, בטח במונחים מקומיים. מיד לאחר הופעתו הראשונה של כתב העת בשנת 2005 ניצת וויכוח סוער שנמשך לאורך השנים בין אוהדיו ומתנגדיו של הוֹ! ועורכו דורי מנור. עם הזמן הלכה ופחתה ההתנגדות לו, גם בין אלה שמצאו בו בתחילה בעיקר "שמרנות מזעזעת", כפי שניסח זאת בני ציפר.

הגיליון החדש נפתח בעשרות עצות של משוררים וסופרים לכותבים מתחילים, שגם אם לא תמיד הן ברות יישום, הן בוודאי מעניינות ומלמדות. בהמשך, יצירות מוכרות יותר ופחות אשר שוכתבו על ידי סופרים כמו דרור משעני, יערה שחורי, דרור בורשטיין, אלמוג בהר ועוד. וגם, תרגומי שירה של צ'כוב וברכט, אנתולוגיית שירים לציון מלחמת העולם הראשונה ולראשונה שירים פרי עטו של קובי מידן.

הוֹ! כתב עת לספרות, גיליון 10, הוצאת אחוזת בית, עורך: דורי מנור, 296 עמ'

פרוטוקול אמסטרדם / ח' בת שבע  מישהו בטח כבר ירענן את זכרוני אבל כרגע אינני מצליח להעלות שם של רומן מן התקופה האחרונה שפורסם בעילום שם. הבחירה להסתתר מאחורי שם עט הייתה מקובלת בעבר הרבה יותר ונבעה גם מסיבות אישיות וגם מסיבות של הנוגעות לחופש היצירה.

ח' בת שבע יוצאת בשנות התשעים לטיול נעורים אשר במהלכו היא נאנסת. משם מתחיל סיפורה המטלטל ומסקנותיה האמיצות שספק אם יכלו להיכתב על ידה לולא הבחירה בשם העט שלדבריה נבעה מתוך חשש לפרטיותם של בני משפחתה. שנים אחרי אותו אונס באמסטרדם כאשר היא כבר אם לילד קטן מכה בה ההכרה עד כמה אותו ארוע משפיע עליה בכל רגע כמעט, ומתוך הסיפור עולה בעיקר תחושה שמעשה הכתיבה שלה הפך לצורך כמעט קיומי, כמעיין תרופה מצילת חיים. זה סיפור של אשה אחת בתחילת שנות הארבעים לחייה אבל עולות ממנו לא מעט מסקנות ותהיות על בני אדם, על נשים, על אמהות ועל הורות.

פרוטוקול אמסטרדם מאת ח' בת שבע, הוצאת עם עובד, 211 עמ'

דודה של שום איש / יעל דר  אסופה בת 26 מסות המתחקות בעקבותיהם של מי שיצרו את קנון הספרות הישראלי לילדים. חוקרת ספרות הילדים (בעיקר בתקופת היישוב בימי טרום המדינה) מעלה שאלות מרתקות כמו ההשפעה שיש לבניית האומה על ספרות הילדים המתהווה, מי היו אלה שקבעו והשפיעו על הטעם הספרותי של העוללים דאז, מה הומצא ממש כאן, מה יובא מארצות רחוקות ומה נחשב לפסול.

כל אחת מן המסות עוסקת בסופר או סופרת אהודים ומשפיעים מן הימים ההם של טרום המדינה ועד לתקופה מאוחרת יותר. שמות מוכרים ובלתי נמנעים כמו חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג, עודד בורלא, לוין קיפניס, תרצה אתר ונתן אלתרמן ושמות מוכרים פחות כמו מרים רות, מירה לובה ורות צרפתי. לא צריך להחזיק בתואר בספרות בשביל להנות מהדברים החכמים והנגישים ולהיזכר בשמוליק קיפוד, במיץ פטל ובאריה שאהב תות.

דודה של שום איש מאת יעל דר, הוצאת עם עובד, 176 עמ'

עם הנצח לא מפחד / שני בוינג'ו  שנתיים אחרי שראה אור באנגלית מגיע אלינו ספר הביכורים של בוינג'ו ולא תאמינו מה היא הספיקה ב-27 שנותיה. כאמור, הספר יצא לראשונה בארצות הברית  ומיד עם הופעתו נרכשו זכויות התרגום לעשרים ושתיים מדינות, לא דבר של מה בכך עבור ספר ביכורים. חוץ מזה, היא הספיקה לפרסם סיפורים בניו-יורקר, מאמרים בניו-יורק טיימס, להיות מועמדת לפרס אורנג' ולהיבחר לאחת מחמשת הסופרים המבטיחים בארצות הברית.

זהו סיפורן של שלוש נערות שגדלו יחד סמוך לגבול בין ישראל ללבנון, ילדות נורמלית וכמעט צפויה עד כמה שניתן באזור עם מצבי רוח משתנים. הגיוס לצבא מהווה את נקודת המפנה בחייהן ומשפיע עליהן יותר מכפי שחשבו, לאחר מפגש עם פליטים נתלים על גדרות הגבול עם סיני ועם פלסטינאים מלאי מצוקות במחסומים בגדה. האלימות השגרתית עבור נערים ונערות ישראלים בני 18 בוודאי נראתה אקזוטית לאמריקנים ויהיה מעניין לראות עד כמה הסיפור יתפוס גם את אלה שסודני על גדר תיל מרגש כמו חמסין באוגוסט.

עם הנצח לא מפחד מאת שני בוינג'ו, הוצאת זמורה ביתן, 288עמ'

 [related-posts title="הצעה לספר"]