הממשלה אישרה הטבת מס משמעותית לחברות סייבר בב"ש

הממשלה אישרה צעד נוסף לקידום קריית הסייבר הלאומית בבאר שבע, באמצעות הטבת מס משמעותית לחברות סייבר שיעברו אליה. הצעה זו, בהובלת מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, בראשות ד"ר אביתר מתניה, יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר, אמורה לעודד חברות סייבר רב-לאומיות מובילות וחברות ישראליות להצטרף לקריית הסייבר הלאומית ולהקים שם את פעילותן.

מודל הטבת המס מושתת על הפחתת עלויות העסקה של עובדים בקריה. ההטבה בגין עובד תינתן על ידי הפחתת סכום המס שהמעסיק חייב לנכות מהכנסת העבודה של אותו עובד, והיא תוגבל בסכום זה (בדומה להטבה למעסיקים המוגדרת בסעיף 12 לחוק אזור סחר חפשי באילת).

תעשיית הסייבר הישראלית

לפני ארבעה חודשים, הועברה לממשלה סקירה על אודות תעשיית הסייבר הישראלית מפי ראש מטה הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה. בסקירה נמסר, כי הייצוא של החברות הישראליות בתחום הסייבר נאמד בשנת 2013 בכ-3 מיליארד דולר, הגדול פי שלושה מבריטניה, המהווים כ-5% מהשוק העולמי, הנאמד בכ-60 מיליארד דולר.

עוד צויין בסקירה, כי בשנה החולפת גייסו החברות הישראליות בתחום 165 מיליון דולר, המהווים 11% מסך גיוסי הכספים בעולם בתחום הסייבר וכי 14.5% מכלל החברות המגייסות כספים בתחום זה הן ישראליות. עוד צוויין, כי בישראל ישנם 20 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות בתחום הסייבר וכ-200 חברות הזנק (סטרט-אפים) פועלות בתחום, מתוכן 100 חברות חדשות.

"צורך אסטרטגי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "יכולות הסייבר במדינת ישראל הן צורך אסטרטגי. יש כאן מפגש של הזדמנות כלכלית גלובלית עם צורך אסטרטגי ועלינו לפעול בנחישות כדי להוביל בשני התחומים הללו. הסייבר ממשיך להתפתח כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי שלנו וגם כנדבך חשוב בכלכלה הישראלית. ישנה חשיבות רבה לחיזוק קריית הסייבר בבאר שבע, שמאגדת בתוכה יכולות שנועדו לשמר ולחזק את מדינת ישראל בסייבר ביחס לעולם ובכך מהווה מוקד חדשנות ייחודי בעולם. ישראל נמצאת במקום מצוין בשוק ועלינו לנצל את חלון ההזדמנויות הזה בזמן שבו מוקדי המו"פ בתחום הסייבר עדיין בהתהוות".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר: "הטבת המס שמתמקדת בעידוד חברות להגנת סייבר להגיע לבאר שבע ולדרום היא קריטית בשלב זה שבו ישראל ממצבת את עצמה בתחום הסייבר ומתחרה מול מדינות אחרות על חברות בינלאומיות. בבאר שבע נוצר משולש ייחודי בתחום הסייבר שכולל את האקדמיה, את צה"ל ואת הממשלה ולכך אנו מוסיפים היום עידוד לתעשייה".

ראש מטה הסייבר הלאומי ד"ר אביתר מתניה: ""מדינת ישראל נמצאת בעמדת זינוק מצוינת בסייבר ביחס לעולם, אשר מאפשרת לה להתחרות על נתח משמעותי בצמיחה העולמית, הצפויה להגיע בשנים הקרובות ל-120 מיליארד דולר. מדובר בצעד שיחזק את הביטחון הלאומי שלנו וגם ייטיב עם התעשייה בישראל".

פורסם בקטגוריה ג, כלכלה | עם התגים , , | סגור לתגובות

עלייה של 23% במס' רוכבי אופניים שנפגעו בתאונות דרכים בעיר

עלייה של 23% במספר רוכבי האופניים שנפגעו בתאונות דרכים בערים בשנת 2013, כך על פי נתוני עמותת אור ירוק, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים, בשנת 2013 נפגעו בתאונות דרכים בחום העירוני 291 רוכבי אופניים, לעומת 236 רוכבים שנפגעו בשנת 2012.

נתון מדאיג נוסף הוא כי למרות שבשנים האחרונות ישנה ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים, אין כל שינוי במספר רוכבי האופניים שנהרגו בערים: בארבע השנים האחרונות (2010-2013) נהרגו מדי שנה שמונה רוכבי אופניים בתאונות דרכים בערים. בתל אביב נפגעו בעשר השנים האחרונות פי תשעה יותר רוכבי אופניים לעומת יתר הערים

עלייה חלה גם במספר רוכבי האופניים שנפצעו קשה בתאונות דרכים בערים: בשנת 2013 נפגעו באורח קשה בתאונת דרכים בעיר 78 רוכבי אופניים לעומת 65 נפגעים בשנת 2012, עלייה של 20%.

אופניים (צילום דן בר-דוב)

שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "בשנים האחרונות גדל מספר רוכבי האופניים בשל היותם כלי תחבורה זול, נוח, בריא ותורם לאיכות הסביבה. יחד עם זאת אנו רואים עליית מדרגה במספר רוכבי אופניים שנפגעים בתאונות דרכים. עלייה זו צריכה להוות תמרור אזהרה למדינה ולרשויות המקומיות אשר חייבות להסדיר שבילי רכיבה מיוחדים לאופניים, כנהוג בערים רבות בעולם. יש לבצע הפרדה בין רוכבי האופניים לבין כלי הרכב בכביש בכדי להפחית את מספר רוכבי האופניים ההרוגים".

התפלגות הנפגעים בקרב רוכבי אופניים בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2004-2013) עפ"י ערים:

• בתל אביב נפגעו 973 רוכבי אופניים. 23 נהרגו ו-101 נפצעו באורח קשה.
• בירושלים נפגעו 159 רוכבי אופניים. שלושה נהרגו ו-53 נפצעו באורח קשה.
• בחולון נפגעו 143 רוכבי אופניים. ארבעה נהרגו ו-13 נפצעו באורח קשה.
• בבני ברק נפגעו 127 רוכבי אופניים. 15 נפצעו באורח קשה.
• ברמת גן נפגעו 109 רוכבי אופניים. שניים נהרגו ו-16 נפצעו באורח קשה.
• בראשון לציון נפגעו 105 רוכבי אופניים. אחד נהרג ו-18 נפצעו באורח קשה.

תחום הרכיבה על האופניים התפתח מאוד בשנים האחרונות בישראל, וכיום ישנם כמיליון רוכבי אופניים. למרות יתרונותיהם של האופניים ככלי תחבורה זול ובריא, הם גם חושף את הרוכב עליו לסכנות רבות. ישנה קהילה גדולה של רוכבי אופניים, הרוכבים בצידי הכביש או בשטח ועל המדינה להסדיר עבורם שבילי רכיבה בטוחים.

בשנים האחרונות התפשטה ברחבי הארץ גם תופעת הרכיבה על אופניים החשמליים. בשנת 2010 אושרה הוראת שעה שהסדירה את נושא האופניים החשמליים, וקבעה כללים ותקן ברורים. הוראת השעה קבעה כי מנוע האופניים החשמליים לא יעלה על 250 וואט, לא תותר רכיבה מתחת לגיל 14, מהירות הנסיעה לא תעלה על 25 קמ"ש והמנוע יופעל בעזרת הדוושות.

בחודש מרץ 2011 הוראת השעה פגה ומאז, יותר משלוש שנים, אין תקן, אין כל הסדרה של הנושא, דבר שמוביל למצב שבו ילדים ונערים רוכבים על אופנועים של ממש עם מנוע חשמלי .

רוכבי האופניים רוכבים פעמים רבות ללא אמצעי הגנה והם חשופים לפגיעת כלי רכב או נפילה. מחקרים מראים כי שני שליש מתמותת רוכבי האופנים היא עקב פגיעת ראש. מחקרים בעולם הראו כי חבישת קסדה יכולה לצמצם את הסיכון לפגיעת ראש עד 85% ולכן, בכל רכיבה יש לחבוש קסדה, שיכולה לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. במקביל, בזמן רכיבה יש להצטייד במגנים ובשעות החשיכה, יש לרכב עם בגדים זוהרים כדי לשפר את הנראות.

פורסם בקטגוריה ב, בטיחות בדרכים, ירוק בדרכים, רכב | עם התגים , , | סגור לתגובות

מנכ"ל שופרסל לשעבר נידון לחודשיים מאסר בפועל

מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז, נידון לחודשיים מאסר בפועל וחודשיים וחצי בעבודות שירות והוטל עליו קנס של 450 אלף שקל. סמנכ"ל הסחר של שופרסל, אלי גידור, נידון לחודש מאסר בפועל וחודש וחצי בעבודות שירות והוטל עליו קנס של 250 אלף שקל. חברת שופרסל נקנסה בסכום של 3 מיליון שקל. השניים נאשמו בהפרת תנאי המיזוג בין שופרסל לבין קלאבמרקט ובעבירות של ניסיון לעשיית הסדר כובל והחברה הואשמה בעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. כך החליט הבוקר בית המשפט המחוזי בירושלים

מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס

שופט בית המשפט המחוזי בימ"ש מחוזי ירושלים משה יועד הכהן גזר הבוקר על אפי רוזנהויז 4 וחצי חודשי מאסר, מהם חודשיים לריצוי בפועל וחודשיים וחצי נוספים שירוצו בעבודות שירות במרכז למורשת המודיעין ברמת השרון, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה ביום וקנס 450 אלף שקל, או ארבעה חודשי מאסר תמורתו.

כמו כן נגזר על רוזנהויז מאסר על תנאי של שישה חודשים, למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות של צד להסדר כובל, של ניסיון לצד להסדר כובל או של הפרת תנאי מיזוג לפי חוק ההגבלים. הוא גם נפסל מלשמש בתפקיד דירקטור בחברה ציבורית למשך שלוש שנים וזאת החל ממועד סיום כהונתו כדירקטור בתאגיד נייר חדרה, בחודש ינואר 2013.

על הנאשם אלי גידור גזר השופט הכהן שניים וחצי חודשי מאסר, מתוכם חודש אחד לריצוי בפועל וחודש וחצי נוספים, אשר ירוצו בעבודות שירות בציימס ישראל -מע"ש אחיקם בתל אביב, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה ביום וקנס של 250 אלף שקל, או חודשיים מאסר תמורתו. כמו כן הוטל עליו מאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של צד להסדר כובל, של ניסיון לצד להסדר כובל או של הפרת תנאי מיזוג לפי חוק ההגבלים.

על שופרסל גזר השופט הכהן קנס של 3 מיליון שקלים, אשר ישולם בתוך 90 יום וחתימה על התחייבות בסכום של 5 מיליון שקלים למשך 3 שנים, שלא לעבור עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. ההתחייבות תיחתם בתוך 21 יום.

פורסם בקטגוריה בארץ, ג, כלכלה, פליליים | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

רוקמת התחרה – ברוז'

ברוז' תעלות הרבות עוברות במרכז העיר ומקנות לה אווירה ואופי נינוח ושונה. (צילום: דני בר)

ברוז'.התעלות הרבות העוברות במרכז העיר, מקנות לה אווירה ואופי שונים. (צילום: דני בר)

מיקומה של BRUGGE בין בירת בלגיה בריסל ובין הים הצפוני, ובמשך מאות בשנים היתה זו עיר נמל ימי חשובה לארצות השפלה. מתקופה זו נשמר האופי והמראה המיוחד של העיר – בניינים, רחובות וסמטאות של ימי הביניים שזורים בתעלות מים רומנטיות. כשנכנסים לברוז' אי אפשר שלא ליהנות מיד ממראה התעלות הרבות העוברות במרכז העיר ומקנות לה אווירה ואופי נינוח ושונה.

ברוז' היא עיר של היסטוריה, אבל לא רק, או אולי יותר מכך, קולינריה ותרבות. אז נתחיל בטיולנו במרכז העיר, שם ישנן שתי הכיכרות המרכזיות – כיכר Markt וכיכר Burg.
נתחיל את סיורנו בכיכר המרקט באחד מבתי הקפה והמסעדות שלאורך הצדדים הצפוני והמערבי של הכיכר ונתרענן אחרי נסיעה עם כוס בירה (עליה נספר בהמשך) או כוס קפה. כל אחד מבתי הקפה והמסעדות סביב הכיכר הוא נקודת תצפית והתבוננות בנעשה בעיר, שם נוכל להשתלב בהמולת התיירים והמקומיים, כרכרות עם סוסים, אופניים לרוב ועוד.

לאחר שהתרעננו בשתיה, נלך לצידה הדרומי של כיכר המרקט, שם נמצא מתחם ומגדל Belfort. בפינה המזרחית של הבניין העצום והמרשים, לא נוכל לפספס את מוזיאון דאלי (Belfort, Markt 7), עם אוסף מיצירותיו של האמן האקסצנטרי. משם נמשיך לכיכר הבורג דרך רחוב צר וצפוף העמוס בתנועת הולכי רגל תיירים.

כיכר השוק בברוז'. מומלצת ישיבה נינוחה בבית קפה עם תצפית על הכיכר. (צילום: דני בר)

כיכר השוק בברוז'. מומלצת ישיבה נינוחה בבית קפה עם תצפית על הכיכר. (צילום: דני בר)

זהו רחוב שיש בו עדיין מעט חנויות של תחרה ולעיתים ניתן למצוא רוקמת תחרה מבוגרת יושבת ועובדת בפתח החנות, כמו בימים עברו. בדי תחרה היתה אחד ממוצרי התעשייה המאפיינים את בלגיה בכלל וברוז' בפרט.

בכיכר הבורג נמצאת הבזיליקה של הדם הקדוש, הנחשבת לאחת הכנסיות היותר חשובות בארצות השפלה, בה נטען שנמצא גם דמו של ישו שהובא מירושלים.

על שוקולד וצ'יפס ומה שביניהם

לאחר שנהנה מאווירת ימי הביניים של הכיכרות היפות של ברוז', נפנה מככר הבורג לכיוון צפון ונשים פעמינו למוזיאון השוקולד – Choco-Story הנמצא ברחוב . Sint-Jansplein זהו מוזיאון קטן המספר את תולדות השוקולד החל ממרכז אמריקה והאצטקים ועד הפרלינים, שהם האומנות של ברוז'. במוזיאון יש גם הדגמות של ייצור שוקולד וטעימות.

רוקמת התחרה בברוז'. מלאכת התחרה מאפיינת את ברוז' ובלגיה בכלל. (צילום: אתר האינטרנט הרשמי של ברוז')

רוקמת תחרה בברוז'. מלאכת התחרה מאפיינת את ברוז' ובלגיה בכלל. (צילום: אתר האינטרנט הרשמי של ברוז')

ממוזיאון השוקולד נלך מרחק הליכה קצר למוזיאון הצ'יפס – Frietmuseum הנמצא כ-200 מטר מערבה משם. בלגיה מתאפיינת בצ'יפס המיוחד שלה, ולכל אחד בבלגיה יש את ה"צ'יפסריה" שהוא הכי מחובר אליה (כמו שאצלנו לכל אחד יש את החומוסיה שהוא נשבע בה). במוזיאון יש מגוון אבזרים הקשורים לצ'יפס וכמובן ההיסטוריה של תפוחי האדמה והצ'יפס. מומלץ לסיים את הביקור במזנון הצ'יפס שבמרתף המוזיאון וליהנות ממנת צ'יפס לתפארת.

אחרי שני מוזיאונים, שתי כיכרות וקצת צ'יפס ושוקולד, נשים פעמינו לטיול חוצות בתעלות ברוז'. נחזור לכיכר הבורג ונצא מצידה הדרומי דרך השער המרשים ומיד נחצה את תעלת OIJVIR ונפנה ימינה לתוך הרחבה הציורית הגדושה במסעדות ופאבים. משם אפשר גם לצאת לשיט בתעלות ברוז'. במידה ואנחנו עוד לא רעבים (אכלנו צ'יפס וטעמנו שוקולד, כזכור) נצא לשוט קודם או נאכל ונשוט אחר כך – לפי הבחירה.

שבעים ומחייכים אחרי השיט נלך מערבה לגשר הראשון של רחוב Wollestraat שהוא רחוב שבו חנויות ושוקולטריות לפרלינים, גופרה (וופל בלגי) וגם בירה. כשמטיילם בברוז' אי אפשר לפספס את חנויות מותגי הפרלינים והשוקולד המוכרים בבלגיה ובעולם,Neuhaus, Godiva, Leonidas, Guylian.. כולן מוכרות פרלינים עם מילוי ליקר, פרי, אגוזים או מרציפן. המקום שאני ממליץ עליו בחום הוא שוקולטייר מקומי ואיכותי.
Pralinette chocolates Bruges ( Wollestraat 31b ) היא חנות ושוקולטריה טובה להתחיל בה את הרחוב. בחנות ניתן לראות כיצד מכינים פרלינים וכמובן גם לטעום ולקנות מגוון פרלינים. השוקולטיירים של ברוז', הידועים באיכות וביחוד דרך העבודה שלהם, מקפידים על טמפרטורת החדר, המשלוח וכדומה, ועל כן במידה ויהיה זה יום חם, יארזו את הפרלינים בשקית השומרת על טמפרטורת המוצר.

ברוז' של תעלות. במשך מאות בשנים היתה זו עיר נמל ימי חשובה לארצות השפלה. (צילום: דני בר)

ברוז' של תעלות. במשך מאות בשנים היתה זו עיר נמל ימי חשובה לארצות השפלה. (צילום: דני בר)

משם נמשיך באותו רחוב ל- The Bottle Shop ‎ ( Wollestraat 13 ). חנות המוקדשת לבירה ובה יותר מ-450 סוגי בירה מעשרות מבשלות בירה גדולות כקטנות, אבזרים הקשורים לבירה (כוסות, פותחנים חולצות) ועוד . מומלץ לקנות בירות עם שמות ומותגים לא מוכרים על מדפי המרכול הישראלי. כמו כן ניתן למצוא בחנות זו גם בירות ייחודיות של המותגים הגדולים (בירות ששווה להתנסות בהן ).

לאחר שסיימנו עם בקבוקי הבירה, הפרלינים, השוקולד, הצ'יפס, שיט ואף ארוחה טובה – נצעד מעט בסמטאות ברוז' לכיוון כנסיית גבירתנו מהמאה ה-13, שמגדל הפעמונים שלה מתנשא גבוה (122 מטר) מעל גגות העיר ונראה מכל נקודה בה.

משם, מרחק הליכה קצר בהמשך רחוב Mariastraat, נגיע למבשלת הבירה האחרונה שנשארה בתחומי העיר ברוז' – De Halve Maan ( Walplein 26 ) או בלשוננו "חצי הירח".
זו מבשלה שהוקמה בשנת 1856 ופעלה בעיר עד לא מכבר. כיום עבר הייצור מחוץ לעיר ואילו את המבשלה עצמה הפכו למוזיאון המציג את אופן ההכנה של בירה טובה פעם והיום, תוך כדי מעבר של המבקר בתחנות השונות של שלבי ייצור הבירה. בתום הסיור מגיעים לפנינה שבכתר – גג המבשלה, ממנו ניתן לעשות תצפית על כל העיר מלמעלה, והכל כלול בסיור.
כל משתתפי הסיור מקבלים כוס בירה Brugse Zot מחבית טריה וקרה (המקום היחיד בעולם בו בירה זו נמזגת מחבית) וניתן גם לאכול במקום או במסעדות הרבות שמסביב למבשלה.

תם ונשלם ביקורנו היומי בברוז', ועם פרלינים מהטובים בעולם ובירות המיוחדות בעולם נוכל להמשיך למקומות מתויירים ומוכרים יותר לתייר הישראלי.

אתר התיירות הרשמי של ברוז':
http://visitbruges.be/

פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בחו"ל | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

ליברמן: מקומם של המתפרעים לא בישראל; הרצוג: אני נגד הכללות

שר החוץ אביגדור ליברמן (צילום ארכיון: דן בר דוב)

שר החוץ אביגדור ליברמן (צילום ארכיון: דן בר דוב)

"טוב שהמשטרה עצרה באופן מיידי את הערבים שהתפרעו אמש ליד קלנסווה ובמשולש. עכשיו אנו מצפים שמערכת המשפט תטפל גם היא בעניין ביד קשה ונחושה ותשית עונשים שיעבירו מסר מרתיע וחד משמעי לאלו שנהנים מאזרחות ישראלית ופועלים כמו אחרוני הטרוריסטים", כתב הערב שר החוץ אביגדור ליברמן בדף הפייסבוק שלו.

שר החוץ הדגיש, כי "האירועים האלו מבהירים שוב שמקומם של האנשים הללו אינו במדינת ישראל ושעד אז מקומם בכלא".

תוכנית חילופי השטחים

מן הראוי להזכיר, כי במצע מפלגת ישראל ביתנו נכתבה תוכנית חילופי השטחים. מטרת התוכנית, על פי המצע, להחליף שטחים בביטחון ולהעביר את הגבול "בינינו ולא בתוכנו". לפי התוכנית, האחריות על שטחים המאוכלסים ברוב ערבי כגון אום אל פאחם במשולש, תועבר לרשות הפלשתינית ובמקביל יצורפו שטחים בתחומי יהודה ושומרון ומעוזי התיישבות יהודית באופן רשמי למדינת ישראל. ההתיישבות הישראלית בגושי ההתנחלות הגדולים – אריאל, מעלה אדומים וגוש עציון יעברו לריבונות ישראלית. עוד נאמר במצע, כי יחסי הגבול יהיו בשאיפה לגבול פתוח, המאפשר מעבר מבוקר של אנשים וסחורות, ושמידת הפתיחות תהיה בהתאם לרמת הביטחון שתהיה לישראל.

הרצוג: נגד התלהמות ופרובוקציות

הרצוג (צילום: נירה ידין)

רצון אמיתי של ההנהגה המקומית להרגיע את הרוחות. הרצוג (צילום: נירה ידין)

ראש האופוזיציה ויו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג שוחח היום עם ראשי הרשויות המקומיות קלנסווה, טירה ובאקה אל גרביה ומסר: "אנו נמצאים במשבר קשה ויש להפעיל כל מאמץ על מנת לעצור את האלימות, לפני שניגרר לשבר בחברה הישראלית. אני מתרשם שיש רצון אמיתי של ההנהגה המקומית להרגיע את הרוחות. לדברי ראשי הערים, מדובר בהתפרעויות של צעירים משולהבים על רקע אירועי הימים האחרונים והם עושים כל מאמץ בתוך היישובים והמסגדים למניעת הישנות האירועים".

ביחס לדברי ליברמן הוסיף הרצוג: "אני נגד התלהמות והכללות פרובוקטיביות. יש לטפל באופן פרטני בפורעי חוק ולא לסמן את המגזר הערבי כולו. לצערי בשני הצדדים יש מי שעושה הון פוליטי מהתלקחות אלימה. יהודים וערבים נועדו לחיות יחד בארץ שלנו ולהיאבק ביחד בגזענות בשנאה ובהסתה. זו עת לאיפוק ולשמירה על חוק וסדר ושיח אזרחי מכובד".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

מפכ"ל המשטרה: נעשה הכל כדי לעצור את ההסלמה

"אלו ימים רגישים במיוחד, ומוטלת עלינו יחד עם כוחות הביטחון וצה"ל האחריות לעשות הכל בכדי לעצור את ההסלמה בירושלים, יהודה ושומרון ויתר חלקי הארץ", אמר היום (שבת) מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו, בתום הערכת מצב שערך לנוכח האירועים האחרונים.

המפכ"ל הנחה כי משטרת ישראל תמשיך במתכונת מוגברת של רמת פעילות ג' בכל חלקי הארץ ובדגש לאזורים בהם היו הפרות סדר בימים האחרונים. אלפי שוטרים הפרוסים ברחבי הארץ ימשיכו לפעול לשמירה על הסדר ועל ביטחון הציבור.

השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', התייחס לאירועים הביטחוניים האחרונים ולהפרות הסדר בצפון ובירושלים. "אנחנו לא בימי אינתיפאדה שלישית. אין אובדן שליטה על המצב. צריך לזכור שהתקופה מאוד רגישה, ביקשתי לנהוג באחריות ולגלות איפוק מרבי. רוב הציבור הערבי שומר חוק".

השר אהרונוביץ (צילום: דוברות המשטרה)

השר אהרונוביץ בביקור בתחנת המשטרה בואדי עארה (צילום: דוברות המשטרה)

מהומות ויידוי אבנים במזרח ירושלים (צילום: דוברות המשטרה)

מהומות ויידוי אבנים במזרח ירושלים (צילום: דוברות המשטרה)

עשרות מפרי חוק נעצרו עד כה ברחבי הארץ. משטרת ישראל תמשיך לגלות אפס סובלנות מול פורעי החוק. "נמשיך להתייחס בחומרה לגילויי האלימות, ההסתה והפשיעה הלאומנית", הדגיש המפכ"ל. "אני מחזק את ידי השוטרים והמפקדים בפעילותם החשובה והבלתי מתפשרת בימים אלה ובכל עת".

לצד הפעילות במישור המבצעי, המודיעיני והחקירתי, ממשיכה משטרת ישראל לפעול גם בערוצי ההידברות ווקוראת למנהיגים לקרוא לאיפוק ולשמירה על הסדר והחוק.

מאות שוטרים, לוחמי משמר הגבול, לוחמי יס"מ וכוחות תגבור ארציים עובדים בימים האחרונים מסביב לשעון על מנת לאבטח את שכונות מזרח ירושלים ומוקדי חיכוך נוספים בכל חלקי הארץ.

דוח הפתולוג הפלסטיני: מות הנער נבע משריפה

התובע הכללי הפלסטיני הודיע היום (שבת)  כי על פי התוצאות הראשוניות של נתיחת גופתו של מוחמד אבו-חדיר, הנער בן ה-16 שנרצח ביום רביעי שחלף, מותו נגרם עקב כוויות ותופעות לוואי של השריפה. עוד נמסר כי הנער שאף חומר בעירה בעודו חי. התובע הסביר בהודעה רשמית, כי הפתולוג הפלסטיני, ד"ר סאבר אל עאלול, השתתף בנתיחת הגופה. אתמול נקבר הנער בשועפט.

הפרות סדר ברחבי הארץ

לקראת אחר הצהריים המשיכו הפרות הסדר ברחבי הארץ. שוטר נפגע מאבן בפניו ופונה לקבלת טיפול רפואי במהלך יידויי אבנים בכניסה לכפר ערערה. למקום הגיעו כוחות גדולים של מחוז חוף בפיקודו של מפקד המחוז, ניצב חגי דותן.

בנצרת התקיימה הפגנה של כ-150 איש בשדרות פאולוס, במהלכה יידו אבן לעבר ניידת. כמו כן נזרק בקבוק המכיל חומר דליק לעבר פח אשפה אשר החל לבעור. כוח ממשטרת נצרת ולוחמי יס"מ ומג"ב במקום האירוע מנעו מהמפגינים להתקדם לעבר הצומת ולחסום את התנועה.

בירושלים, יידו מספר צעירים ערבים אבנים לעבר שוטרים בעיר העתיקה. הם פוזרו באמצעים לפיזור הפגנות. חשוד אחד נעצר וצפויים מעצרים נוספים.

בשעות הערב המאוחרת יידו מספר פלסטינים אבנים על אוטובוסים ורכבים פרטיים באזור כפר חיזמה. במקום פצוע קל אחד. נגרם נזק לרכבים. כוחות הביטחון בדרך למקום האירוע. בנצרת, כמאה צעירים הבעירו צמיגים בצומת המוסכים.

באום טובא שבמזרח ירושלים יידו כ-50 רעולי פנים אבנים לעבר כוח המשטרה, הכוח הדף אותם.

רעולי פנים בהלוויית הנער בשועפאט (צילום: נירה ידין)

רעולי פנים בהלוויית הנער בשועפאט (צילום: נירה ידין)

במהלך ליל אמש, טיפלו כוחות משטרה ולוחמי משמר הגבול בהפרות סדר במספר מוקדים ברחבי הארץ. עשרות רעולי פנים ערבים התעמתו עם כוחות משטרה בשכונות מזרח ירושלים. במסגרת העימותים בשכונת שועפט נעשה ניסיון לפגוע בעמוד חשמל באמצעות דיסק חשמלי ללא הצלחה. החשודים נמלטו. במהלך הפרות הסדר עצרו הכוחות 20 חשודים.

שוטרי מחוז חוף עצרו לפנות בוקר 12 תושבי ואדי עארה, בחשד כי יידו אבנים לעבר כביש 65 והפרו את הסדר. משטרת מחוז חוף נפרסה לאורך הציר. אמש הגיעו עשרות צעירים, חלקם רעולי פנים, תושבי עזרייה לכניסה למעלה אדומים והחלו ביידוי אבנים לעבר הכיכר. כוחות משטרת מעלה אדומים ומשמר הגבול הדפו אותם לכיוון הכניסה לכפר. כוחות נוספים הוזעקו למקום. המתפרעים יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר הכוחות והציתו פחי אשפה. כוח יס"מ עצר שני חשודים, תושב עזרייה ותושב חיפה.

אתמול בצהריים הועברה גופתו של הנער שנרצח לידי משפחתו. ליד בית חנינא. במהלך מסע הלוויה של הנער, החלו כמה מאות צעירים, חלקם רעולי פנים, ליידות אבנים ולירות זיקוקים לעבר כוחות המשטרה אשר אבטחו את האירוע. הכוח הדף את הפורעים תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות. 13 שוטרים נפצעו באורח קל. 6 מתוכם פונו לקבלת טיפול בבית חולים והיתר טופלו במקום.

עוד קודם לכן חודשו הפרות הסדר בעיר: כמה מאות צעירים ערבים יידו אבנים לעבר כוחות המשטרה בוואדי ג'וז. כוחות משטרה פיזרו את המתפרעים תוך שימוש באמצעים (רימוני הלם).

בעיר העתיקה ניסו עשרות צעירים לפרוץ מחסום משטרתי הסמוך לשער השלשלת. כוח משטרה בלם אותם תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות. מאוחר יותר, עם סיום התפילה בהר הבית החלו כמה עשרות צעירים רעולי פנים ליידות אבנים לעבר כוחות המשטרה בשער המוגרבים. כח משטרה נכנס למבואת שער המוגרבים ומשם הדף את מיידי האבנים לתוך מסגד אל אקצה, תוך שימוש באמצעים. השקט חזר למקום.

בראס אל עמוד יידו עשרות צעירים, חלקם רעולי פנים, אבנים לעבר כוחות המשטרה. השוטרים הדפו את המתפרעים תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות לרבות רימוני הלם.

המפכ"ל לשוטרים: מכיר אתכם ובטוח ביכולתכם

במהלך היום הוציא המפכ"ל, רב ניצב יוחנן דנינו, איגרת לשוטרי הארגון בה חיזק את השוטרים והלוחמים בשטח: "שוטרים, קצינים, לוחמי מג"ב ומתנדבים יקרים, אנו נמצאים בעיצומה של מערכת לאומית מורכבת ומאתגרת. מדובר בתקופה שדורשת ותמשיך לדרוש מאתנו ריכוז מאמץ ונכונות לעבודה רבה ומאומצת. ואתם, כמו תמיד, עומדים בכך בכבוד. אני סמוך ובטוח שנעמוד באתגרים המוצבים בפנינו בהצלחה, כי אני מכיר אתכם ובטוח ביכולתכם. כולנו חדורי תחושת שליחות, נמשיך להתמסר לכובד המשימה הלאומית שנפלה בחלקנו להגן על אזרחי ישראל".

ביום חמישי אחר הצהריים החלו הפרות סדר באזור שועפאט שבצפון הבירה. עשרות רעולי פנים החלו ליידות אבנים, מטענים ובקבוקים, וכן ולירות זיקוקין לעבר כוחות המשטרה שהוצבו במקום. שוטר יס"מ נפצע וטופל בשטח. הכוח הדף את המתפרעים תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות. במהלך המחאה בכניסה לעיר אום אל פאחם החלו יידוי אבנים לעבר כוח המשטרה במקום, אשר פעל והביא למאסרם של חמישה חשודים במעשה.

גם ביום חמישי נרשמו עימותים בין שוטרים למפגינים באזור בית חנינא ושועפאט. המפגינים יידו על כוחות המשטרה במקום מטעני צינור, בקבוקי תבערה ואבנים. אזרח אחד נפצע ופונה לקבלת טיפול. במהלך העימותים תקפו כמה מהמפגינים צעיר במקום וכוח המשטרה חילץ אותו. 

 

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, פליליים | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

קורקעו כל מטוסי F-35

מכה נוספת לתוכנית מטוס הקרב המשולב F-35 של לוקהיד מרטין, לאחר שהפנטגון הורה ביום חמישי שחלף לקרקע את כל 97 מטוסי קרב המתקדמים האלה, בגלל שריפת מנוע של המטוס, מתוצרת פראט אנד וויטני, שארעה באחד המטוסים ב-23 ביוני, בבסיס חיל האוויר Eglin בפלורידה.

מטוס F-35A

מטוס F-35A

הפנטגון, משרד תוכנית F-35, חיל האוויר והצי הוציאו הוראת כושר אווירי ביום חמישי שחלף ובה הוראה להשעיית כל הטיסות של כל מטוסי F-35, בגלל אירוע השריפה בפלורידה. לדברי הפנטגון וגורמים רשמיים בארה"ב ובתעשייה, סיבת השריפה, שהתרחשה כאשר הטייס התכונן להמראה לא אותרה עדיין. הטייס עצמו לא נפגע באירוע.

לא ברור גורל המופעים

לדברי הפנטגון בשלב זה נמשכות ההכנות להופעת המטוס בשני מופעים החודש בבריטניה: Royal International Air Tattoo ןהסלון האווירי בפארנבורו. אבל החלטה סופית תתקבל בתחילת השבוע הבאה. בינתיים הכשילה השריפה אתמול את קיום המטס של F-35 , בעת נתינת השם "המלכה אליזבט" לנושאת המטוסים החדשה של בריטניה.

מכה אחרונה

השריפה היא המכה האחרונה שהכתה בתוכנית הנשק היקרה ביותר של הפנטגון, שעלתה עד כה 398.6 מיליארד דולר. זאת, לאחר נזילת שמן בזמן טיסה, שאירעה בחודש שעבר, והצריכה בדיקה מקיפה של כל צי המטוסים.

בדיקת המנועים

"ניתנה כבר הוראה לבצע בדיקות נוספות של מנועי F-35. וההיתר לחזור לטיסה ייקבע על בסיס תוצאות הבדיקות והניתוח של הנתונים ההנדסיים", מסר משרד ההגנה האמריקני בהצהרה ביום חמישי שחלף.

מפראט אנד ויטני נמסר, כי החברה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם בכירי חיל אוויר האמריקני והחוקרים, כדי לסיים לבדוק את כל המנועים של המטוסים ולקבוע את נסיבות השריפה, את האש כדי לקבוע את הגורם לאירוע ולבדוק את כל המנועים בציי הרכב. ג'יי דהפראנק (Jay DeFrank) דובר החברה ציין, כי מעבר לכך אין מה להוסיף כרגע, כל עוד נמשכות הבדיקות.

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

דיסקין: המצב יכול להיות עוד הרבה יותר גרוע

יציאת הערבים אזרחי ישראל לרחובות היא תרחיש סביר ולאו דווקא תרחיש קיצון. דיסקין (צילום: דן בר-דוב)

יציאת הערבים אזרחי ישראל לרחובות היא תרחיש סביר ולאו דווקא תרחיש קיצון. דיסקין (צילום: דן בר-דוב)

"אני רואה את ההידרדרות החמורה והמהירה במצב הביטחוני בשטחים, בירושלים ובישראל ואיני מופתע. אל תתבלבלו לרגע. זו תוצאה של מדיניות אותה מובילה הממשלה הנוכחית שעיקריה: בואו נפחיד את הציבור מכל מה שקורה סביבנו במזרח התיכון, בואו נוכיח שאין שותף פלסטיני, בואו נבנה עוד ועוד התנחלויות וניצור מציאות שאי אפשר לשנותה, בואו נמשיך לא לטפל בבעיות החמורות של המגזר הערבי בישראל, בואו נמשיך לא לפתור את הפערים החברתיים החמורים בחברה הישראלית", כתב היום יובל דיסקין, לשעבר ראש שב"כ, בדף הפייסבוק שלו.

דיסקין מדגיש בדבריו, כי "האשליה הזו עבדה מצוין כל זמן שמערכת הביטחון השכילה לספק שקט ביטחוני מרשים לאורך השנים האחרונות כתוצאה מעבודה איכותית ומסורה של אנשי השב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל וגם של הפלסטינים שאין להקל ראש בתרומתם המשמעותית לשקט היחסי בשטחי הגדה המערבית".

האשליות

לדבריו, ההידרדרות המהירה שאנו חווים במצב הביטחוני הגיעה לא רק בשל הרצח המתועב של נפתלי, איל וגיל-עד ז"ל. "ההידרדרות היא בראש ובראשונה תוצאה של האשליה שהקיפאון של הממשלה בכל תחום באמת מקפיא את המצב, האשליה ש"תג מחיר" זה סתם כמה סיסמאות על הקירות ולא באמת גזענות לשמה, האשליה שעם עוד קצת כוח הכל ייפתר, האשליה שהפלסטינים יכילו את כל מה שנעשה בשטחי הגדה המערבית ולא יגיבו על אף הזעם התסכול והמצב הכלכלי המחמיר והולך, האשליה שהקהילה הבינ"ל לא תטיל עלינו סנקציות, שאזרחי ישראל הערבים המתוסכלים לא ייצאו בסופו של יום לרחובות בשל היעדר הטיפול בבעיותיהם, ושהציבור בישראל ימשיך לקבל בהכנעה את אוזלת היד של הממשלה בטיפולה בפערים החברתיים שמדיניותה יצרה ומחמירה כשהשחיתות ממשיכה להרקיב כל חלקה טובה ועוד ועוד".

לא מחזיק מים

"מי שחושב שזה יכול להחזיק מים לאורך זמן טעה וטועה בגדול" כותב דיסקין. "מה שקורה בימים האחרונים יכול להיות עוד הרבה יותר גרוע – גם אם המצב יירגע זמנית. אל תיטעו לרגע משום שהלחץ הפנימי האדיר עדיין יהיה שם, ריכוז אדי הדלק באוויר לא יקטן ואם לא נדע לדלל אותו המצב יחמיר בהרבה".

נאום העשור ליזמת ג'נבה

כדי להמחיש ולהדגיש את דבריו מביא דיסקין קטע מהנאום שלו בכנס העשור ליזמת ג'נבה בדצמבר 2013, המתבסס על ניסיונו בזירה הביטחונית בכלל, בסכסוך הישראלי פלסטיני ובשסע בין יהודים וערבים במדינת ישראל בפרט. לדבריו, חשוב לקרוא על מנת להבין לאן אנו הולכים משום שבהתקיים הנתונים הללו אין הרבה אפשרויות אחרות:

"…ולצד כל אלו – בשטחי הגדה המערבית הולך ומצטבר מתח ותסכול עצום של הפלסטינים שחשים שאדמתם נגזלת מהם, שמפנימים כי המדינה לה הם מייחלים מתרחקת מהם, ואפילו הכלכלה שקצת השתפרה מאז 2007 – כבר אינה משהו שאפשר להתנחם בו.

• כל אלו מביאים לבעיה שהיא החמורה והמסוכנת מכל וזו התחושה ההולכת ומתפשטת בקרב ההמונים הפלסטינים – זו תחושה של "אין עתיד אלא יש רק עבר", העבר אין בו שום דבר טוב, והעתיד, לבטח המשותף, אינו קיים יותר!!

• תמורות חברתיות עמוקות מתרחשות בדרך כלל באיטיות, אבל אסור לנו להתעלם מההשלכות של דור "שהתחלף", דור הרואה את תופעת "האביב הערבי" גועשת במזרח התיכון וחש שהוא לכוד בדרך ללא מוצא. כך, מאות אלפי צעירים פלסטינים שגדלו תחת כיבוש ישראלי, ממורמרים, זועמים, מתוסכלים ובעיקר חסרי תקווה, מחפשים יעד להתפרץ עליו – וקל לנחש מי יהיה היעד הזה.

• ובל נשכח כי גם בקרבנו – בקרב החברה הישראלית – קיימים מתחים לא פשוטים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי-מוסלמי-נוצרי, ואלו יכולים להיות מוזנים בקלות ממה שקורה ויקרה ביננו לבין הפלסטינים. ניסיון העבר הוכיח כי במהלך עימותים גדולים, הפגינו הערבים אזרחי מדינת ישראל סולידריות עם אחיהם הפלסטינים, ולכן אנו חייבים לקחת בחשבון גם את הזיקה בין הפלסטינים לאחיהם הערבים אזרחי מדינת ישראל.

על כן אני סבור, כי ריכוז אדי הדלק באוויר הגיע לרמה שבה גם ניצוץ קטן עלול לחולל פיצוץ גדול. טפטוף הפיגועים המתגבר בחודשים האחרונים, המתח הרב הכבוש בקרב הפלסטינים ואפילו התפרצות ההפגנות על רקע חוק "מתווה פראוור", יכולים להיתפס כאירועים בדידים ואקראיים, אולם הם מעידים על אווירה מאוד מתוחה היכולה להתפוצץ בקלות.

יציאה של ההמונים הפלסטינים ו/או הערבים אזרחי ישראל לרחובות היא תרחיש סביר לגמרי ולאו דווקא תרחיש קיצון. זה התרחש בשלוש השנים האחרונות באיראן, בתוניס, בלוב, במצרים, בסוריה, בבחריין, בתורכיה, ברוסיה, בברזיל ובימים האחרונים אפילו באוקראינה… על כן תהיה זו טעות חמורה לחשוב שזה לא יכול להתרחש גם אצלנו.

מניסיוני אני יכול לומר לכם כי טבעם של אירועים כאלו לצאת משליטה. גם מרואן ברגותי שהיה היוזם העיקרי של האירועים שהובילו בסופו של יום לאינתיפאדה השנייה, לא תכנן מראש כי היציאה לרחובות בספטמבר 2000 תהפוך לאינתיפאד'ה של 7 שנים עם פיגועי התאבדות מאות רבות של הרוגים ועשרות אלפי פצועים בצד הפלסטיני ובצד הישראלי. הוא תכנן מספר ימים עד מספר שבועות בודדים של הפגנות. ואולם רצף האירועים, התגובות עליהם והתגובות על התגובות, הובילו ליציאה משליטה ולהידרדרות חמורה ולגלי טרור שנמשכו קרוב לשבע שנים".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , | 2 תגובות

ערבי-ציוני זה לא אוקסימורון

לפעמים אני מצטערת על כך שאני מבזבזת כל כך הרבה זמן (שאין לי) בפייסלנד – עושה לייקים, מגיבה, משתפת, מתעצבנת, מאשרת חברים, מאנפרנדת (נדיר), מתייגת – כאילו חסר לי מה לעשות בחיים.

אבל לפעמים הפייסבוק, כמו תיבת אוצר בלי תחתית, מגלה בפניי גיוון ומינעד אנושי רחב ומופלא, שמפתיע כל פעם מחדש. למעשה זה מסקרן כך-כך, מעניין ושווה השקעה, עד שאני מברכת בלבי בנוסח: "ברוך שעשני חבֶרָה בקהילת הפייסבוק".

כך למשל, לפני כשנה, אחת מחברותיי המדהימות והמעשירות ביותר בפייס, שרית כץ, שיש לה ידע בלתי נדלה כמעט בכל תחום, ובפרט בכל הקשור לעולם האסלאם, חשפה בפניי מעצם חברותנו עולם חדש ומופלא, שלא הייתי מודעת כלל לקיומו – עולמם של ערבים (מוסלמים, נוצרים), בדואים, דרוזים ומיעוטים אחרים בארץ ובעולם ש… הפלא ופלא, לא שונאים אותנו! נהפוך הוא. הם מעריכים מאוד את מדינת ישראל, את היהודים, את הנאורות, את הדמוקרטיה, וכן… גם מדברים על זה ומנסים להפיץ את הבשורה.

האמת היא, שנתקלתי בתופעה המלבבת בפעם הראשונה בעת כנס במקום עבודתי, כשאחד המרצים היה יו"ר התנועה הדרוזית הציונית. אמנם גלוי וידוע, כי האחווה שלנו עם העדה הדרוזית היא ארוכת שנים, אך בכל זאת שפשפנו, אנו המאזינים להרצאה, את אוזנינו שפשף היטב. הייתכן שילוב כזה: ציוני ודרוזי? לא כל שכן, הייתכן השילוב ציוני וערבי? ציוני ומוסלמי? האין כאן סתירה מעצם החיבור?

אז זהו, שלמרבה הפלא, אין כאן בהכרח אוקסימורון. נכון, מדובר במיעוט מבוטל לכאורה, אבל כמו שאני תמיד אומרת, גם נר קטן מגרש את החושך הכי גדול. וכפי שנוכחתי לדעת עם הזמן ועם היכרותי הווירטואלית עם אותם אנשים מופלאים, זוהי תופעה שהולכת ותופסת תאוצה. לכל חבר כזה יש עוד כמה וכמה חברים שחושבים כמוהו, והאפקט הוא בהחלט מתגלגל, ולטובה.

בימים של חושך גדול, כאשר התגלה גורלם של שלושת הבנים: נפתלי, גיל-עד ואייל, ואחרי שראינו כיצד האימהות האמיצות הופיעו בפני מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה וקיבלו כתף צוננת במקרה הטוב, מנחם בהחלט לדעת שיש חברים גם בצד האחר של המתרס. שהם לצדנו, שהם בהחלט איתנו. ראוי וכדאי שכולם ישמעו על אודות התופעה ויכירו אותה, עבורנו ועבורם.

אנט חאסכייה ושותפיה לדרך

חלקם פעילים במסגרת תנועות כגון "אם תרצו" או התנועה הציונית הדרוזית, וחלקם פשוט עומדים לבדם, תרתי משמע, מרימים את דגל ישראל אל על, ומעלים על נס את גאוותם להיות חלק ממדינת ישראל. ראו למשל את אנט חאסכייה, אישה מוסלמית גאה, ערביה מודרנית, חד-הורית, שגידלה לתפארת שלושה ילדים: בת ושני בנים, שלושתם שירתו בצה"ל. שני הבנים שירתו או משרתים ביחידות קרביות, והבת היתה המוסלמית הראשונה ששירתה בצה"ל. כיום אנט מרצה בפורומים שונים, ואף הקימה תנועה בשם "הקול האמתי", שמטרתו, להבנתי, לאגד את כל הגורמים שמעוניינים להביא לשוויון מגזרי, תוך הדגשת הישראליות המאחדת והתרומה למדינה.

אנט והדגל - תמונה מהקיר של אנט חסכיה בפייסבוק

את אנט וילדיה תמצאו בכל הפגנה בעד ארץ ישראל, ובכל מקום שמכפישים את שמה של המדינה היא תלחם כלביאה. לא פעם אף יצאה חוצץ בפורומים שונים נגד זועבי, טיבי ודומיהם. תמיד עטופה בדגל ישראל ענק ובשלטים מלבבים, שצריך לשפשף טוב טוב את העיניים כדי להאמין שהם נכתבו על ידי ערביה ומוסלמית. ואם אתם תוהים, אז כמובן שהייתה לאחרונה גם בעצרת תמיכה בחטופים שלנו בעיר נשר או בעצרת לזכרה של שלי דדון הי"ד.

או קחו למשל את מוחמד זועבי. בחור בן 16, תלמיד תיכון מנצרת, שאף הוא, כמו אנט חאסכייה, תומך במדינה ובמהלכיה, טוען כי ערביי ישראל צריכים להיות גאים במדינתם ולשרת בצה"ל, מניף את דגל ישראל בגאווה בכל הזדמנות, ומסיים כל פוסט שלו (שכל אחד מחמם את הלב יותר ממשנהו), ב"עם ישראל חי". וכן… ניחשתם נכון, הוא קרוב משפחתה של חברת הכנסת, ואינו מסמפט אותה, בלשון המעטה.

מוחמד זועבי והדגל - מהקיר שלו בפייסבוק

דוגמה נוספת הוא מ.פ, בחור צעיר מוסלמי המתגורר במרכז הארץ, משרת בצה"ל ומעריץ את ישראל ואת היהודים, אך לא מוצא מנוח, לא כאן ולא שם: "אצל היהודים אני ערבי; אצל הערבים, אני אוהב יהודים".

כפי שהבנתם, הוא איננו היחיד שחש כך. זו התחושה של רובם, שפוסחים על שני הסעיפּים. אצלנו הם "ערבים", אצל בני עמם לרוב מנודים, בוגדים. אף על פי כן ולמרות הכול, הם אוחזים בדעות אוהדות וחמות ובאהבת העם (שלנו) והארץ, דברים שחלקנו (בשמאל בעיקר) כבר שכח, עקב אותה נטייה ארורה שיש בקרבנו לאוטו-אנטישמיות ולשנאת העצמי. "תסמונת סיר הבשר של ברלין", אני קוראת לזה.

ואם כבר מדברים על כך, אי אפשר בלי להזכיר את האב גבריאל נדף, שעומד בראש תנועה המעודדת גיוסם של הערבים הנוצרים לצה"ל. גם הוא, כמו האחרים שהוזכרו לעיל, מרים על נס לא את השונות אלא את הדמיון בינינו, בעיקר לנוכח היחס המחפיר של האסלאם הקיצוני לנוצרים במהלך "האביב הערבי" באזורנו. אותו יחס שפוגע בהם השכם והערב והופך עבורם את האביב לחורף שחור. האב גבריאל סוחף אחריו צעירים רבים מהמגזר הערבי-נוצרי לסוגיו להתגייס לצה"ל, כשברור לכולם כי גיוס לצה"ל הוא אחד מן הקטליזטורים, אם לא העיקרי שבהם, להשתלבות בחברה הישראלית.

הדוגמאות שהבאתי לעיל הן רק מבחר. יש עוד רבים וטובים.  

האב גבריאל נדף וראש הממשלה נתניהו, 2013 (ויקיפדיה)

לפידים בוערים בחשיכה

ערבים ומוסלמים שתומכים במדינת ישראל ברחבי בעולם, אך בעיקר בישראל, הם תופעה מרתקת, מחממת את הלב ומעודדת, שאין להקל בה ראש כלל ועיקר, בפרט מול האנטישמיות הגואה בעולם, שמקורה כידוע אינו רק באירופה, אלא גם בעולם המוסלמי שטוף השנאה.

על המדינה להתייחס לתופעה זו בכובד ראש, לחקור אותה, לעודדה ולסייע לאותם לפידים בוערים באפלה. אסור לנו לקבל זאת כמובן מאליו, או במקרה הגרוע יותר, להפקירם לגורלם.

[related-posts title="כתבות קודמות של נטלי שוחט:"]

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , | 2 תגובות

משמר הירדן

העולם הערבי נתון במהומה. סוריה ועיראק מתפרקות. הסכסוך בן אלף השנים בין סונים ושיעים מגיע לשיא חדש. מסביבנו מתחוללת דרמה היסטורית. ואיך מגיבה הממשלה שלנו? 

בנימין נתניהו הגדיר זאת בצורה קולעת: עלינו להגן על ישראל על גדת הירדן, לפני שיגיעו  לתל אביב! פשוט. תמציתי. אידיוטי.

דגלה של המדינה האסלמית "דעאש" (מקור: ויקימדיה)

דגלה של המדינה האסלמית של עיראק ושאם "דעאש" (מקור: ויקימדיה)

להגן על ישראל – מפני מי? מפני "דאעש", כמובן. דאעש הוא "המדינה האסלאמית של עיראק ושאם" – כוח חדש בעולם הערבי. "שאם" הוא סוריה רבתי – השם הערבי המסורתי לשטח המכיל כיום את סוריה, לבנון, ירדן, פלסטין וישראל. יחד עם עיראק, זהו האיזור שההיסטוריונים קוראים לו "הקשת הפוריה" , השטח הירוק שמסביב למדבר הערבי השומם.

במשך רוב ההיסטוריה הייתה "הקשת הפוריה" ארץ אחת, חלק מרצף של אימפריות. האשורים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים, הביזנטים, הערבים, העות'מאנים ואחרים שמרו על שלמותה. עד שבאו שני ג'נטלמנים, סר מארק סייקס ומסיה פראנסואה ז'ורז' פיקו, וחתכו אותה לחתיכות בהתאם לאינטרסים האימפריאליים שלהם. זה קרה בימי מלחמת העולם הראשונה, שפרצה בעקבות התנקשות שאירעה בשבוע שעבר, בדיוק לפני מאה שנה.

תוך התעלמות גמורה מהעמים, מוצאם האתני ושייכותם הדתית, האדונים סייקס ופיקו יצרו מדינות לאום במקום שלא היו לאומים. הם וממשיכיהם, בעיקר גרטרוד בל, תומאס אדוארד לורנס (לורנס איש ערב) ווינסטון צ'רצ'יל, צירפו יחד שלוש עדות שונות לגמרי והמציאו את מדינת "עיראק". הם המליכו עליה מלך זר שייבאו מהעיר מכה.

מארק סייקס (מקור: ויקימדיה)

גבול באמצע המדבר. מארק סייקס (מקור: ויקימדיה)

"סוריה" הוענקה לצרפתים. אחד האדונים לקח מפה ועיפרון, וצייר גבול באמצע המדבר בין דמשק לבגדאד. אחרי זה חתכו הצרפתים את סוריה והקימו מובלעות שונות לסונים, לעלאווים, לדרוזים, למארונים ועוד. אחר כך המציאו את לבנון והשליטו בה משטר שהציב את המארונים הנוצרים מעל לשיעים הבזויים.

כורדיסטאן, מולדת של עם אחר, נחתכה לארבעה חלקים, שכל אחד מהם צורף למדינה אחרת. בפלסטין תוכנן "בית לאומי לציונים" בלב אוכלוסייה ערבית עוינת. השטח שמעבר לירדן נקרע ממנה כדי לספק נסיכות לעוד אמיר ממכה.

זהו העולם שבו גדלנו, וזה העולם המתמוטט עכשיו.

מה שאנשי "דאעש" מנסים עכשיו לעשות הוא פשוט למחוק את כל הגבולות האלה. תוך כדי כך הם חושפים מחדש את הפער העתיק בין הסונים והשיעים. הם רוצים להקים מדינה מוסלמית סונית מאוחדת, ח'ליפאת חדש.

זה מעמיד אותם מול אינטרסים מושרשים אדירים, ומן הסתם הם ייכשלו. אך הם זורעים משהו העשוי להחזיק מעמד הרבה יותר זמן: רעיון שיכבוש את מוחם של מיליונים רבים. רעיון זה עשוי להשתלט במרחב בעוד 25, 50 או 100 שנים. זה עשוי להיות גל העתיד.

כשאנחנו רואים את התמונה הזאת מתפתחת מול עינינו, מה עלינו לעשות?

בעיניי שלי, התשובה ברורה לגמרי: לעשות שלום, במהרה, כל עוד העולם הערבי הוא כפי שהוא. "שלום" אין פירושו רק שלום עם העם הפלסטיני, אלא עם העולם הערבי כולו. יוזמת השלום הערבית – המבוססת על יוזמת יורש העצר הסעודי (דאז) – עדיין מונחת על השולחן. היא מציעה שלום מלא ושלם עם מדינת ישראל, בתמורה לסיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית. החמאס כבר הביע את הסכמתו הרשמית להסדר זה, בתנאי שהוא יאושרר במשאל עם פלסטיני.

נכון, זה לא יהיה קל. יהיה צורך להתגבר בדרך על מכשולים רבים. אבל הדבר אפשרי. וזה יהיה שיגעון לא לנסות. לפעול עכשיו!

תגובת מנהיגינו הפוכה בדיוק.

המאורעות ההיסטוריים המתרחשים סביבנו מעניינים את מנהיגי ישראל כקליפת השום. מוקד התעניינותם הוא המאמץ להחזיק בגדה המערבית. כלומר, למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית. כלומר, למנוע שלום.

הדרך הבטוחה ביותר להשיג זאת היא להחזיק בבקעת הירדן. שום מנהיג פלסטיני לא יסכים לעולם לאבד אזור זה – לא על ידי סיפוחו לישראל ולא על ידי המשך מיקומו ה"זמני" של צה"ל בבקעה. זה יהווה אובדן של כ 25% משטח הגדה המערבית (שכולה אינה אלא 22% של פלסטין ההיסטורית) והשטח הפורה ביותר שלה. זה ינתק גם את המדינה הפלסטינית מכל קשר עם העולם. מדינת פלסטין תהפוך למובלעת המוקפת מכל הצדדים על ידי ישראל. כמו ה"בנטוסטנים" של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.

כאשר הציע אהוד ברק הצעה זו בקמפ דייוויד, הוועידה התפוצצה. לכל היותר הסכימו הפלסטינים למקם בבקעה כוח צבאי של אמריקה או כוח של האו"ם.

השבוע, לפתע פתאום, העניין בבקעת הירדן צף מחדש. התמונה הייתה פשוטה: "דאעש" מסתער מבסיסו העיראקי-סורי דרומה. הוא יכבוש את עיראק. משם, הוא יפלוש לירדן ויצוץ בגדה המזרחית של נהר הירדן.

כמו שאמר נתניהו: אם לא ייעצר שם על ידי כוח של צה"ל המוצב שם באופן קבוע, הוא יופיע בשערי תל אביב (אילו היו לתל אביב שערים).

הגיוני? מובן מאליו? בלתי נמנע? קשקוש מוחלט! מבחינה צבאית, "דאעש" הוא כוח זניח. אין לו חיל אוויר, טנקים או תותחים. מולו עומדים איראן וארצות הברית. בהשוואה אליו, גם הצבא העיראקי הוא עדיין כוח יעיל. ובהמשך הדרך, הצבא הירדני רחוק מלהיות כוח מבוטל.

יתר על כן, אם "דאעש" רק יתקרב לממלכת ירדן, צה"ל לא יחכה לו על גדת הירדן. הירדנים היו מבקשים את ישראל לחוש לעזרתם, כפי שקרה בספטמבר השחור (1970), כאשר הכריזה גולדה מאיר, בפקודת הנרי קיסינג'ר, שצה"ל יפלוש לירדן אם הצבא הסורי יתקרב לגבולותיה. זה הספיק.

עצם הראיון שחיילים ישראלים ישכבו בשוחות בבקעת הירדן כדי להגן על ישראל מפני "דאעש" הוא מטומטם לגמרי. אפילו יותר מטומטם מקו בר לב המהולל שהיה אמור לעצור ב-1973 את המצרים לאורך תעלת סואץ. הקו התמוטט תוך שעות – דבר שהזכיר את גורל "קו מז'ינו" הצרפתי ו"קו זיגפריד" הגרמני במלחמת העולם השנייה.

לצה"ל יש טילים, מל"טים ואמצעי לחימה אחרים שיעצרו כוח אויב הרבה לפני שיגיע לנהר הירדן. הכוח העיקרי של צה"ל היה מגיע מהים לירדן תוך שעות. הקונספציה הזאת מוכיחה שהפוליטיקאים הימנים שלנו – כמו חבריהם בכל העולם, אני חושש – חיים עדיין במאה ה-19. לולא הייתי כל כך נדיב הייתי אומר שהם חיים בימי הביניים. אפשר היה לחמש אותם בקשתות וחיצים.

(העניין הזה מזכיר לי איכשהו שיר צבאי גרמני מהמאה ה-19: "לנהר הריין! לנהר הריין! לנהר הריין הגרמני! / מי רוצה להיות שומר הנהר? / מולדת אהובה, אל תדאגי / משמר הריין עומד איתן ונאמנן! / הצעיר הגרמני, חזק וירא שמיים / מגן על ארץ הספר הגרמנית!"

חזרה אל העתיד.

הצלבנים התבססו בארץ כאשר העולם הערבי היה מפולג ומפוצל. אויבם הגדול, המצביא הכורדי צלאח אל דין אל איובי, הקדיש עשרות שנים לאיחוד העולם הערבי סביבם לפני שהביס את צבאם בקרני חיטין. כיום מפוצלים הערבים יותר מתמיד, אך הולך ונרקם עולם ערבי חדש, שאת דמותו כבר אפשר לראות במעומעם.

מקומנו הוא בתוך המציאות החדשה, לא מחוצה לה. איננו יושבים ביציע. למרבה הצער, מנהיגינו אינם מסוגלים לראות זאת. הם חיים עדיין בעולמם של סייקס ופיקו, עולם של שליטים זרים (עכשיו האמריקנים). בעיניהם, המהומה סביבנו אינה אלא – מהומה.

חוזה המדינה כתב לפני 118 שנים, שבפלסטינה נהווה חיל חלוץ של התרבות האירופית, "חלק מהחומה נגד הברבריות האסיאתית". מנהיגינו חיים עדיין במציאות הזויה זו. עכשיו זה נקרא "וילה בג'ונגל".

אז מה נעשה כאשר חיות הטרף בג'ונגל שואגות ומתקרבות? נבנה חומות גבוהות יותר! אלא מה?

[related-posts title="מאמרים קודמים של אורי אבנרי:"]

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, מאמרי עמדה, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , | 3 תגובות