טבח מחריד אירע בבית ספר יסודי במדינת קונטיקט ארה"ב. ב-09:41 בבוקר שעון ארה"ב, יום שישי, נכנס אדם חמוש לבית ספר יסודי בעיירה השלווה ניוטאון וטבח ביריות עשרות ילדים ומבוגרים. מקורות שונים מדווחים על 26 הרוגים, מתוכם עשרים ילדים (בגילאי גן חובה עד כתה ד', חמש עד עשר) ושני פצועים. בבית הספר לומדים כ-600 תלמידים.

ככל הידוע, בשעות הבוקר נכנס צעיר העונה לשם אדם לנזה, בן 20, כשהוא חמוש בנשק ולבוש בגדי הסוואה, לבית הספר היסודי סנדי הוק אלמנטרי בעיירה ניוטאון. הוא ניגש למנהלה ומשם החל לירות לכל עבר. לנזה  נכנס לכיתת ילדים ופשוט ירה בהם. הרוצח כנראה נורה או התאבד.

משטרת המדינה סרקה את בית  הספר ומצאה ילדים מפוחדים מתחבאים בתוך ארונות. הוריהם התבקשו בתחילה לא להגיע למתחם בית הספר, אולם רבים מהם הגיעו בבהלה למקום. זמן רב היו עדיין מכונסים סמוך לבית הספר, לא יודעים מה עלה בגורל ילדיהם.

נציג משטרת המדינה מסר כי המשטרה סרקה "כל חרך, כל פתח, כל חלל בבית הספר וסביבתו, על מנת לוודא כי אין  ילדים ומבוגרים שנפגעו או מסתתרים, ולוודא שאין שום אדם נוסף הקשור לרצח". משטרת המדינה הוסיפה כי "עדיין לא נהירות הסיבות לירי".

דובר הבית הלבן הודיע כי הנשיא ברק אובמה מתעדכן על אודות המתרחש וכי "כל סיוע הנדרש למשפחות הפגועים, העיירה, המדינה ולבית הספרי יינתן מיידית". כמו כן דווח, כי ככל הנראה נעצר אדם נוסף, הלבוש בגדי הסוואה, ביער המקיף את בית הספר. 

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה כינס הערב מסיבת עיתונאים בבית הלבן. פניו היו מלאי כאב. "מרבית הנרצחים הם בני חמש עד עשר", אמר הנשיא, "אחים ואחיות נרצחו זה ליד זה. אין אדם שלא יזדעזע מכך בכל העולם". הוא הוסיף: "בשעה זו ביקשתי להגיש כל סיוע שנדרש". כמו כן  הורה אובמה על הורדת דגלי ארצות הברית לחצי התורן בכל ארה"ב. הוראה כזו ניתנה בפעם האחרונה בעקבות  הפיגוע ב-11 לספטמבר באסון מגדלי התאומים בניו יורק. עוד נודע כי ה- FBI נטל אחריות על חקירת האירוע. השאלה מדוע בוצע הרצח נותרה עדיין פתוחה.

מקרי טבח ידועים בארה"ב בשנים האחרונות

הטבח בתיכון קולומביין

בבוקר 20 באפריל, 1999, נכנסו אריק האריס ודילן קלבולד, שני תלמידים דחויים חברתית בני 18 ו-17, לבית הספר התיכון קולומביין בעיירה בפאתי דנבר, קולורדו, עם נשק ותחמושת רבה. מטרתם היתה לנקום בחברה השנואה עליהם שלא קיבלה אותם, ולאחר תקופה ארוכה של התנכלויות, איומים והתנהגות בריונית ותוקפנית, הם הוציאו לפועל את תכניתם לרצוח כמה שיותר אנשים בתיכון שבו למדו.

שניהם אובחנו לפני כן כלוקים בבעיות פסיכיאטריות, נהגו באלימות רבה וניהלו בלוגים שבהם תיעדו את הצטיידותם וניסוייהם בנשק, כמו גם את השיטות שבהן פעלו כדי להתחמק מפיקוח ומענישה על ההתנהגות העבריינית שלהם נגד אחרים. אף אחד לא הצליח להשתלט עליהם ולנווט אותם החוצה מנתיב ההרס העצמי שבהם בחרו, כחברי "כנופיית לובשי המעילים".

באותו בוקר הם השתמשו בשני אקדחי 9 מ"מ ושני רובי ציד כדי לרצוח 12 תלמידים, מורה אחד ולפצוע 24 אחרים. בסוף האירוע התאבדו והותירו אחריהם קלטת התאבדות מפורטת.

הטבח בקומביין נחשב גם למקרה מבחן לזרועות הביטחון וההצלה האמריקניים, שלא ידעו להתמודד עד אז עם מקרים כגון אלה, של טרור פנים. השוטרים שהוזעקו למקום, למשל, חיכו בחוץ כמעט שעה לתגבורת, ובזמן זה נרצחו רוב הקרבנות. הלקחים שהופקו סייעו לפעול נכון יותר במקרה הטבח באוניברסיטת וירג'יניה טק.

הטבח גם הפנה זרקור לתופעת הדחייה החברתית על ידי קליקות בבתי ספר בארה"ב, ואנשי מקצוע ניסו לאפיין אותם כמה שיותר כדי להתמודד עם האיום הבא מבפנים, ואף האשימו משחקי מחשב אלימים ולהקות כגון רמשטיין כמי שהשפיעו על הרוצחים לרעה והעניקו להם השראה ולגיטימציה לטבח.

הטבח בווירג'יניה טק

ב-16 באפריל, 1997, רצח הסטודנט ממוצא דרום קוריאני, צ'ו סונג-הוי, 32 אנשים ופצע 26 אחרים במה שנחשב לטבח הגדול עד אז במוסד להשכלה גבוהה, וירג'יניה טק בבלקסברג וירג'יניה. בתום מסע הדמים בשני בניינים בקמפוס התאבד.

צ'ו נולד בדרום קוריאה והיגר לארה"ב בגיל 8. גם עליו היו עדויות על קשיים חברתיים ובעיות נפשיות, כולל מופנמות קיצונית. אלא באוניברסיטה הוא כבר עורר חשד בגלל כתיבת מחזות אלימים במיוחד. מורתו לאנגלית, המשוררת ניקי ג'ובאני נבהלה מהתנהגותו אבל למרות אזהרותיה והוראותיה, הוא המשיך ללמוד במוסד עד לטבח שעשה, למרות דיווחים רבים על התנהגותו המוזרה, המטרידה והאלימה מצד סטודנטים שלמדו אתו.

גם כאן נרשם מחדל ביורוקרטי מסוים, משום שמידע על עברו הנפשי לא הועבר לרשויות המתאימות בשל חוקי סודיות ופרטיות. משום שגם לא אושפז בכפייה יכול היה לקנות את הנשק ששימש אותו.

במשך 9 דקות ירה 170 כדורים, לדברי המשטרה המקומית. הוא החל במעונות, ירה בסטודנטית שהחזיקה מעמד 3 שעות עד שמתה, והמשיך משם לבניין נוריס הול, נעל בשרשראות את הדלתות, וירה בשיטתיות, כולל וידוא הריגה בסטודנטים שלמדו שם. חלקם התעשתו וניסו לחסום אותו. חלקם נפצעו כשנמלטו דרך החלונות. אף אחד לא יודע עד היום את המניע לטבח.

ארבע שנים אחר כך, ב-8.12.2007, אירע מקרה ירי נוסף באותו מוסד לימודים, כשגבר לבן ירה בשוטר שעצר אותו, נמלט למגרש החניה, ושם נמצאה גופה נוספת.

טבח בקהילת ההאמיש, בפנסילבניה

בתחילת אוקטובר 2006, רצח צ'רלס רוברטס חמש ילדות בבית ספר של קהילת האיימיש בעיירה פרדייז בפנסילבניה. הוא נכנס לכיתה, שילח את הבנים והמורות החוצה, העמיד 11 ילדות ללוח והחל לירות בהן מטווח קצר.

כשהגיעה המשטרה הוא התאבד, לא לפני שסיפר לאשתו שהוא כועס על מקרה מלפני 20 שנה. הוא לא היה מוכר כחולה נפש או איש בעייתי במיוחד, אלא איש נורמטיבי, ללא עבר פלילי, עובד ובעל משפחה. שבע מהבנות נפצעו קשה ואושפזו.

קהילת האיימיש, החיה לפי עקרונות של פיוס ושלום, החליטה לסלוח לרוצח זמן קצר אחרי הטבח. הם אף באו לנחם את אלמנת הרוצח במשלחת גדולה של הקהילה.

הסיבות למקרי הטבח

טבח קולומביין נתן השראה לשני סרטים: "אלפנט", של גאס ואן סנט, משנת 2003, על יום אירועי ירי בבית ספר בפורטלנד,אורגון. והסרט "באולינג לקולומביין" של הבמאי מייקל מור, משנת 2002, שעליו זכה גם באוסקר. הסרט טוען כי הרצח התאפשר בגלל התרבות האמריקאית האלימה שמתבססת על הימצאות נשק חופשי בידי האזרחים.

ואכן, מקרי הרצח ההמוני בארה"ב הולכים ומתרבים במאה השנים האחרונות, כשבכל שנה מנרצחים גם ככה לפחות 30 אלף איש בכל שנה. הרציחות ההמוניות מעלות לדיון בכל פעם את סוגיית מכירת הנשק האוטומטי והחצי אוטומטי בחופשיות במדינה זאת, על סמך החוקה המתירה הגנה עצמית לכל אזרח.

מאז סוף שנות השמונים מתרחשים לא מעט מקרי רצח כאלה, בדרגות שונות של חומרה, והם מפנים אצבע מאשימה בעיקר לתופעת הנידוי החברתי והסכנה הנשקפת מתלמידים מנודים, מהפצת רעיונות אלימים באינטרנט וגם מתרבות גותית אפלה שנוהים אחריה לא מעט צעירים.

הוושינגטון פוסט יצרו סרטון וידאו שמורכב כולו מקטעי ווידאו שונים שצולמו על ידי סוכנויות, צלמים שונים.  הסרטון פורסם ברשת:
http://www.washingtonpost.com/shady-hook-student-says-bullets-flew-past-him-in-the-hall/2012/12/14/ec166c14-4620-11e2-8c8f-fbebf7ccab4e_video.html