"ייצוג נשים בפרלמנט הישראלי הוא לא גרוע – הוא מחפיר. אבל זה לא רק עניין של מספרים, כי אם של תפישת עולם. נציגה נאמנה בכנסת שמקדמת שוויון מגדרי חייבת לעשות זאת בכל תחום ותחום. אנחנו צריכות להבין שאנחנו לא חייבות לקדם את זכויותינו רק בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות והגיל הרך. אני קוראת לנשים כאן, המתמודדות לכנסת, להשמיע את הקול הנשי בכל תחום ותחום", אמרה היום פרופ' נעמי חזן, דיקנית ביה"ס לממשל וחברה במכללה האקדמית, בכינוס בחירות מיוחד של ויצו.

 פרופ' חזן דיברה על נשים ככוח אלקטורלי ועל חובתן לתת את הדעת על כך שכנשים הוכח בעבר בארץ ובעולם שהן יכולות להכריע את הכף בתוצאות הבחירות. "אני רוצה לספר לכם שיש פער מגדרי בהצבעה בישראל, ולנשים כקבוצה יש את היכולת להכריע על-ידי הצבעה שונה מגברים, על ידי הפעלת שיקול דעת ושקילה רצינית של החלטתן". פרופ' חזן קבלה על העובדה שלא רק זאת שיש מעט מאוד נשים בכנסת, "יש לנו פחות מדי נשים שמחויבות לקידום שוויון מגדרי בכנסת".

הכינוס נערך במכללה האקדמית ת"א-יפו, שאירחה נציגות מפלגות מובילות ובולטות המתמודדות לכנסת ה-19, לעימות פוליטי-חברתי תחת הכותרת: "כיצד הכנסת הבאה תפעל לקידום מעמד האישה בישראל?"  בעימות השתתפו: מיכל רוזין (מרצ), ד"ר עליזה לביא (יש עתיד), ד"ר נבילה אספניולי (חד"ש), מרב כהן (התנועה) ומרב מיכאלי (העבודה). את העימות הנחתה העיתונאית מרב בטיטו.

את הכנס פתחו גברת גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל, פרופ' חזן וח"כיות שלא השתתפו בעימות: ח"כ ציפי חוטובלי (הליכוד ביתנו), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, וח"כ אורית זוארץ (התנועה), יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה, הגיעה לשאת דברים עם תום העימות.

ח"כ חוטובלי הדגישה כי "הפמיניזם הוא לא נחלת צד אחד של המפה הפוליטית. ועוד דבר אני רוצה להגיד – נשים תהיינה בחזית הבמה כשהאולמות בארועים שעוסקים ביחסי נשים בחברה לא יהיו מלאים בעיקר בנשים. בסופו של יום, בארועים שמטרתם קידום נשים, כמעט תמיד הקהל מורכב ברובו מנשים. נשים הן לא סקטור – הן הכוח המוביל בחברה. 13 נשים כיהנו בתפקידים בממשלות ישראל, לעומת 200 גברים. אין כאן שום פרופורציה. אני אישית מתכוונת להיאבק על זה שבממשלה הבאה תהיינה כמה שיותר נשים. אני רוצה להעיר לנשים הצעירות – תכנסו לפוליטיקה. זו הזירה היחידה שאפשר להשפיע בה, והמערכת היחידה שנותנת לכישורים שלכן לבוא לידי ביטוי אמיתי".

זוארץ: "אהיה גאה לשבת לצד מרב מיכאלי וסתיו שפיר בוועדת חוץ וביטחון"

ח"כ אורית זוארץ: "אני מחויבת לנשים, אני פמיניסטית, ואני לא מתביישת לומר את זה. אני אהיה גאה לשבת לצד מרב מיכאלי וסתיו שפיר בוועדת החוץ והביטחון כדי לאזן את השיח הגברי והפטריארכלי. הנושא המדיני איננו נושא לגברים בלבד. כאזרחית וכאמא במדינה הזו, יש לי אפס סובלנות למקום שגורר אותנו לעוד מלחמה. במפלגת התנועה הכנסנו למצע מאבק בלתי מתפשר בהדרת נשים, תוך הטמעת תכניות חינוכיות, בצבא, באקדמיה ובמקומות העבודה. היום, בזכות פעילות של נשים בכנסת, הרבה יותר קל לדבר על זכויות נשים וגם על סוגיית הסחר בנשים וסחר בבני אדם. ישראל מדורגת כאחת ממדינות היעד העיקריות לסחר בנשים. אני לא אתן לאף אחת לאנוס את אחותי, לחטוף אותה, או לדרדר אותה לזנות. כל אשה בישראל שנמצאת במעגל הזה היא חלק בלתי נפרד ממני. אנחנו צריכות לשאול ולבדוק איך אנחנו כנשים ישראליות נותנות יד לתופעה הבזויה הזאת של סחר בנשים, ולתת את הדעת על האופן שבו נושא זה מתחבר לציר הארוך של המאבק למען צדק חברתי שלא מתקיים בישראל".

במהלך העימות נתבקשו נציגות המפלגות להתמקד בסוגיות העיקריות שבאמצעותן תפעלנה מפלגותיהן לקידום שוויון מגדרי.

רוזין: "לא יתאפשר צדק מגדרי עד שלא יסתיים הכיבוש"

מיכל רוזין, מרצ: "יש לנו תפישת עולם שמאלנית-פמיניסטית, ואנחנו אומרים שלא יתאפשר צדק מגדרי עד שלא יסתיים הכיבוש. בשוק התעסוקה, היום המצב הוא ש-65% מעובדי הקבלן הן נשים, ואנחנו נפעל לקידום העסקה ישירה". בסוגיית הפרדת דת ומדינה אמרה רוזין: "כל עוד מחליטים בשבילנו עם מי להתחתן ואיך להתחתן, לא יהיה שוויון מגדרי. אנחנו נפעל לקידום נישואים וגירושים אזרחיים. אני רואה עצמי כממשיכה מסורת של חקיקה מגדרית: זהבה גלאון הגיעה למקום הראשון כמחוקקת מגדרית בכנסת האחרונה".

 ד"ר עליזה לביא, יש עתיד: "בעזרת הדת היהודית מדירים נשים. הדת הפכה להיות כלי נשק וכלי הפחדה. נשים צריכות להיות מעורבות יותר בקהילה הדתית ובהנהגה".

אספניולי: "בחברה הפלסטינית תעסוקת נשים היא ברמה מחפירה"

ד"ר נבילה אספניולי, חד"ש: "אמשיך לקדם בכנסת את כל מה שקידמתי בחיים שלי במשך 40 שנים, ואמשיך לקדם את נושא השלום, כי בלי לקדם את השלום ובלי להסדיר את הבעיה המדינית אי אפשר לקדם את הסוגיה שלנו הנשים. בתור פלסטינית אזרחית המדינה, אמשיך לקדם זכויות נשים בתעסוקה. בחברה הפלסטינית תעסוקת נשים היא ברמה מחפירה, ואצלנו זה כבר לא עניין של תקרת זכוכית – אלא בגג בטון. הכניסו אותנו לחדר אטום שעשוי כולו בטון, שאי אפשר להתקדם בו לאף מקום. אצלנו דיני אישות היא לא רק סיסמה. צריך לטפל לא רק ברבנות אלא גם בשריעה ובכנסייה".

מרב כהן, התנועה, הנמצאת בחודש מתקדם להריונה: "כאישה צעירה שרוצה להקים בית ומשפחה, אני מרגישה ממורקרת בשוק התעסוקה הישראלי. ההתחלה של השינוי התפישתי היא במערכת החינוך, וגם בהגדרת התפקידים בתא המשפחתי".

מיכאלי: "הבחירה שלי בשפת נקבה היא לא רק במשמעות הלשונית" 

מרב מיכאלי, העבודה, אמרה: "עיניים מגדריות הן לא בהכרח עיניים של נשים, אלא עיניים שמסתכלות על טובת החברה בכללותה. כל הנושאים החברתיים צבועים בצבע של מי שמגדיר אותם, ואני בכוונה מדברת בלשון זכר, כי הגברים היום הם אלה שמחליטים לגבי צביון הכלכלה, החברה והמדינה. הבחירה שלי בשפת נקבה היא לא רק במשמעות הלשונית, אלא היא ייצוג של זוויות נוספות שלא הורגלנו להשתמש בהן. אני מעזה גם לומר, שהיא שפה יותר שפויה ופחות מתלהמת. רף הריגוש בפוליטיקה ורף השיח הם כל כך מתלהמים, עד כי שמאלנות היא שם נרדף לשנאת ישראל".

בסוגיית גיוס נשים לצה"ל והשפעת גיוס חרדים על אפליית אפשרית של נשים, התקבלו מהנציגות בעימות תשובות רבות שהיו בגדר ניגוח של עצם הבחירה בשאלה זו כמרכז השיח:

רוזין: "שירות נשים בצבא הוא לא ערך בפני עצמו. אבל יש חשיבות שלנשים תהיה יכולת להתקדם ולהגיע לכל מקום שהן רוצות. אני מעדיפה לקרוא לזה 'שותפות באחריות' ולא 'שוויון בנטל'. כל אחד יכול לתרום בדרך אחרת".

לביא: "שירות בצבא הוא כן ערך. וצריך להמשיך לפתוח את כל המסלולים בצבא לכל הנשים. הבעיה היא שמסלולים נפתחים ואין נשים שמגיעות, כי הן מוגבלות עוד בשלבים המוקדמים יותר בחינוך ובחברה".

אספניולי: "אני אפעל להתנגדות לתפישה שקידום נשים וגברים בחברה עובר דרך הצבא. אני נגד מיליטריזציה. כאזרחית פלסטינית של המדינה יש לי גם SAY. אני מקדמת חזון של מדינה לכלל אזרחיה. אני נגד השיח של חלוקה בנטל, ואני מקדמת את ערך ההתנדבות כערך מבוסס בחברה. בערבית יש ביטוי שקשה לתרגמו לעברית, 'תאקפיל אישתמעי', שמשמעותו אחריות וסולידריות מתוך תפישה של שחרור, ולא התנדבות כפויה כמו שרות לאומי. אני יוצרת שיח חדש של אחריות אזרחית".

מיכאלי: "צריך לזכור שצבא זה ארגון שמתמחה באלימות. לא בכדי אומרים ואומרות אצלנו לפעמים שישראל היא צבא שיש לו מדינה ולא להפך. לפי דו"ח ועדת שגב, הצבא מחזיק שתי מערכות מיון נפרדות – מבחנים לבנים, ומבחנים לבנות. מסוע ורוד לבנות, וכחול לבנים. הבעיה היא לא רק בפתיחת מקומות נוספים לנשים. עדיין נשים רבות משרתות בתפקידי פקידות ומתן שירותים לגברים בתפקידים בכירים. זוהי ממש חניכה לשוביניזם, כי זה לא עוזר שיש אחוז מסוים קטן של נשים בתפקידים גבריים ולוחמניים. יש המון צביעות בשיח על שוויון בנטל: הצבא פוטר נשים נשואות, ופוטר נשים שמצהירות שהן דתיות – כי עדיין גברים הם אלה שמחליטים מה נשים יכולות לעשות ומה הן לא יכולות".

כהן: "הרבנות הרחיבה לעצמה סמכויות מבלי שזה מעוגן בשום חוק"

בשאלת קידום סוגיית הנישואים האזרחיים ומוסד הרבנות, הייתה תמימות-דעים יחסית בין הדוברות.

רוזין: "אנחנו דוגלים בביטול הרבנות כמוסד של המדינה. לכל אדם צריכה להינתן האפשרות לרשום עצמו כנשוי, גם לזוגות מאותו מין. המדינה צריכה לתקצב דת כמו שהיא מתקצבת תרבות ואמנות, אבל הדת לא צריכה להיות חלק מהמדינה".

לביא: "מי שהשניא את היהדות זה הממסד. צריך להחזיר את היהדות לישראלים".

כהן: "הרבנות הרחיבה לעצמה סמכויות מבלי שזה מעוגן בשום חוק. גם בזה צריך לעשות סדר".

מיכאלי: "יש צורות חדשות של התקשרות בין אנשים, וצריך להכיר בהן מבחינה חוקית – יש הורים משותפים ללא נישואים, ויש משקי בית משותפים. בכל אלה צריך להכיר על-פי חוק".

יחימוביץ': "היום למנקה אין פנים ואין שם. היא חלק מחבילת עבודה"

יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', סיפרה על משנתה הפוליטית לקידום פמיניזם ושוויון מגדרי, גם בשוק התעסוקה: "שוק העבודה עובר הדרדרות מאוד קשה, העסקה באמצעות קבלנים הופכת נפוצה יותר, ועובדי קבלן הם עבדים לכל דבר. ומי נפגע הכי קשה? החולייה החלשה כמובן, הנשים. תראו מה קרה למנקות. פעם במקום עבודה ידעו את שם המנקה, היא קיבלה תלוש שכר, הייתה זכאית לחופשה, קיבלה תלוש לחג. היום אין דבר כזה. למנקה אין פנים ואין שם. היא חלק מחבילת עבודה. אם היא תמות לא תדעו ולא תרגישו כי מישהו אחר יבוא במקומה וינקה. וזה קורה במקצועות שלמים נוספים – למורות, לעובדות סוציאליות, לאחיות. בתא המשפחתי, עדיין ברוב המכריע של המשפחות האשה אחראית על משק הבית, והגבר 'עוזר' לה. החוק הפמיניסטי באמת הוא חוק חינוך חינם מגיל חצי שנה, כי הוא משחרר נשים באמת".

לסיום אמרה יחימוביץ': "המבחן האמיתי הוא לא האשה המוצלחת מאוד, הכשרונית וחדורת המטרה וכוח הרצון, התותחית והמוכשרת. היא בכל מקרה תתקדם. המבחן האמיתי הוא כשמסתכלים על הגבר הבינוני ועל האשה הבינונית. לגבר הבינוני יש סיכויים גבוהים יותר להתברג בתפקידים משפיעים. ביום שהם ישתכרו שכר שווה, וביום שיהיה להם ייצוג שווה באליטות, וביום שהם יהיו חשופים לאלימות באותה מידה, אז נדע שהגענו לשוויון אמיתי".

• טלי קורל היא רכזת מתנדבים, מכון תודעה, עמותת תודעה (מלכ"ר) למען נפגעות ונפגעי תעשיית המין.