ארגון יש דין, ו-13 עותרים פלסטינים תושבי הכפר בורקא הסמוכה לשכם, עתרו אתמול (ראשון) לבית המשפט הגבוה לצדק בירושלים נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, אלוף נדב פדן, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה, שי ניצן בתביעה שיפעלו לאפשר לתושבי הכפר, בעלי האדמות, להגיע באורח חופשי לקרקעותיהם שמצויות בשטחי ההתנחלות לשעבר חומש ולעבדן מבלי שיאוימו על ידי חבורת מתנחלים שעשתה לה שימוש לה במקום ומבלי שצה"ל יתחם וימנע מהפלסטינים להגיע לאדמותיהם.

העותרים  מבקשים כי תתאפשר להם גישה חופשית, רצונית ,בלתי מופרעת וללא הערמת קשיים לאדמותיהם. ושהמשיבים, יעשו שימוש בסמכותם ובחובה המוקנית להם מתוקף הדין, על מנת לאכוף את הפרות הדין המתבצעות במתחם על ידי המתנחלים.

התנחלות חומש, אשר שכנה על מקרקעין פרטיים של תושבי הכפר בורקה בנפת שכם, פונתה בעת ההתנתקות בשנת 2005, אך רק בשנת 2013, לאחר מאבק משפטי שניהלו העותרים, בוטל צו התפיסה שהוצא למקרקעין בשנת 1978.

מתנחלים  מונעים מהפלסטינים להגיע לשטחיהם והקימו במקום ישיבה לא חוקית

במהרה הובהר כי מאבקם של העותרים ופריו הצליח אבל "צלח על הנייר בלבד", כותבים העותרים ומסבירים כי "אמנם צו התפיסה (של המדינה ושל צה"ל) בוטל והמתחם נגרע מרשימת היישובים המנויים במועצות האזוריות, אולם בפועל במקום שוכנת דרך קבע נוכחות ישראלית בלתי חוקית ובלתי מורשית, אשר מטילה חתתה על העותרים ושאר תושבי בורקה, בשלל מעשי אלימות, הסגת גבול ופעולות עברייניות אחרות".

צו אלוף שבא ל"הגן" על הפלסטינים בשטחיהם, אוסר עליהם להיכנס לשטחים אלו

בעתירתם פורשים העותרים לפני בית המשפט שיטה מוזרה של צה"ל שהוא הריבון בשטחים הכבושים, פועל בשיטה משונה להבטחת מימוש זכויותיהם לעבד את הקרקע. "אחת הדרכים של מפקד כוחות צה"ל באזור המשיב (מפקד פיקוד מרכז) הייתה באמצעות הוצאת צו תיחום למתחם האמור, כלומר לתחם את אזור השטחים שהוחזרו לפלסטינים, אלא  שצו האלוף פעל דווקא נגד בעלי האדמות עצמם, כלומר, האלוף אסר את כניסת בעלי האדמות לשטחיהם וכל זאת ללא עילה ובניגוד לדין.  "יצא אפוא, שצו התיחום אשר נועד להתמודד עם הפרות, פלישות בלתי חוקיות, בניה בלתי חוקית ונוכחות בלתי חוקית של ישראלים, פועל דווקא נגד בעלי האדמות". נכתב בעתירה. "התושבים הישראלים (המתנחלים), מנגד, עושים במתחם ככל העולה על רוחם, וזאת בידיעה כי המשיבים 3-2 אינם מעוניינים, במודע ובמכוון, לאכוף את הדין ביחס אליהם"
מהעתירה עולה, כי במהלך השנים שחלפו ולאחר כל ניסיונותיהם של בעלי האדמות תושבי בורקה להגיע לאדמותיהם בגבעה שעליה שכנה ההתנחלות חומש, נתקלו בגילויי אלימות מצד מתנחלים ששהו בשטח בו אסור להם לשהות. התגלה כי בשטח מצויה בנייה לא חוקית. כלומר, המתנחלים בנו שם מבנים לא חוקיים לצרכיהם.

"כל אלה יצרו מארג משפטי המוביל למציאות אנומלית, במסגרתה הביטוי "צדיק ורע לו ,רשע וטוב לו", מקבל ממד ציני, בלתי חוקי, מפלה ופסול", כתבים העותרים אותם מייצגים עורכי הדין שלומי זכריה, מיכל זיו ועו"ד פאדיה קוואסמי.

פניות רשמיות ליועץ המשפטי לאזורי יהודה ושומרון פשוט לא נענו

בחודש מאי 2017, פנו בעלי האדמות אל היועץ המשפטי לאזור איו"ש, בבקשה לתאם פגישה וסיור בשטח בחודשי הקיץ, בנוכחות נציגים מקרב בעלי האדמות. במכתב צוין כי מטרת הפגישה והסיור היא לבחון יחד דרכים לתיקון המצב המעוות שנוצר בשטח, שבו פלסטינים, שצו הסגירה אינו חל עליהם, מנועים מלהגיע לשטח ,ואילו הישראלים, שצו הסגירה כן חל עליהם, משוטטים בשטח באופן חופשי, ועושים בו כרצונם. כל זאת, על מנת להסדיר את המצב כדי שיאפשר לבעלי האדמות לחזור לעבד את אדמותיהם ולשקמן לאחר שנים של היעדרות כפויה. היועץ המשפטי התעלם ממכתבם ולא ענה. בצר להם, פנו העותרים שוב במכתב ושוב לא נענו בתשובה. כך המשיכו העותרים לפנות אל היועץ המשפטי עוד ארבע פעמים נוספות ורק לאחר שבפעם החמישית בחודש יולי 2018, איימו העותרים כי יפנו לגורמים שמעל היועץ המשפטי לאיו"ש, הגיע מכתב תשובה בו הם נענו כי עניינם הועבר לטיפול בדרגים המקצועיים וגם הוספה התנצלות על כך שלא נענו עד כה. אך איש בלשכת היועץ המשפטי לא טרח והסביר מדוע הם לא נענו עד כה. במכתב נאמר לעותרים כי בצה"ל פועלים לקביעת מועד לסיור במקום ולהנפקת היתר כניסה כמבוקש. "מצער היה להיווכח כי רק העלאת האפשרות של הגשת תלונה לגורמים הממונים על נציגי יועמ"ש איו"ש הובילה למתן תשובה", נכתב בעתירה.

בעלי הקרקעות לא מורשים להגיע לשטחיהם בשל בינוי לא חוקי של מתנחלים
 
אך בכך לא הסתיימו הדחיות ומריחת הזמן של הממשל הצבאי. חודש וחצי המתינו לתאום הסיור בשטח ומשזה לא הגיע פנו שוב בעלי האדמות לנציג היועמ"ש איו"ש  על מנת לברר היכן עומד הטיפול בתיאום הסיור. העותרים לא הסתפקו בכך ואף בקשו לדעת במפורש מהו גורם העיכוב שמעכב את סיור בעלי האדמות בשטחיהם. במכתב הזה התבקש הפעם יועמ"ש איו"ש להשיב תוך 45 יום לכל היותר, וזאת על מנת שלא תיווצר שוב מריחת זמן וסחבת.

הזמן נקף ותשובה לא הגיעה ולכן בחלוף קרוב לחודש משליחת המכתב הנ"ל, ובמלאת שנה בקירוב לפנייתם הראשונה לתאם מועד לסיור, ב-17.5.18, פנו פרקליטי העותרים בשיחה טלפונית לסרן הופמן, נציג היועמ"ש איו"ש על מנת לברר מתי צפוי להיות מועד לסיור המיוחל. בשיחה זו מסר סרן הופמן כי הטיפול בבקשתם מתעכב משום שהוצא צו תיחום לאזור,  זאת בשל בינוי בלתי חוקי הקיים בשטח (של המתנחלים), עליו נודע לגורמי הצבא באורח מפתיע "רק ממכתביהם הקודמים של העותרים – כך לדברי סרן הופמן".

כעת אין לנו זמן לטפל בכם כי עזה תחילה

הופמן העלה סיבה נוספת למריחת הזמן והיא קיומן של ההפגנות על הגדר בעזה והדריכות שנוצרת כתוצאה מכך בגדה המערבית. הוא ציין כי להערכתו ניתן יהיה לקבוע מועד לסיור במהלך חודש יוני 2018 קרי, תוך מספר שבועות ממועד השיחה הזו.  בשיחה התבקש הסרן והבטיח להעביר אל הפרקליטים את אותו צו תחום שהוצא כנגד המתנחלים כביכול בשל הבניה הלא חוקית בשטחיהם הפרטיים של הבעלי הפלסטינים. הבטיח ולא קיים. למה? ככה.

יתרה מכך, מהעתירה עולה כי אותו סרן משה הופמן, נציג יועמ"ש איו"ש, לאחר כל התכתובות הרשמיות בין הצדדים לא מצא לנכון לציין אף פעם כי למתחם הוצא צו תיחום אשר הפלא ופלא, חל גם על העותרים.

בעוד צו התיחום הוצא כבר בחודש אוקטובר 2017,  היועמ"ש איו"ש  ונציגיו בחרו שלא לגלות לעותרים כלל על קיומו של צו התיחום, והתחמקו פעם אחר פעם ממתן תשובות ומענה לפניות העותרים. 

"איננו מקבלים כל טענה בדבר "טעות" או "תקלה" בעניין. טעות או תקלה יכולות להתרחש פעם, פעמיים, לא יותר. כאשר במשך חודשים ארוכים, חרף מספר רב של פניות בכתב ומספר רב עוד יותר של הודעות טלפוניות בוחרים נציגי יועמ"ש איו"ש שלא להשיב, המדובר הוא במדיניות. ומדיניות זו היא מדיניות הממיטה קלון על מוסד יועמ"ש איו"ש ומעיבה על תום הלב שבהתנהלותם ובהתנהלות אלוף פיקוד המרכז" כותבים העותרים.  

אבל העתק מו התחום לא הגיע כמובטח. רק לאחר שלושה שבועות, כשלא קיבלו לידיהם במובטח  את צו התיחום, פנו הפרקליטים מספר פעמים טלפונית למשרדו של הופמן.

הממשל הוציא צו האוסר על בעלי קרקעות להיכנס לתחומן, אבל הסתיר את קיומו מהם

הנדנודים עזרו ובתחילת חודש יוני 2018  הגיע סוף, סוף לידיהם עותק מצו התיחום, שכותרתו "הכרזה על שטח מתוחם (חומש)".

עיון בצו התיחום העלה כי הוא הוצא למעלה משבעה חודשים קודם לכן, ולפני שנשלח המכתב האחרון מטעם יועמ"ש איו"ש מיום 8.3.2018 , בו צוין כי פניית הח"מ מטופלת על-ידי הגורמים הרלוונטיים. כלומר, היועץ המשפטי לאיו"ש, בחר להסתיר את עצם הוצאת הצו מפני הפרקליטים ולקוחותיהם. השאלה שנשאלה היא: למה?

מהצו עולה כי "ניכר כי הרצון שלא למסור מענה לסוגיה זו, עמד בבסיס ההתעלמות הגורפת והעקבית של נציגי יועמ"ש איו"ש מלקיים את חובותיהם על פי הדין ,וחובותיהם הנדרשות מן ההגינות ומן היושר", נכתב בעתירה.

כבדו את החוק ואל תכנסו לשטח בניגוד לצו תחום. רק לישראלים מותר לצפצף על הצו

אך העיון בצו העלה אבסורד גדול יותר – הצו שאסר גם על הפלסטינים להיכנס לשטחיהם, לא הובא לידיעתם או לידיעת פרקליטיהם, עורכי הדין זכריה וזיו. במילים פשוטת – הממשל אסר על הפלסטינים , רק שבחר שלא להודיע להם או לנציגיהם המשפטיים.

חשיפת צו התחום שאסר עליית פלסטינים ומתנחלים כאחד על שטחי חומש, העלתה עוד עובדה מדהימה. על פי פרסומים בעיתונות מאותו חודש (יוני  2018) דווח בתקשורת כי בשטח האסור בכניסה הגיעו לביקור ושהו מספר אישים בכירים ובהם השר אורי אריאל, ראש מועצת שומרון יוסי דגן והרב דב ליאור. אלו הגיעו לשטחי חומש בליווי מאבטחים רשמיים ונפגשו עם הפולשים הלא חוקיים, תלמידי "ישיבת חומש" הממוקמת במקום בניגוד לחוק ולצווי בית המשפט.

כך בעוד שהממשל מעכב בשיטתיות את ההיענות לבקשות הפלסטינים להגיע לסיור בשטחיהם, בקשות המבטאות את כיבוד הדין ושלטון החוק, שר בממשלה, ראש מועצה ורב משפיע,  מצפצפים על הצו ו"פוקדים את המקום באופן קבוע ובגלוי".

לפלסטינים כמו גם לפרקליטיהם הסתבר כי התיחום הוצא, "למטרה אחת בלבד: מניעת הגעתם של בעלי האדמות לשטח שבבעלותם" וה"פתרון הקל של המשיב, תחת לאכוף את החוק, הייתה להמשיך את ההתעמרות בבעלי האדמות תוך פגיעה בזכויות הקניין שלהם."