אורי אבנרי, שהיה בין העותרים, בירך על ההחלטה: "זו זכותם הדמוקרטית של אזרחים ישראלים שוחרי שלום להטיל חרם על התנחלויות שהוקמו בשטח כבוש תוך הפרת החוק הבינלאומי, התנחלויות שמונעות מהפלסטינים את האפשרות למדינה עצמאית ובכך מונעות מאזרחי ישראל את האפשרות לחיות בשלום"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, והשופטים סלים ג'ובראן ואסתר חיות, הוציאו צו על תנאי למדינה בדרישה שתנמק מדוע לא יבוטל "חוק החרם". החוק מאפשר להטיל עיצומים ולדרוש פיצויים מאדם או גופים הקוראים לחרם על מדינת ישראל או על אזור הנמצא בשליטתה, לדוגמת יהודה ושומרון. הצו ניתן בעתירת האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאלה "גוש שלום" – וארגונים נוספים שדרשו לבטל את החוק בטענה שהוא פוגע פגיעה אנושה בחופש הביטוי.
חבר הכנסת לשעבר, אורי אבנרי, ותנועת גוש שלום בה הוא פעיל בירכו הערב על החלטת שופטי בג"ץ, להוציא צו על תנאי בעתירה נגד "חוק החרם" – ולחייב את המדינה להסביר מדוע לא יבוטל החוק הזה. "אנו היינו הראשונים לעתור נגד החוק המתועב הזה, מיד בבוקר אחרי שהרוב הימני הדורסני בכנסת העביר אותו. לשמחתנו הצטרפה למאבק תוך זמן קצר קשת רחבה של אישים וגופים שעתרו גם הם", אמר אבנרי.
"בדיון המקדמי ביקשה המדינה לדחות את העתירה על הסף בטיעון שהיא כביכול אינה בשלה", אמר אבנרי. "בית המשפט עשה את ההיפך – הוא נענה לבקשתנו לא רק לדון בה לגופה אלא גם להעביר אותה להרכב רחב יותר, ובכך אישר שמדובר בבעיה חוקתית מהותית ועקרונית. יש מקום רב לקוות שזהו הצעד הראשון לקראת מחיקה הכתם האנטי-דמוקרטי השערורייתי הזה מספר החוקים של מדינת ישראל. זוהי זכותם הדמוקרטית של אזרחים ישראלים שוחרי שלום להטיל חרם על התנחלויות שהוקמו בשטח כבוש תוך הפרת החוק הבינלאומי, התנחלויות שמונעות מהפלסטינים את האפשרות למדינה עצמאית ובכך מונעות מאזרחי ישראל את האפשרות לחיות בשלום. חרם הוא פעולה אזרחית דמוקרטית למופת. הזכות להחרים את מוצרי ההתנחלויות המוצגים על המדף בסופרמרקט השכונתי אינה נופלת במאום מזכותם של צרכנים להחרים מוצרים שמחירם מופקע, מזכותם של שומרי מצוות להחרים מזון לא כשר ומזכותם של אוהבי בעלי חיים להחרים בשר ופרוות".
עו"ד גבי לסקי, אשר יחד עם עו"ד נרי רמתי מייצגת את גוש שלום בעתירה זאת, הוסיפה: "מדובר בחוק שפוגע פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובזכות לשוויון. לאחר מתן צו על תנאי נדמה שאין למדינה תשובה שיכולה להצדיק את הפגיעה הזאת, ואנו מקווים שבית המשפט ישים לה קץ. חקיקת החוק הזה הייתה ביטוי מובהק לעריצות של הרוב בכנסת. אנו מקווים שבית המשפט יבהיר באופן חד משמעי, כי גם רוב מספרי בכנסת מחויב לשמור על עקרונות ההגינות הנדרשת במערכת דמוקרטית."
בפני מי שנכח בדיון המקדמי בשבוע שעבר התגלתה תופעה מפתיעה: איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, הצהיר כי הוא עצמו מתנגד לחוק הזה וכי לפני שנחקק עשה לשווא מאמצים גדולים לשכנע את חברי הכנסת הימנים להימנע מלחוקק אותו. דובר גוש שלום, אדם קלר, העיר: "ינון נקלע למצב בלתי אפשרי בו עליו מתוקף תפקידו לגונן על חוק אנטי-דמוקרטי שהוא מתנגד לו. זהו ביטוי למצב אליו נקלעים אנשים רבים יותר ויותר בישראל של 2012, כאשר בממשלה ובכנסת שולטים הכוחניות ורמיסת כל נורמה דמוקרטית. אך יאה כי בית המשפט אישר לנציגי המתנחלים, 'הפורום למען ארץ ישראל', להשתתף בדיון ולהשיב על העתירה. המתנחלים, זנב המכשכש בכלב, הם שכפו את החוק הזה על מדינת ישראל".
המועד שקבע בית המשפט להגשת תשובת המדינה הוא 14 במרס 2013. זה יהיה זמן קצר לאחר הקמתה של הממשלה החדשה, לאחר הבחירות, ובגוש שלום אומרים שזה עשוי להיות מבחן ראשון לעמדתה של הממשלה הבאה כלפי הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות של אזרחי ישראל.