★★★★★

אלוהים בדיכאון. נשבר לו. הוא מאוכזב מבני האדם, שממש הרסו לו את החיים. הוא לא אוהב את התוצאה ורוצה לשים קץ למפעל חייו. רגע לפני שהוא מבצע את זממו, הוא יורד לקרקע ומגיע לטיפול אצל פסיכולוגית, ששמה, לא במקרה, אלה. אחרי ההלם הראשוני למראה הפציינט המפתיע, המשימה של הפסיכולוגית היא להוציא את אלוהים מהדיכאון כדי שלא יממש, חס ושלום, את תוכניותיו.

הקומדיה שכתבה ענת גוב וביים ארז שפריר, מאוד מצחיקה בהתחלה. הרעיון מבריק, הטקסט שנון ואפילו מעורר כמה הרהורים על העולם שבו אנו חיים ועל נושאים חשובים כמו אמונה ואהבה. אבל אחרי חצי שעה הרעיון ממצה את עצמו וההצגה מתחילה לחזור על עצמה. אין דרמה, הסיפור לא מתפתח באמת ולבמאי שפריר אין פתרונות יצירתיים כדי להחזיק את ההצגה באוויר. גם הסיום נראה מאולץ.

לעומת זאת אני חייב להחמיא לשני השחקנים: לאריה צ'רנר יש נוכחות מעניינת בתפקיד אלוהים. ואודליה מורה-מטלון אמינה ואנושית בתפקיד הפסיכולוגית, שמנסה ללמד את אלוהים לחשוב חיובי. למרות המשחק הטוב, "אוי אלוהים" בחאן אינה הצגה שלמה. היא לכל היותר מערכון מוצלח, שנמתח יתר על המידה. אבל מה זה חשוב. העיקר שאלוהים יוצא מהדיכאון ולא מחריב לנו את העולם.