לאחר שחזרתי השבוע מאוכזבת מהפעם הראשונה שבה התארחתי בחוג בית פוליטי, ניתנה לי ההזדמנות לחוויה מתקנת, ומצאתי את עצמי משתתפת שוב בחוג מסוג זה. חוג הבית הראשון שבו נכחתי היה של "יש עתיד", שאירח את יעקב פרי, שבא במפתיע כמחליפו של עופר שלח. היה זה ערב תפל מכל תוכן או אמירות ברורות. יצאתי משם בהרגשה שבזבזתי את זמני לריק.

לעומת זאת, בפורום מג'די בכפר סבא התכנסו ביום שישי בצהריים כמה עשרות אנשים לשמוע ולפגוש את ציפי לבני, יו"ר מפלגת "התנועה". כל השוואה בין שני האירועים הדומים כביכול תהיה יותר כמו השוואה בין מסעדת פועלים למסעדת גורמה, זאת למרות שמג'די, באופן אירוני, היא מסעדה ביתית שכזאת.

כבר בהגיעי לפורום מג'די חשתי באווירה שונה. שלוש מצלמות טלוויזיה ניצבו מאחור, צילמו והקליטו כל מילה. נוסף על כך, היתה צלמת סטילס מקצועית שהנציחה את לבני מכל הכיוונים והזוויות. עו"ד שלי עמרמי בוזגלו, חברת מועצת עיריית כפר סבא, ישבה לצדה ליד השולחן. ציפי לבני עמדה ודיברה ברהיטות והוכיחה מדוע יש צדק בדרישה לוותק וניסיון. לא יכולתי שלא להבחין מיד בהבדל בין פוליטיקאית מנוסה לבין פוליטיקאי מתחיל, בייחוד כזה שידיו קשורות מאחור וכבר דבקו בו כל הסממנים והתחלואים המגונים, שבגללם אנחנו אוהבים לשנוא פוליטיקאים.

לבני הציגה את עמדותיה בקול חד, צלול וברור. המונולוג שלה התחיל בצורך הדחוף לחזור מיד לשולחן הדיונים

ולשיחות השלום על מנת להגיע להסכם עם אבו מאזן, "גם אם הוא חלש (מי יודע מי ירש אותו?) ולבטח לא ציוני, לפני שהחמאס יעברו לשלוט גם שם". אפשר להסכים אתה ואפשר לא, אפשר להאמין לה או לא ואפשר גם לאהוב אותה או לא, אבל לדבר היא יודעת, ללא ספק.

ההרצאה של לבני סקרה את התחום המדיני והחתירה הבלתי מתפשרת להסכמי שלום עם הפלסטינים, הסכנה שאורבת למדינת ישראל אם בנימין נתניהו ייבחר שוב לראש הממשלה, הסכנה מהתחזקותו של נפתלי בנט והקיצונים בליכוד, ואת משנתה הכלכלית. לבני הדגישה במפורש שהמטרה העיקרית לחזרתה לפוליטיקה היא להוריד את נתניהו מהשלטון כי הוא מסוכן לישראל, חלומה הוא להחליף אותו והיא אף תעשה כמיטב יכולתה להקים גוש חוסם.

בסוף האירוע שנמשך כשעה וחצי ניתן זמן לשאלות ותשובות. לבני לא "מרחה" אף אחד, נתנה תשובה ארוכה ומנומקת היטב לכל שאלה והדברים היו חדים וברורים. ביקשתי ממנה תגובה לדברים שאמר עליה יאיר לפיד ערב קודם בתכנית של נסים משאל בערוץ 2: "ציפי, יום אחרי הבחירות תעזוב את הפוליטיקה". תשובתה היתה קצרה וחד משמעית: "חזרתי לפוליטיקה כדי להלחם". לשאלתי, מה בנוגע לעזה, ענתה לבני שיש פתרונות גם לזה והוא כרוך בהסדרים עם הפלסטינים, ובתנאי שהחמאס לא יהיה שם בשלטון.

קשה להתווכח עם הרזומה של לבני כשרת החוץ בעבר והמעורבות שלה בשיחות השלום, הידע והמידע הרב שצברה וההיכרות האישית שלה עם מנהיגי העולם, ואולי זה מה שעושה את ההבדל. אם כך, קבלו תיקון להמלצה הקודמת שלי: יש חוגי בית שכדאי לבוא אליהם, ויש כאלה שאולי עדיף לחכות עד שהפוליטיקאים ילמדו קודם לאן הם הולכים, ולמה.