נַוַּד הַלַּיְלָה

 עֲדַיִן
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת.
צִנַּת הַמַּזְגָּן דּוֹקֶרֶת בְּשִׁלְיַת
הַמַּחְשָׁבוֹת, וְהֵן נֶחְשָׂפוֹת וְעוֹלוֹת
מְתוּנוֹת, אֲחָיוֹת
לַדֶּרֶךְ – עוֹבְרוֹת בָּהּ תַּחֲנָה
תַּחֲנָה.

"שְׂדֵרוֹת נוֹרְדָאוֹ 40
דִּיזֶנְגּוֹף"
בְּנִגּוּן אֵירוֹפִּי שֶׁל
קַרְיָנִית עֲלוּמַת
פָּנִים.

עֲצִירָה
טְבִיעַת חַמְסִין עַל הַשִּׁמְשָׁה
רֶשֶׁף אֶגְזוֹז

וּבֵיתִי-שֶׁהָיָה
חוֹלֵף עִם אָרוֹמַת גַּלִּים כְּשֶׁאֲנִי
נִלְקַחַת בַּכְּבִישׁ שֶׁיָּדְעוּ
אוֹפַנַּי אֶל
הַהֲמֻלָּה הַמֶּרְכָּזִית.

וְשׁוּב נִקּוּב כַּרְטִיס
וּמוֹשָׁב כָּפוּל, וּמִבַּעַד לַזְּגוּגִית
אוֹתוֹ קַבְּצָן מְהוּהַּ-חֲלִיפָה מְדַקְלֵם
"שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים רְעֵבִים"
(פַּעַם מָכַר וְרָדִים), וְִנַעֲרָה
מְשֻׁרְוֶלֶת קַעֲקוּעִים
מַחְדִּירָה לְרִיקָהּ מְנַת
נִיקוֹטִין חֲטוּפָה.

אֲנִי גּוֹרֶפֶת אֶת מַסַּךְ הַחַלּוֹן.
מִשְׁקָפַי מְמַסְּכִים אַף הֵם
וּצְרוֹרִי מָגֵן לִשְׂמֹאלִי, כִּי
בְּעוֹד שָׁעָה –
וַעֲדַיִן.

רַק
רֶשֶׁף אֶגְזוֹז.

לוּפּ שֶׁל בַּלָּדָה נַרְקוֹמָנִית
מְעַצֵּם אֶת עֵינַי בְּקוֹל חוֹרֵק
שֶׁל אָדָם שֶׁקִּפַּח אֶת חַיָּיו
(כָּךְ נוֹפְלִים כּוֹכָבִים)
וַאֲנִי בִּדְמוּת נַוַּד הַלַּיְלָה*
צוֹלֶלֶת, מְשׁוֹטֶטֶת
כְּעַכְבְּרוֹשׁ בֵּין
קְבָרִים, גְּחוֹנִי עַל
רִצְפוֹת חֲדָרִים שֶׁל
נָשִׁים נָמוֹת, מְיַלֶּלֶת
לַיָּרֵחַ קִינוֹת זְאֵבִים עַל
רְגָשׁוֹת שֶׁנִּדּוֹנוּ לְאֵלֶם בְּטִפַּת
אוֹפִּיָאטִים מְבַעְבַּעַת.
וַעֲדַיִן
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת.

רַק
עֲצִירָה.
מַשָּׁב שֶׁשָּׁכַל אֶת
מִלְחוֹ
טִפְטוּפֵי אָדָם
בַּחוּרָה צְנוּמָה
אֶגְזוֹז רוֹשֵׁף.

פָּנַי עוֹדָם אֶל הַמַּסָּךְ
אַךְ בַּקָּשָׁתָהּ מִתְחַיֶּכֶת
וּצְרוֹרִי נֶאֱסָף אֶל חָזִי,
כּוֹבֵשׁ הַלְמוּת –
פְּרִי פְּעִימוֹת הַבַּס אוֹ הַמְּתַקְתַּקּוּת
שֶׁל רֵיחַ נְעוּרֶיהָ.

הִיא מִיָּד בְּאָזְנִיּוֹתֶיהָ
וַאֲנִי אֵיפֹה.

חַלּוֹן מְמֻסָּךְ, עַנְנֵי נוֹצָה וְרַדְרַדִּים,
שָׂדוֹת נְמוּכִים הַמְּטַפְּסִים אַט לְחֹרֶשׁ
עַל צֶלַע הָהָר,
פָּנָסֵי דֶּרֶךְ מְגַשְּׁשִׁים אֶל תַּפְקִידָם
מִבְּלִי לְהֵחָפֵז
וּבִלְחָיַי פַּלְגֵי מַסְקָרָה –
גַּלְעֵד לְיָמִים אֲחֵרִים.

וְשׁוּב עֲצִירָה
וְרֶשֶׁף אֶגְזוֹז
וְאוֹר מִתְכַּמֵּשׁ בְּזִיק כָּתֹם
מְשַׁיֵּף לְאַט גְּבוּלוֹת מִגְדָּר
וְקוֹבֵר נַוָּדֵי לַיְלָה
בּוֹאֲכָה עָרֵי אֶבֶן.

וּבָעֲלִיָּה הַתְּלוּלָה, הַמְּאַסֶּפֶת,
כְּשֶׁמַּסַּךְ הַנַּיָּד מַתְרִיעַ
מִלּוֹת אַהֲבָה מֵאִישׁ
חִיּוּכִי אֵינוֹ עוֹד מִתְאַר שְׂפָתַיִם.
כְּמוֹ הָיָה יָדוֹ שֶׁל פִּיתוֹם
הוּא מְפַלֵּס אֶת דַּרְכּוֹ
מִבִּפְנִים.

וַעֲדַיִן –

 **  מתוך "מהגרת" [עמדה, 2013]

 

---

גל קוּסטוּריצה: כותבת, עורכת, מלמדת פילאטיס. אוהבת: מוזיקה. יין. את י'.

[related-posts title="שיר אחד"]