ראש הממשלה התבטא לפני כמה ימים, כי מניעת נשק גרעיני מאיראן, על אף הסכנות הטמונות בה לישראל, עדיפה על איראן גרעינית. אני חולק עליו, ואינני היחיד, כמובן.

אשר לצד האיראני, התבטאתי כבר לפני כמה שנים, ואני לא היחיד שמחזיק בדעה זאת, כי איראן גרעינית אינה מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. היא מאיימת יותר על הגוש הערבי הלא רדיקלי במישרין ועל העולם בעקיפין, לא פחות מאשר על ישראל. בנוסף, אם איראן תחליט שהיא רוצה פצצה, היא תשיג אותה. אם לא מיד, היא תעצור על המפתן, ובתוך זמן קצר תוכל להשלים את המלאכה.

דעה אחרת שרווחת מאוד במערב ובישראל גורסת שהפצצת הכורים האיראניים תעכב את התהליך, אבל לא  תבטל אותו. לדעתי, משטר האייתולות זקוק לפצצה לא כדי לתקוף, אלא כדי  לשמור על עצמו לנוכח כשלונו להפיץ את תורתו בחוץ. יתר על כן, הציבור האיראני, לפחות בחלקו הגדול, רואה בכך ביטוי להיותה  של איראן מעצמה שיש להתחשב בה. האופוזיציה הגדולה היא דווקא בתחום הכלכלי-חברתי המעורער, עם הפוטנציאל להתערערות נוספת באם תהודק עניבת הסנקציות.

העורף היום כולל את כל המדינה, עד אחרון הישובים

אשר למה שקרוי אצלנו "עורף", זה מזמן מונח שגוי, שכן העורף היום כולל את כל המדינה, מן החזית ועד אחרון הישובים. מבחינה זאת לאיראן יש קבלות על  הקזת דם אזרחיה במלחמתה הממושכת נגד עיראק. לעג הגורל הוא שאותה עיראק, אשר למענה נשפך דם כה רב של החיילים האמריקניים ושל מאות אלפי עיראקים, בשל מעשה ההונאה של ממשל בוש בדבר יכולתה הגרעינית (ראו את הסרט Green Zone), היא היום בעלת בריתה השיעית של איראן. לישראל אין יכולת או רצון להקזת דם ממושכת. מעולם לא היו לה.

אין כל ספק כי כאשר יהיה נשק גרעיני בידי איראן, כל המשוואה במזרח התיכון תשתנה, ועוד מדינות יצטרפו למועדון, כמו תורכיה, ערב הסעודית ומצרים, ויחד יהוו כוח הרתעה. ישראל, בין מרצון או מאונס, תהיה חלק מן המאזן ההרתעתי. אשר לחשש לדליפת נשק לגורמי טרור,  בעניין זה, לדעתי, המשטר האיראני אחראי יותר מאשר השלטון בפקיסטאן, שממנה דלף ידע גרעיני.

לכך אני מבקש להוסיף עוד הנחה, והיא שאיראן לא תשתמש בנשק גרעיני נגד ישראל. זאת חרף האיום שלה בהשמדת ישראל. אם היא תעשה זאת היא תיהפך לעיי חורבות, כי אז אמריקה לא תהסס. ואם היא לא תעשה זאת, הסיבה היא בין היתר שבאותו חלק עולם ששמו ארץ ישראל חיים בצפיפות יהודים וערבים. מסיבה זאת "המותניים הצרים" של המדינה הן לברכה.

מאז מלחמת השחרור כל המלחמות שאנחנו יזמנו היו מלחמות ברירה

הייתה מלחמה אחת קיומית לישראל – מלחמת העצמאות. כל המלחמות האחרות, כולל מלחמת יום הכיפורים, לא היו מלחמות קיומיות. כאשר החליט דוד בן גוריון על הקמת המדינה, הוא עשה זאת כשמאחוריו קונצנזוס לאומי רחב ביותר. שנים לפני כן יצאו מאות אלפים בהפגנות וקראו "מדינה יהודית – עלייה חופשית". זה היה משאל העם הטבעי. כל תנועות המרי, מימין ומשמאל, לחמו למען הקמת המדינה. כל המפלגות הציוניות, וגם מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית ( היהודית ערבית)  היו בעד הקמת המדינה. התקשורת הכתובה דאז, שכללה עיתונים מכל צבעי הקשת הפוליטית למעט אגודת ישראל, צידדה במלחמת העצמאות. היישוב כולו דימם, והטרור השתולל בערים ובכפרים. אבל הציבור שהיה אז "העורף" מוכן היה לשלם את המחיר. אם אי-פעם הייתה מלחמת אין ברירה, כזאת הייתה מלחמת העצמאות. מכאן ואילך כל המלחמות שאנחנו יזמנו היו מלחמות ברירה.

זאת אינה המציאות כאשר מדובר בהחלטה הגורלית של הפצצת כורי הגרעין האיראניים. מאחורי ראש הממשלה ושר הביטחון לא קיים הקונצנזוס שהיה קיים ביישוב בעבר. העם, מנהיגיו, פרשנים פוליטיים ובטחוניים, חלוקים הן לגבי עצם ההפצצה ותועלתה, הן לגבי העיתוי והן לגבי הכורח שישראל תעשה את המלאכה, או שתשאיר זאת לאחרים, שגם להם נשקפת סכנה במישרין או בעקיפין.  גם מה שנקרא "העורף", שבמקרה זה הוא כאמור כל מדינת ישראל, אינו מוכן לכך.

אל לו לשלטון להלך  אימים על הציבור. מי ששואה בגרונו, ייזהר מאוד במעשיו

גם האמירה שהביקורת למעשה משחקת לידי האויב היא חסרת יסוד. ההחלטות של המשטר בטהראן אינן מושפעות מביקורת בישראל או מהיעדרה. בנקודה זאת אינני מסכים עם הפרשן המצוין לענייני ערבים של הערוץ הראשון, עודד גרנות, שלדעתו, חרף עמדה מוצהרת זאת של טהראן – היא חוששת ממתקפה ישראלית. המשטר מושפע הרבה יותר מחנק כלכלי על ידי העולם החופשי. הדים חזקים לכך מגיעים מארצות הברית, אם במאמר בעיתון ניו יורק טיימס או מהבית הלבן.

משום כך, אל לו לשלטון להלך  אימים על הציבור. מי ששואה בגרונו, ייזהר מאוד במעשיו. הציבור עד כה הוכיח אחריות ובגרות יותר מאשר הממשלה, בכך שאינו יוצא לרחובות להפגין בעד או נגד. אבל הדיון הציבורי בנושא זה, שהוא גורלי למדינה, מוצא ביטוי בתקשורת, ויש חשיבות עליונה לכך שהוא יילך ויתפוס תאוצה גדולה יותר.

זרקור – האתר של צבי גיל | דף הפייסבוק של צבי גיל

[related-posts title="עוד בנושא הגרעין האיראני"]