מתקן הכליאה של הפליטים יהיה הגדול בעולם

ליד מתקן סהרונים בקציעות נבנה מתקן הכליאה לפליטים הגדול מסוגו בעולם. הוא ייקרא "מתקן שהייה" ו"ישהו" בו 10,000 גברים, נשים וילדים שאיש לא טרח להגדיר את מעמדם. ויהיה בו גם שיכון משפחות

באישון לילה, מול כנסת כמעט ריקה, אישרה הכנסת את חוק המסתננים בקריאה שלישית. החוק למניעת הסתננות מאפשר מאסר מנהלי (ללא משפט), לתקופה של שלוש שנים, לכל אדם שאינו תושב ישראל שחצה את הגבול ללא אשרה. זהו למעשה תיקון לחוק משנת 54', שפעל בתוקף מצב חירום, עלה כבר בתקופת ממשלת אולמרט, אך נפסל. כעת, במתכונת מרוככת אך במעט, הפך לאות מאיימת בספר החוקים.

פליטים בתחנה המרכזית

קהל היעד של מתקן הקליטה. פליטים בתחנה המרכזית (צילום: אורלי קאופמן)

נכון להיום, הממשלה מתמקדת אך ורק בניסיון לעצור את הגעתם של אנשים נוספים לישראל דרך הגבול. תכנית ההרתעה מורכבת מכמה יוזמות: הקמת גדר לאורך הגבול המצרי, הקמת מתקן כליאה וחוק ההסתננות. עד היום נבנו כ-65 קילומטר מתוך 240 של גדר הגבול. לצורך ההקמה הוקצבו  1.35 מיליארד שקל, והיא עתידה להסתיים באוקטובר 2012. איך ייראה מתקן הכליאה המתוכנן לקליטת אלפי המסתננים?

מתקן הכליאה עתיד להיבנות בצמוד למתקן "סהרונים" שבקציעות, שבו כלואים כבר היום כ-2,000 מבקשי מקלט. תכנית ההרחבה מוסיפה עוד 1,000 מיטות במתקן הקיים, ו-7,000 מיטות במתקן החדש. בסך הכול יכיל מתקן הכליאה המשולב 10,000 מיטות למבקשי מקלט. לשם השוואה, מתקן הכליאה הגדול ביותר למהגרים כיום בעולם הוא "מתקן מעצר ווילאסי" בריימונדוויל, טקסס שבארה"ב ובו 3,086 מקומות כליאה. מדווח כי גם מתקן זה מפונה כעת, והשוהים בו מועברים למתקנים קטנים יותר.

שניים וחצי מ"ר לאדם

תוכנית מתקן הכליאה

הקמת מתקן הכליאה תיעשה לפי תכנית מתאר 46 (להלן – תמ"א) שיוחדה לו, ולא לפי תמ"א 24, שהיא התכנית הארצית של בתי הסוהר. השימוש בתמ"א נפרדת מאפשר עקיפה של ההוראות המפורטות בתמ"א 24. עמותת "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון) טוענת כי העקיפה פוגעת הן באפשרות הציבור להתנגד לתכנית הן בתנאי הכליאה המינימליים שיש לספק לאסיר. לדוגמה, תכנית המתקן קובעת כי השוהים ישוכנו בחדרים המיועדים לשישה אנשים, ובהם שטח של 2.5 מ"ר לשוהה. אלו הם תנאים פחותים בהרבה מאלו הקבועים בתמ"א 24, הקובעת כי במתקני כליאה חדשים לפחות 75 אחוז מהתאים יהיו לאסיר בודד, ובתאי המגורים האחרים לא ייכלאו יותר משלושה אסירים, וכי השטח המינימלי לאסיר בתא בודד יהיה לפחות 6.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת, ובתאים לשלושה אסירים יהיה לפחות 15 מ"ר כולל שירותים ומקלחת.

השוהים לא יורשו לצאת מהמתקן אלא באישור מיוחד

משרד הביטחון הגיש "נספח חברתי" נלווה לתכנית, שמתוכו עולה תמונה של חיי הכלואים במתקן. המתקן מכונה "מתקן שהייה" והכלואים מכונים "שוהים", אך מדובר במתקן סגור שבו ייכלאו אנשים לתקופות ארוכות. ע"פ הנספח, השוהים לא יורשו לצאת מהמתקן אלא באישור מיוחד, ושירות בתי הסוהר הוא שיהיה אמון על ניהול סדר יומם של 10,000 השוהים, בהם גברים, נשים וילדים.

דורית פרי, מחברת הנספח החברתי, ממליצה בנוגע  לגדרות המקיפות את המתקן כי: "יש לשאוף ככל הניתן שהגדרות לא ייראו… ואלו הקיימות יוסתרו באופן מרבי על ידי צמחייה". המלצה זו היא מטאפורה מושלמת למסמך כולו. ההמלצות לקיום מרכז נקי, אסתטי, שיש בו כיתות לימוד, גן לילדים, גינות קטנות לגידול ירקות ומטבח שאפשר לבשל בו מאכלים מסורתיים, כמו מנסות להסתיר את העובדה הפשוטה שמדובר בכלא לכל דבר.

לאורך הנספח עולה אמביוולנטיות ביחס לזהותה של האוכלוסייה שלה הוא מיועד. בפרק על זהות השוהים במתקן, כותבת המחברת, כי המתקן אינו מיועד לפליטים אלא לאלו שהם "מהגרי עבודה" שהיגרו לישראל מסיבות כלכליות. מצד אחר, בהמלצותיה לניהול המתקן, היא מתייחסת לאוכלוסיית השוהים המיועדת כאל אנשים שנמלטו מארצם וחייהם היו נתונים בסכנה:

"ההישרדות בחיים והמנוסה של חלקם מארצות מוצאם, טרם הגיעו למצרים וחוויות המדבר בדרך הופכים אותם לאוכלוסייה המצויה בחלקה במצב פוסט-טראומטי, כאמור, ורגישה מבחינה נפשית"; "החוויות שחוו הילדים בדרכם לגבול ישראל, חלקם בתנאי שבי ממש וניצול, חוויות קשות ביותר, שישפיעו ללא ספק על התפתחותם הנפשית. המנוסה מהבית, הפרידה ממשפחתם, מחבריהם וממדינתם לפרק זמן בלתי ידוע. כל אלה מביאים אותם למצב הנחשב על ידי אנשי מקצוע למצב פוסט-טראומטי".

"יש לשאוף ככל הניתן שהגדרות לא ייראו… ואלו הקיימות יוסתרו באופן מרבי על ידי צמחייה".
המלצה זו היא מטאפורה מושלמת למסמך כולו

למרות ההקפדה על שפת "רווחה", צצים מבין השורות סימנים לכך שהמקום ינוהל ככלא. לדוגמה, בתכנית האדריכלית של המתקן מצוין אתר המיועד ל"כניסת אסירים", ובנספח ישנו שימוש במינוח "סוהרים". מן המסמך עולה כי התכנית, שנבחרה מתוך שלוש חלופות, היא דווקא זו שבה תהיה לשוהה רמת הניידות הנמוכה ביותר, ושטח המחייה לשוהה הוא הנמוך ביותר.

התכנית נבחרה על פי המלצת השב"ס, משיקולי שמירה על "ביטחון ויכולת שליטה". התכנית מורה, כי יש לדאוג ל"יכולת השתלטות מהירה בכל מצב, מאלימות נקודתית ועד מצב של הפרת סדר גדולה… יש חשש לבריחה של שוהים תוך ניצול המהומות". מתקן סהרונים ישמש גם לענישה, ואפשר יהיה להגביל את מרחב הניידות ואף לכלוא בבידוד שוהה שיואשם בהתנהגות "לא הולמת".

פליטים בעצרת למען זכויות האדם, ת"א (צילמה: שרית פרקול)

הנספח אינו מתייחס לשאלה מהי "התנהגות בלתי הולמת", בייחוד כשמדובר בבני אדם שנכלאו לתקופה לא ידועה בלי שפשעו. האם ההתנהגות ההולמת היא זו של התרבות שאליה משתייכים מבקשי המקלט או זו של הסוהרים? האם היא התנהגות הולמת לאדם חופשי או זו הנדרשת מאסיר בבית הסוהר? נראה שנוסף על העוול שבשלילת החירות של אנשים חפים מפשע, מתקן הכליאה פותח פתח לעוולות רבות מספור של ענישה, דיכוי ואלימות שיאפיינו את החיים במתקן.

ייתכן שמשפחות יפוצלו מסיבות שונות

מחברת הנספח מציינת, כי הניסיון הנצבר בעולם מורה כי יש להימנע מכליאה של משפחות עם ילדים, בשל הנזק הנפשי שנגרם לילדים ובשל הנזק לתפקוד התא המשפחתי. חרף זאת, תכנית מתקן הכליאה כוללת גם משפחות עם ילדים, והן ישוכנו במתחם נפרד, בחדרים שגם בהם שש מיטות. התכנית אינה מתייחסת למקרה שבו משפחה מונה יותר משש נפשות, אך מציינת כי ייתכן שמשפחות יפוצלו מסיבות שונות שאינן מפורטות, ובמקרה כזה ממליצה הכותבת ש"כל משפחה תוכל להיפגש פעמיים-שלוש בשבוע למשך כשעתיים".

כיצד יקיימו זוג הורים חיים פרטיים כשהם נתונים בתא אחד עם ילדיהם – הכותבת ממליצה "להקצות מספר יחידות דיור לצורכי התייחדות של בני זוג, כנהוג בבתי סוהר". בתכנית היא מייעדת לצורך זה ארבע יחידות דיור. מאחר  שהמתקן מיועד ל-150 משפחות, אפשר להבין כי גם מחיי הזוגיות של השוהים תישלל הפרטיות והם יהפכו להיות כפופים לניהול מבחוץ. בנוגע למשפחות חד-הוריות קובע הנספח שאפשר לשכן שתי משפחות חד-הוריות בחדר אחד (מובן שאין הדבר תלוי ברצונן), זאת אף שבפרק קודם צוין כי מחקר האיחוד האירופי מתנגד נחרצות לכליאת משפחות חד-הוריות. במתקן הכליאה, המשפחה תשמש גם אמצעי ענישה בידי הסוהרים: "הפרדה של בני זוג ואבות מילדיהם תתאפשר כסנקציה על התנהגות לא הולמת".

הזדמנות לתעסוקה בנגב

מחקרים עדכניים מראים כי לכליאה של מבקשי מקלט השפעות קשות על בריאותם הגופנית והנפשית. גם מחברת הנספח חוזרת ומציינת את ההשפעות ההרסניות של הכליאה: דיכאון, פגיעות נפשית, הרס התפקוד ואובדנות.  היא מנסה להעלות דרכים להתמודד עם תופעות שליליות אלה – תעסוקה, חינוך, רגישות תרבותית – אך אינה מתייחסת לאפשרות להימנע מלכתחילה מפגיעות אלה באמצעות חלופה לכליאה.

אף שהנספח עוסק בכליאה של נשים, גברים וילדים על לא עוול בכפם, הוא מתנאה בערכים הומניסטיים ומצהיר: "בבסיס המסמך עומדים סדרה של ערכים חברתיים כמו צדק סביבתי וחלוקתי, הוגנות, פלורליזם, סובלנות ושיתוף הציבור". נראה שיש כאן ציניות רבה, כמו גם בפירוט היתרונות שישיא מתקן הכליאה לאזרחי ישראל: "לתושבי האזור תפתחנה אפשרויות תעסוקה שונות ומגוונות….. מרכז השהייה יכול להוות מקום עבודה קרוב וחסכוני בזמן נסיעה, עבור תושבי הישובים בפתחת ניצנה, הנדרשים לנסוע מרחק רב למקום עבודתם היום. הזדמנות זו תהווה סיוע משמעותי לחיזוק הכלכלה המקומית, תוך שיפור ברמת ההכנסה למשקי בית".

ניסוי לצורך הרתעה

מאחר שחוק הכניסה הנוכחי לישראל אינו מאפשר מאסר של "מסתנן" ליותר מחודשיים, התקבל חוק שהוא תיקון לחוק הקיים, החוק למניעת הסתננות. החוק מטיל עונש מאסר של שלוש שנים על מי שנכנס לישראל ללא אשרה; אם מוצאו ממדינה המוגדרת כמדינת אויב (מה שמתאים נכון להיום לסודאן), הוא ייכלא לשבע שנים. החוק נחוץ להפעלתו של מתקן הכליאה, כי הוא שיאפשר כליאת מבקשי מקלט לתקופות ממושכות. החוק מנוגד לסעיף 31 באמנה הבינ"ל לפליטים האוסר על ענישה של מבקשי מקלט בגין כניסה לא חוקית למדינה.

בדברי ההסבר להצעת החוק למניעת הסתננות נכתב כי: "הציפייה היא כי משך ההחזקה במשמורת יביא לבלימת תופעת ההסתננות, או למצער יצמצם את ממדיה". עו"ד אחז בן-ארי, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אמר בוועדת הפנים של הכנסת בנושא חוק ההסתננות:

"הצעת החוק היא למשך שלוש שנים, זאת הוראת שעה. היא אמורה להיות ניסוי. יכול להיות שיסתבר לנו שזה לא כלי מספיק טוב, ואז אולי אין טעם לקיים אותו. אבל אנחנו מאמינים ומעריכים שאם יונהג כלי די דרסטי – אני לא אומר שלא – כדי שאנשים יבינו שהדרך לתל-אביב חסומה, ושלא מגיעים מאפריקה, עוברים דרך מצרים, דרך סיני ונמצאים פה שבועיים-שלושה בסהרונים, ואחר כך יוצאים לשוק העבודה בישראל – אם יבינו את הדבר הזה, יכול להיות שהתופעה הזאת תיבלם. רק את הבלימה אנחנו מחפשים, אנחנו לא מחפשים ענישה, אנחנו לא מחפשים שום דבר אחר. לכן תקופת ההחזקה היא שלוש שנים".

ההרתעה לא עובדת

הנחיות נציבות האו"ם קובעות כי מאסר אינו יכול להיות שרירותי; מאסר של מבקש מקלט הוא מוצדק רק אם הוא נועד לצורך בירור זהותו ומעמדו, או לשם החזקתו אם הוא מועמד לגירוש, ובכל מקרה לא יעלה על שישה חודשים. כלומר, כליאתם של מבקשי מקלט לתקופות ממושכות לשם הרתעה מנוגדת לחוק הבין-לאומי. לצד הבעיה החוקית והמוסרית, גם יעילות המתקן להרתעת כניסת מבקשי מקלט נוספים לישראל מוטלת בספק.

 מחקרים מראים כי השימוש בכליאה להרתעת מהגרים מלהיכנס למדינה אינו יעיל. באוסטרליה, לדוגמה, לאחר שנים של מדיניות כליאה נוקשה, הצהיר שר ההגירה כי לא היתה לכך כל השפעה על כניסת מבקשי מקלט – הם המשיכו להגיע. הסיבה לכך היא שמדיניות ההגירה של מדינת היעד אינה גורם משמעותי עבור מבקש המקלט; הגורם החשוב ביותר עבורו הוא ביטחון חייו.

 מבקש מקלט מאריתריאה: "אתה רואה שהרגו את החבר שלך, שניסה להגיע לישראל, ואתה עדיין מוכן לנסות, בשביל לחיות כאדם חופשי ולא כעבד"

 דאוויט מאהרי, מבקש מקלט מאריתריאה, חושב שמתקן כליאה לא ישפיע על הגעת מבקשי מקלט מסיני: "גם אם הייתי יודע שאכנס לכלא לשלוש שנים, הייתי חושב שאולי אח"כ יהיה לי סיכוי לחיים טובים יותר. לעומת החיים באריתריאה, כלא בישראל זה יותר טוב. כשאתה בורח אתה יודע שיש סיכוי גדול שתמות בדרך. אם זה בסהרה, ואם בסיני, אתה יודע שהמבריחים הבדואים יכולים למכור אותך לאנשים שיתעללו בך, או ירצחו אותך בשביל למכור את האיברים שלך. אתה רואה שהרגו את החבר שלך, שניסה להגיע לישראל, ואתה עדיין מוכן לנסות, בשביל לחיות כאדם חופשי ולא כעבד."

ח"כ דב חנין מעלה תהייה נוספת לגבי כושר ההרתעה של מתקן הכליאה: "ראש הממשלה אמר בנאומו בכנסת שהמטרה של מתקן הכליאה היא ליצור הרתעה לאנשים האלה מלהגיע לישראל. אמירה שמאוד מדאיגה אותי. המצב בדרפור הוא של רצח עם, ואני שואל את עצמי כמה גרוע צריך להיות המצב במחנה המעצר הזה כדי להשיג את מטרתו ולמנוע אנשים מלהגיע לכאן מדרפור".

התנגדות מפתיעה להקמת המתקן העלה ח"כ נחמן שי, חבר בשדולה למניעת הסתננות בכנסת, בדברים שנשא בכנסת: "החלטת הממשלה בעניין בעייתית. לא ברור כיצד תסייע לבלימת תופעת ההסתננות ואין ספק כי הנזק בהחלטה עולה על התועלת שבה. כתוצאה מההחלטה, עלולים להיפגע ישובי הדרום וכן תדמיתה של ישראל בעולם. על הממשלה לשקול חלופות אחראיות יותר לפתרון הבעיה".

 עלות התפעול: כמעט מיליארד שקל בכל שנה

בפברואר הגיש משרד האוצר בקשה לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון של הכנסת לאישור תקציב של 25 מיליון שקל לצורך תכנון המתקן. בתגובה על הבקשה הודיעה הוועדה כי לא תקיים דיון בבקשה זו עד שלא תקבל ממשרד האוצר וממשרד הביטחון נתונים בדבר עלות הקמת המתקן, העלות השנתית של תפעול המתקן, המקור התקציבי להקמתו,  אופן תפעול המתקן (פתוח או סגור) והמקור התקציבי להפעלתו.

 בוועדת הכנסת העריך בצלאל טרייבר, ראש אמו"ן (אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים) במשרד הביטחון, את עלות הקמת המתקן בלפחות 700 מיליון שקל. ראש אגף המטה בשב"ס, אבי וקנין, העריך שתפעול המתקן יצריך תקציב דו-שנתי של "כמה מאות מיליונים", ולא ידע לומר מה עלות התפעול הנוכחית של מתקן סהרונים שבו כלואים היום 2,000 מבקשי מקלט.

מתוך דו"ח המשרד לביטחון פנים עולה, כי ההוצאה השנתית הממוצעת על החזקת אסיר בבתי סוהר בארץ, היא כמעט 95 אלף שקל. חישוב פשוט מראה כי עלות התפעול השנתית של מתקן כליאה הכולל 10,000 איש היא כמעט מיליארד שקל בכל שנה.

 בתחילת דצמבר, בעקבות לחץ מתגבר מגורמים שונים, הודיע ראש הממשלה על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בשיעור של שני אחוזים. 630 מיליון השקלים, פרי קיצוץ זה,  יועברו לטובת השלמת הגדר בגבול מצרים ולהקמת מתקן השהייה. להקמת המתקן יוקצו 250 מיליון שקל, ולתפעולו 100 מיליון. אלו סכומים שבבירור אינם מספיקים ליישום ההחלטה, אך הם מעידים על מחויבות הממשלה להקמת המתקן. מה שאומר, שבשנים הקרובות תצטרך הממשלה להקצות מיליארדים נוספים לשם תפעול המתקן.

 לא יעיל, לא פותר את הבעיה

תכניתו העדכנית של ראש הממשלה לטיפול בנושא מורכבת מכמה סעיפים: השלמת הגדר, הקמת מתקן שהייה, החזרה למדינות המוצא והחמרת הענישה על מעסיקים של מבקשי מקלט. בעוד שעל הצורך בהשלמת הגדר אין כמעט ויכוח, כל שאר חלקי התכנית בעייתיים ביותר: מתקן השהייה מנוגד לחוק הבינ"ל, יקר להחריד, וכנראה אינו יעיל. החזרה למדינות המוצא אינה אפשרית כיום לפי הנחיות האו"ם, ואכיפת איסור העסקת מבקשי מקלט לא תתחיל בטרם יושלם מתקן הכליאה, שאמור לספק לכל אותם אנשים מחסה ומזון.

גם דו"ח המרכז למחקר ומידע של הכנסת מטיל ספק ביעילות התכנית: "לאחר השלמת המתקנים יהיו בהם מקומות לקליטת כ-11 אלף מסתננים. כיום יש בישראל יותר מ-40 אלף מסתננים ומבקשי מקלט. יש לתת את הדעת על הצורך בגיבוש מדיניות בנוגע לאוכלוסייה זו, שאת רובה ככולה לא ניתן להרחיק מישראל בטווח הנראה לעין".

* כותבת המאמר היא גם מתנדבת בא.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חברה וסביבה, חדשות בארץ, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.


newsletter

3 תגובות על מתקן הכליאה של הפליטים יהיה הגדול בעולם

  1. מאת נגה‏:

    עבודה עיתונאית מעולה! מעולה!

  2. מאת אסתי סגל‏:

    שימו לב להערה בעמוד 6 מתוך 10 עמודים של "החלטת הממשלה מס' 3936 – בלימת הסתננות בלתי חוקית לישראל"

    * יש לתת את הדעת על הצורך בשירותים נוספים הנדרשים לטיפול באוכלוסיית המסתננים, ובעיקר טיפול בקרובנות אלימות, תקיפה מינית ועינויים.

    כלומר בסעיף הקטן הזה יוצאת האמת לאור ומגלה שממשלת ישראל מודעת יפה לעובדה שמדובר כאן בפליטים שנמלטים על חייהם ולא במהגרי עבודה או מסתננים כמו שהם מנסים להציג אותם.