רשלנות רפואית: כמה פעמים אפשר לשכוח פד בגופו של מנותח?

  תביעת רשלנות הוגשה לאחרונה נגד בית החולים בילינסון, שענינה מסכת אירועים רשלניים בלתי נתפסת  המתמצתים בשאלה: כמה פעמים אפשר לשכוח פדי גזה בגופו של מנותח , להביאו לזיהום מסכן חיים ולניתוחים מתקנים מיותרים? תחילתה של הפרשה המדהימה במהלך ניתוח של השתלת קוצב לב, לו נזקק התובע, ושבוצע בביה"ח בשנת 2007. בניתוח זה נשכח פד […]

רשלנות רפואית: כמה פעמים אפשר לשכוח פד בגופו של מנותח?

  תביעת רשלנות הוגשה לאחרונה נגד בית החולים בילינסון, שענינה מסכת אירועים רשלניים בלתי נתפסת  המתמצתים בשאלה: כמה פעמים אפשר לשכוח פדי גזה בגופו של מנותח , להביאו לזיהום מסכן חיים ולניתוחים מתקנים מיותרים? תחילתה של הפרשה המדהימה במהלך ניתוח של השתלת קוצב לב, לו נזקק התובע, ושבוצע בביה"ח בשנת 2007. בניתוח זה נשכח פד […]

 

תביעת רשלנות הוגשה לאחרונה נגד בית החולים בילינסון, שענינה מסכת אירועים רשלניים בלתי נתפסת  המתמצתים בשאלה: כמה פעמים אפשר לשכוח פדי גזה בגופו של מנותח , להביאו לזיהום מסכן חיים ולניתוחים מתקנים מיותרים?
תחילתה של הפרשה המדהימה במהלך ניתוח של השתלת קוצב לב, לו נזקק התובע, ושבוצע בביה"ח בשנת 2007. בניתוח זה נשכח פד גזה בחזה התובע ובשל כך לא נסגר פצע הניתוח במשך למעלה משנתיים (!) אלא הפריש דם ומוגלה בכמויות גדולות, שהצריכו חבישות וטיפולים. כמו כן, בתרבית שנלקחה מהפרשות הפצע צמחו חיידק ENTEROBACTER  העמיד לטיפול בפניצילין.

כמפורט בכתב התביעה, על אף פניותיו החוזרות ונשנות של התובע לביה"ח לא אותר הפד הנשכח ולא אובחנה הסיבה לבעיה. התובע לא זכה לטיפול רציף, ונאלץ לשוב ולתזכר את ביה"ח, על מנת שלא יקטע הטיפול הרפואי בו. לאחר מסכת ייסורים של שנתיים תמימות, במהלכן לא נעשה בירור של הסיבה לאי סגירת פצע הניתוח, וממילא לא אותר פד הגזה, הוחלט ע"י צוות ביה"ח בשנת 2009, כי על מנת לפתור את בעיית פצע הניתוח, אין מנוס אלא להוציא את הקוצב ממקומו המושתל בחזה השמאלי של התובע, ולהשתילו מחדש בחזה מצד ימין, תוך ביצוע חתך נוסף בחזה. בין הוצאת הקוצב להשתלתו מחדש, נאלץ התובע לשכב 10 ימים ביחידה לטיפול נמרץ לב, ללא הקוצב לו הוא זקוק.
גם במהלך שני ניתוחים מסוכנים ומיותרים אלו, ולאורך כל תקופת האשפוז בביה"ח, לא אותר ולא הוצא פד הגזה הישן ובאופן שלא יאומן –   במהלך ניתוחים אלו ב-2009, הגדיל צוות ביה"ח לעשות ושכח פד גזה נוסף(!), "חדש", אף הוא בצידו השמאלי של חזה התובע(!).

רק לאחר שהתובע איתר בעצמו חוט, המבצבץ מפצע הניתוח, הוצא הפד ה"חדש"  שנשכח בניתוח בהרדמה מקומית, וגם אז לא אותר הפד הישן משנת 2007!  רק בעקבות תלונות נוספות של התובע, בוצעה לתובע בדיקת CT, שאיתרה סוף סוף את קיומו של הפד הישן, הוא המקור לבעיות בפצע הניתוח. 

לצורך הוצאת הפד הישן, שהיה עטוף ברקמת גופו של התובע בשל שהותו הארוכה בגוף, נזקק התובע לניתוח נוסף בהרדמה מלאה, שבוצע תוך הפסקת קוצב הלב, על כל המשתמע מכך. בהקשר זה יש לציין, כי גם לאחר שאובחן סוף-סוף כי בגופו של התובע נשכח פד גזה מזה שנתיים, נקבע הניתוח להוצאת הפד לשנה מאוחר יותר (דהיינו עת ימלאו לפד שלוש שנים בגופו של התובע!). רק בשל  התעקשות חד משמעית של התובע, הוקדם הניתוח באופן משמעותי.  מיד לאחר ניתוח הוצאת הפד הישן, החל תהליך עקבי של שיפור במצב פצע הניתוח.

פרופ' אליעזר קפלינסקי, מומחה בקרדיולוגיה מסר חוות דעת באשר לרשלנות הנתבעים : "מדובר במחלה מתמשכת הנובעת כולה מפד גזה אשר נשכח בניתוח של יולי 2007 שהוא המקור לסבל של שנתיים והצורך בהוצאת הקוצב ולבסוף בניתוח בהרדמה כללית כדי לפתור את הפרשה סופית. תוך כדי כל זאת השתרבבה לפרשה פרשת משנה של פד נוסף שנשכח בעת הוצאת הקוצב. שכחה של ציוד ניתוח בשדה הניתוח הינה בלתי סבירה לחלוטין ואין לה שום הצדקה. סבלו הרב של התובע במשך למעלה משנתיים, הצורך להוציא קוצב ממקומו ולעבור ניתוח נוסף בהרדמה כללית- נובעים כל כולם מאותה שכחה בניתוח ביולי 2007 ומכך שפד הגזה לא אותר בגופו של התובע."

בכתב התביעה נטען עוד כי מעבר להפרות החוק הנוגעות לרשלנות שבוצעו במקרה האמור, העמידו הנתבעים את התובע בסכנה לזיהום כללי (sepsis) לאורך שנתיים. סיכון אשר בשל מצבו הקרדיאלי של התובע היה עלול להעמידו בסכנה גדולה יותר מכל אדם רגיל.

טרם הוגש כתב הגנה.

 

 

תביעת רשלנות הוגשה לאחרונה נגד בית החולים בילינסון, שענינה מסכת אירועים רשלניים בלתי נתפסת  המתמצתים בשאלה: כמה פעמים אפשר לשכוח פדי גזה בגופו של מנותח , להביאו לזיהום מסכן חיים ולניתוחים מתקנים מיותרים?
תחילתה של הפרשה המדהימה במהלך ניתוח של השתלת קוצב לב, לו נזקק התובע, ושבוצע בביה"ח בשנת 2007. בניתוח זה נשכח פד גזה בחזה התובע ובשל כך לא נסגר פצע הניתוח במשך למעלה משנתיים (!) אלא הפריש דם ומוגלה בכמויות גדולות, שהצריכו חבישות וטיפולים. כמו כן, בתרבית שנלקחה מהפרשות הפצע צמחו חיידק ENTEROBACTER  העמיד לטיפול בפניצילין.

כמפורט בכתב התביעה, על אף פניותיו החוזרות ונשנות של התובע לביה"ח לא אותר הפד הנשכח ולא אובחנה הסיבה לבעיה. התובע לא זכה לטיפול רציף, ונאלץ לשוב ולתזכר את ביה"ח, על מנת שלא יקטע הטיפול הרפואי בו. לאחר מסכת ייסורים של שנתיים תמימות, במהלכן לא נעשה בירור של הסיבה לאי סגירת פצע הניתוח, וממילא לא אותר פד הגזה, הוחלט ע"י צוות ביה"ח בשנת 2009, כי על מנת לפתור את בעיית פצע הניתוח, אין מנוס אלא להוציא את הקוצב ממקומו המושתל בחזה השמאלי של התובע, ולהשתילו מחדש בחזה מצד ימין, תוך ביצוע חתך נוסף בחזה. בין הוצאת הקוצב להשתלתו מחדש, נאלץ התובע לשכב 10 ימים ביחידה לטיפול נמרץ לב, ללא הקוצב לו הוא זקוק.
גם במהלך שני ניתוחים מסוכנים ומיותרים אלו, ולאורך כל תקופת האשפוז בביה"ח, לא אותר ולא הוצא פד הגזה הישן ובאופן שלא יאומן –   במהלך ניתוחים אלו ב-2009, הגדיל צוות ביה"ח לעשות ושכח פד גזה נוסף(!), "חדש", אף הוא בצידו השמאלי של חזה התובע(!).

רק לאחר שהתובע איתר בעצמו חוט, המבצבץ מפצע הניתוח, הוצא הפד ה"חדש"  שנשכח בניתוח בהרדמה מקומית, וגם אז לא אותר הפד הישן משנת 2007!  רק בעקבות תלונות נוספות של התובע, בוצעה לתובע בדיקת CT, שאיתרה סוף סוף את קיומו של הפד הישן, הוא המקור לבעיות בפצע הניתוח. 

לצורך הוצאת הפד הישן, שהיה עטוף ברקמת גופו של התובע בשל שהותו הארוכה בגוף, נזקק התובע לניתוח נוסף בהרדמה מלאה, שבוצע תוך הפסקת קוצב הלב, על כל המשתמע מכך. בהקשר זה יש לציין, כי גם לאחר שאובחן סוף-סוף כי בגופו של התובע נשכח פד גזה מזה שנתיים, נקבע הניתוח להוצאת הפד לשנה מאוחר יותר (דהיינו עת ימלאו לפד שלוש שנים בגופו של התובע!). רק בשל  התעקשות חד משמעית של התובע, הוקדם הניתוח באופן משמעותי.  מיד לאחר ניתוח הוצאת הפד הישן, החל תהליך עקבי של שיפור במצב פצע הניתוח.

פרופ' אליעזר קפלינסקי, מומחה בקרדיולוגיה מסר חוות דעת באשר לרשלנות הנתבעים : "מדובר במחלה מתמשכת הנובעת כולה מפד גזה אשר נשכח בניתוח של יולי 2007 שהוא המקור לסבל של שנתיים והצורך בהוצאת הקוצב ולבסוף בניתוח בהרדמה כללית כדי לפתור את הפרשה סופית. תוך כדי כל זאת השתרבבה לפרשה פרשת משנה של פד נוסף שנשכח בעת הוצאת הקוצב. שכחה של ציוד ניתוח בשדה הניתוח הינה בלתי סבירה לחלוטין ואין לה שום הצדקה. סבלו הרב של התובע במשך למעלה משנתיים, הצורך להוציא קוצב ממקומו ולעבור ניתוח נוסף בהרדמה כללית- נובעים כל כולם מאותה שכחה בניתוח ביולי 2007 ומכך שפד הגזה לא אותר בגופו של התובע."

בכתב התביעה נטען עוד כי מעבר להפרות החוק הנוגעות לרשלנות שבוצעו במקרה האמור, העמידו הנתבעים את התובע בסכנה לזיהום כללי (sepsis) לאורך שנתיים. סיכון אשר בשל מצבו הקרדיאלי של התובע היה עלול להעמידו בסכנה גדולה יותר מכל אדם רגיל.

טרם הוגש כתב הגנה.

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן