סיורים בהשראת תערוכת "שפת התכשיט" בירושלים

השבוע ניתן יהיה להצטרף לסיורים ייחודיים בירושלים, שיספקו הצצה נדירה אל מנזר הפרנציסקנים ואוצרותיהם, ויותירו אתכם נפעמים לנוכח מבנים באדריכלות אירופית, ממש בלב עיר הבירה

Print Friendly

החל מהשבוע תוכלו לנצל הזדמנות נדירה להתוודע אל סודותיה ואוצרותיה של ירושלים. מיום חמישי הקרוב יתקיימו סיורים מושקעים וחד פעמיים על ידי המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים. הסיורים הייחודיים נערכים בהשראת התערוכה "שפת התכשיט", שנפתחה לפני כחודש וחצי. באחד הסיורים (ב-20.9.2019) אף תוכלו להיחשף לסודותיו של המנזר הפרנציסקני בעיר.

התערוכה, לדברי ד"ר איריס פישוף אוצרת התערוכה, מציגה את מלאכת הצורפות כשפה שאת מילותיה מהוות מתכות שונות, אבנים יקרות וחומרים חדישים ועכשוויים, המשתלבים זה בזה בדומה למילים המצטרפות למשפטים. "התערוכה 'שפת התכשיט' מציגה על ציר זמן של כאלף שנים דיאלוג בין תרבות, דת, עבר והווה", היא כותבת בדברי ההסבר.

הצטרפתי לסיור עיתונאים שערכה הנהלת המוזיאון, על מנת לחשוף את מוצגי התערוכה והסיורים שייערכו בהשראתה. הסיור שנערך עבורנו הוא שילוב של מספר סיורים המוצעים לקהל הרחב, ואם אנחנו נהנינו כל כך מסיור "הטעימות", אין לי ספק שתיהנו מהסיורים המלאים.

אבל לפני הסיורים, מעט על התערוכה, בה תוכלו למצוא תכשיטים בני מאות שנים ליד תכשיטים מודרניים, שעוצבו בהשראת התכשיטים העתיקים.

בתערוכה עצמה ליווה אותנו ג'ניה פרומין, מדריך בכיר במוזיאון. תחילה עצרנו ליד עבודות צורפות נוצריות. צורפות, מסתבר, לא שימשה רק לתכשיטים אלא גם ליצירת כלי פולחן. האוסף הנוצרי מציג כלי פולחן מכסף וזהב בני מאות שנים מאוסף המסדר הפרנציסקני בירושלים. לדברי פרומין זוהי פעם ראשונה שהאוסף מושאל על ידי המנזר למוזיאון ישראלי.

עיטור לכנסיה בדמות יונת כסף מוקפת קרניים מוזהבות וינה אוסטריה 1716, כסף רקוע ועבודת איזמל, נחושת מוזהבת. צילום: רונית שימרון

משמאל: תיבת תכשיטים ממטמון הררי, צפון איראן ניהוונד המאה ה-11 עד המאה ה-12 כסף חרות ומוזהב וניילו. מימין: כד ממטמון הררי, צפון איראן ניהוונד המאה ה-11 עד המאה ה-12, כסף רקוע ומוזהב וניילו. צילום: רונית שימרון

בחלק המוקדש לצורפות האסלאמית מוצג  אוסף הצורפות הנדיר של המוזיאון, הכולל תכשיטים וחפצי צורפות, שנוצרו במשך יותר מאלף שנים.

פרומין מציין כי נדיר לראות מוצרים מזהב באיסלאם שכן עבודות בזהב נתפסו כעבודת אלילים. המוצגים שאנו רואים הם חלק ממטמון הררי, מטמון נדיר ויקר הכולל 20 כלי כסף מפוארים מן המאה ה-11 עד ה-12 שנמצא בתוך כד גדול בצפון איראן, בעיר ניהוונד.

"לפריטים אלה אין הקשר של תכשיטים", מדגיש פרומין. "אלה פריטי אחסון לבית. הפריטים הוטמנו בארגז אחסון ל-750 שנה. הארגז התגלה בצפון מזרח איראן ליד העיר ניהוונד. התושבים המקומיים מכרו את האוסף כיחידה אחת. מי שקנה היה אספן יהודי-מצרי, ראלף הררי, והמשפחה מכרה את האוסף בתחילת שנות ה-70. שווי האוסף 25-30 מיליון דולר. זהו אחד מחמשת האוספים שנותרו בעולם מתקופה זאת.

פריטים איסלאמיים בתערוכת "שפת התכשיט". צילום: רונית שימרון

"גם הקסדה שבארון התצוגה היא לא אמנות, אלא כלי מלחמה. על קסדות רבות נמצאו חתימות אישיות של הבעלים. על הקסדה שבתצוגה כתובה ברכה והקדשה, שנועדה לשמור על בעליה במלחמה".

בחלק היהודי של התערוכה מוצג מבחר של כלי קודש וקמעות יהודיים מארצות האסלאם, מאוסף משפחת גרוס. חפצים אלו שיקפו את סגנון התרבות בה חיו היהודים בארצות אלו תוך שהם מבטאים שפה דומה של אומנות עממית, ששירתה את המאמינים היהודים והמוסלמים כאחד.

פריטים יהודים בתערוכת "שפת התכשיט". צילום: רונית שימרון

החלק השני של התערוכה עוסק בצורפות בת זמננו. 45 צורפים ישראלים יצרו בהזמנת המוזיאון עבודות צורפות ותכשיטים, השואבות את השראתן מאוסף הצורפות האסלאמי של המוזיאון כשהם מתייחסים לחפץ ספציפי, מוטיב, היבט צורני או משמעות.

"קרגוז" – בובות תיאטרון צלליות, תורכיה, המאה ה-19, עור גמלים מצוייר. צילום: רונית שימרון

 

רתמת סוסים טקסית, מרכז אסיה המאה ה-18 עד ה-19 פליז מוזהב ואבני טורקיז. צילום: רונית שימרון

 

פריט מס 6: ענק ממרוקו עמק הדרע סוף המאה ה-19. פריט מס' 4: חרוזים מאיראן סוף המאה ה-12 עד תחילת המאה ה-13. צילום: רונית שימרון

בחלקה השלישי של התערוכה מוצגים תכשיטיה של הזמרת המנוחה עפרה חזה. אלו תכשיטים מסורתיים של יהדות תימן, שיצר במיוחד עבורה הצורף בן ציון דוד. דוד הוא דור שמיני לצורפים מנג'רן שבצפון תימן, שלמד את המלאכה בילדותו מאביו, ושואף לשמר את רזי הצורפות התימנית.

מתכשיטיה של עופרה חזה ז"ל. צילום: רונית שימרון

עוד מוצגים בתערוכה תכשיטים שיצרו הצורפים הבדואים חסיין אעווד ובנו מנסור, בני שבט הג'באליה השוכן למרגלות מנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני. התופעה של צורפים בני שבט זה נתפסת כיוצאת דופן שכן תכשיטי בדואים בסיני הובאו לרוב מחצי האי ערב בידי עולי רגל ששבו ממכה. תכשיטיהם של השניים מוצגים באדיבות אורנה גורן.

כאמור, המוזיאון לאמנות האסלאם הזמין חמישה סיורים שנבנו על ידי אסתר סעד, מורת דרך ותיקה בעלת תואר שני בגיאוגרפיה. ארבעה סיורים ייערכו בירושלים ואחד בתל אביב.

סיור ה"טעימות" שלנו החל בטעימה מהסיור "ירושלים של תכשיטים – סיור במבנים ייחודיים, המשמשים כתכשיטים שמקשטים את העיר". הסיור כולל בניינים יפים שבנו מעצמות אירופיות. התחלנו את הסיור ממבנה "הנוטרדם דה ג’רוזלם" במתחם הצרפתי בעיר, סמוך לכיכר העיריה ולעיר העתיקה. פיסת אדריכלות צרפתית ממש בלב ישראל. והמבנה מרהיב ביופיו. המבנה כולל מלון יוקרתי בבעלות הוותיקן, כנסייה ושלוש מסעדות.

הנוטרדם דה ג'רוזלם. פנינה ארכיטקטונית בלב ירושלים. צילום: רונית שימרון

למי אנחנו חייבים את היופי הארכיטקטוני הזה? לרוזן הצרפתי מארי פול אמדה דה פיילא (Comte Marie Paul Amedee de Piellat), שהגיע לירושלים כצליין צעיר, חזר עוד פעמיים, והחל במסע רכישות קרקעות למסדרים קתולים צרפתים בירושלים.

ב-1876 רכש יחד עם אימו את המגרש עליו הוקם מאוחר יותר הנוטרדם. אחת הסיבות לבחירת המגרש היתה ייחוסו של המקום כמקום מחנהו של האביר וגיבור מסע הצלב הראשון, הנסיך הנורמנדי טנקרד (Tancred). כאן, על פי המוסרת, הסתער האביר על חומת ירושלים כדי לכבוש אותה.

אבל נחזור לרוזן דה פיילא, שהגיע כאמור לביקור נוסף בירושלים בשנת 1882 עם עוד כ-1000 צליינים קתולים. היתה זאת "שיירת האלף" (Le Grand Caravan de Mille). מטרת הצליינים הייתה ליצור משקל נגד לצליינות הרוסית האורתודוכסית בעיר. לאחר שהגיעו צליינים צרפתים באוניות פאר דרך חיפה, הבין הרוזן כי האכסניות הקיימות בעיר אינן מספקות, ואלף הצליינים שעימו נאלצו להשתכן באוהלים מאולתרים במתחם עליו יוקם בהמשך מבנה הנוטרדם. או אז החליט דה פלייה להקים אכסניה חדשה ומפוארת.

לאחר שנאסף הסכום הדרוש להקמת הנוטרדם, הונחה אבן הפינה בידי הקונסול הצרפתי בשנת 1885. בשל חשיבות המבנה גם כלכלית וגם לאומית, כונה המקום "נוטרדאם דה פרנס", אך שונה לאחר 1948 ל"נוטרדם דה ג`רוזלם" – "גבירתנו של ירושלים". הקמת המבנה הסתיימה בשנת 1889.

לובי מלון נוטרדם דה ג'רוזלם. צילום: רונית שימרון

מבנה הנוטרדם, שתוכנן בידי האב אטיין בובה, איש המסדר, משלב ארכיטקטורה ניאו קלאסית ומודרנית, תוך שימוש במוטיבים מזרחיים. החללים הנרחבים במבנה נועדו לאפשר לינה של צליינים רבים, 1,000 איש ויותר.

גם מבפנים המבנה מרשים מאוד. תחושת היוקרה אופפת את הבאים כבר בכניסה ללובי. עלינו לתצפית מגג המבנה והתבוננו מקרוב בשני מגדלי הפעמונים, שביניהם ניצב פסל המדונה ובנה. המגדלים מזכירים בעיצובם צריחי טירות.

מגדלי הנוטרדם דה ג'רוזלם מזכירים צריחי טירות. צילום: רונית שימרון

ירדנו במהירות במדרגות, רוצים לספוג עוד מהעיצוב היוקרתי של המלון. התעכבנו מעט ליד הכנסייה, בה נערכה מיסה מיוחדת. הגיעו לשם אנשי דת ואורחים לבושים חגיגית.

הכנסיה בנוטרדם דה ג'רוזלם. צילום: רונית שימרון

הסיור המורחב שיארגן המוזיאון בין מבניה היפים של הבירה יכלול את: מגרש הרוסים, בית החולים האיטלקי, קתדרלת סנט ג'ורג' האנגליקנית, המבנה הצרפתי של נוטרדם ותצפית על הדורמציון, אוגוסטה ויקטוריה הגרמנית, הכנסייה הסקוטית ועוד.

שם הסיור: "ירושלים של תכשיטים – סיור בקרב מבניה הייחודיים המשמשים כתכשיטים" והוא ייערך ביום שישי ה-2.8.2019 בשעות 10:00-14:00.

להרשמה

סוד הצלחת מוסד הנישואין בארצות האיסלאם

מהנוטרדם דה ג'רוזלם, צעדנו אל השער החדש, היישר אל העיר העתיקה, אל חנותו של איברהים בדר, צורף ותיק ממשפחת צורפים ותיקה.

חנותו של הצורף איברהים בדר. צילום: רונית שימרון

אסתר סעד סיפרה לנו כי משפחתו של בדר היא משפחת תכשיטנים ותיקה, שאף הצילה יהודים במאורעות תרפ"ט. הכניסה לחנותו של בדר –  The Coral Beach  jewelry – מטעה מאוד. לכאורה חנות קטנה וצפופה, אך היא מתרחבת לחלל גדול יותר, שם ניתן ללכת לאיבוד עקב שפע התכשיטים והצבעים.

סעד הסבירה לנו מה ההבדל בין התפיסות השונות של הנישואין בין היהדות לאיסאם. ביהדות האישה נחשבת לנטל על המשפחה ולכן היא צריכה להביא עימה כסף לנישואין – זוהי הנדוניה. לעומת זאת באיסלאם זה ההיפך הגמור. האישה היא זאת שמקבלת כסף. היא מקבלת מוהר.

"פעם זה היה קילו זהב", אומרת סעד. "היום הזהב מאוד יקר, אז כבר לא נותנים קילו. אפשר 250 גרם, 300 גרם".

איברהים עצמו מספר שכאשר נישא לרעייתו הוא נתן לה מטבע אנגלי מ-1908. "חמי היה חייב למסגר לה אותו, וזה היה שלה. זהו המוהר. אם אנחנו מתגרשים, אני לא יכול לקבל את זה בחזרה".

"כיום משפחת החתן, או החתן עצמו, חייבת לקנות בין 300 ל-500 גרם זהב", מסביר בדר. "זאת מתנה שלא מוחזרת. לפני 100 שנה היו נותנים 'גרעיני זיתים', גרגרי זהב בצורת זיתים. הבעל היה נותן 1-3 ביום הנישואין, ובכל אירוע משפחתי כמו לידה, יום הולדת, היה נותן לה עוד אחד".

איברהים בדר וגרעיני זיתי הזהב. צילום: רונית שימרון

אז אם תרצו ללמוד עוד על חשיבות התכשיטים בחיי הנישואין ובחיי היום יום בכלל, אתם מוזמנים להצטרף לסיור המורחב "ירושלמיות של זהב – תכשיטי נשים בירושלים", שיתקיים ביום חמישי הקרוב ה-18.7.2019 בשעות 16:00-20:00. להרשמה.

מנזר סן סלוודור - טעימה  מהסיור "מדינת הוותיקן" – הצצה נדירה אל לב ליבו של מסדר הפרנציסקנים

טוב, להפתעה כזאת לא ציפיתי. כבר סיירתי לא מעט בסמטאות העיר העתיקה, וכלל לא ידעתי שבאחת הסמטאות מסתתר מנזר פרנציסקני עם כנסייה מרהיבה, לא פחות מכנסיות רבות בהן אנו מבקרים באירופה. ברוכים הבאים למנזר סן סלוודור (Monastery of Saint Saviour).

במנזר גרים כ- 100 נזירים מכל העולם והם נקראים גם משרתי הקסטודיה טרה סנטה – "משמר ארץ הקודש" – הגוף שממונה, מטעם הכנסייה הקתולית והאפיפיור, מזה כ-800 שנים על שמירת המקומות הקדושים בארץ ישראל. האח הראשי, האב סטפן, קיבל את פנינו כשהוא לבוש בלבוש האופייני לנזירים במקום – גלימה חומה עם חגורה עשויה חבל וסנדלים.

האב סטפן בחדר האוכל שלך מנזר סן סלוודור בירושלים. צילום: רונית שימרון

פרט לכנסייה היפה, המתחם כולל מגורים לנזירים, ובית ספר למוסיקה. ואגב, מגדל הפעמונים שנבנה יחד עם הכנסייה הוא הגבוה ביותר בירושלים. בימים אלה שוקדים במנזר גם על הקמת גם מוזיאון שיציג פריטים ארכיאולוגים רבים, שכן המנזר היה מעורב בחפירות רבות.

הכנסייה במנזר סן סלוודור בירושלים. צילום: רונית שימרון

אם תרצו לדעת כיצד הוקמה הכנסייה המרשימה, תדעו שאת הסכום העיקרי לבנייתה העניק לא אחר מאשר הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ יוזף. הוא עשה זאת במהלך ביקורו בירושלים בשנת 1869.

לאחר ביקור בחדר האוכל המרשים של הנזירים נכנסנו לחדר אם הפנינה, בו שמורים חפצי קודש ואמנות יקרי ערך שנשלחו לנזירים על ידי בני האצולה האירופית-קתולית במשך מאות שנים.

מתוך האוסף של מנזר סן סלוודור. צילום: רונית שימרון

חפצים אלה הם למעשה מתנות של האומות הנוצריות השונות באירופה, אשר נשלחו לפרנציסקנים במטרה לסייע להם בשמירת האתרים הקדושים לנצרות בארץ. בין המוצגים יש חפצים שנוצרו בספרד ובפורטוגל, בנאפולי ובסיציליה כמו גם באימפריה האוסטרו הונגרית מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.

תוכלו לראות אותם מקרוב וללמוד עוד הרבה יותר על החיים במנזר בסיור המלא, שייערך ביום שישי ה-20.9.2019 בשעות 10:00-14:00.

להרשמה.

הסיור הרביעי בירושלים נקרא "קופסאות של קודש – סיור מחוץ לקופסה". טעימה ממנו קיבלנו למעשה בחדר אם הפנינה של המנזר הפרנציסקני. אבל יש עוד הרבה יופי ומיסתורין בסיור המלא, שייערך ביום שישי ה-11.10.2019 בשעות 10:00-14:00.

להרשמה.

עוד מידע על התערוכה בכתבה של ינינה זסלבסקי.

Print Friendly

על אודות רונית שימרון Ronit Shimron

עיתונאית, בלוגרית טיולים (טרוולסט ו-Travelust), ומפתחת אתרים. חובבת טיולים, אדריכלות, קולנוע וספרים. לשעבר עורכת מדור הכלכלה ב"מגפון", עורכת ועיתונאית ב"טלגרף", במקומוני שוקן ו"ידיעות אחרונות". http://travelust.co/
פוסט זה פורסם בקטגוריה תיירות, תיירות בארץ, תרבות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.