שופטת בימ"ש לענייני משפחה בחיפה, אספרנצה אלון, נענתה היום (רביעי) לתביעת אב פלסטיני, החי כיום בישראל, והחליטה לבטל את חיובו במזונות בתו הקטינה (כיום בת עשר). העילה: סרבנותה של הבת לקשר עמו, שהיא עוינת ומתמשכת, רק בשל מוצאו הערבי.

השופטת ציינה כי ההחלטה באה לנוכח ההסתה השיטתית של האם  נגד אבי הקטינה, באופן אקטיבי ובוטה, עד שהבת בקשה למחוק את אביה מחייה ומזהותה. פסיקת השופטת תישאר על כנה כל עוד הבת מסרבת לקשר כלשהו עם אביה ומתכחשת לו כליל. השופטת חייבה את האם בתשלום הוצאות משפט בסך של 10,000 שקל לאב.

מדובר בקטינה, כבת 10, שנולדה לאם יהודיה ולאב ערבי-מוסלמי, שלאחר נישואיהם עבר לגור בישראל. בני הזוג מעולם לא נישאו. בהיותה כבת שנה נפרדו הוריה. בעת הפירוד הייתה הקטינה קשורה מאוד לאביה, שהיווה דמות חשובה ומשמעותית בחייה. הקשר ביניהם היה טוב, חם, אוהב ויציב ונמשך כשנתיים. בהמשך ולנוכח התנהגות האם ובן זוגה, סירבה הבת לקשר עם אביה ומצב זה נמשך שש שנים.

הקטינה בקשה למחוק את אביה מחייה ומזהותה. אביה נתפס בעיניה לדבריה כ"אויב, ההוא שהשאיר אותה לבד, רעבה, כאשר הייתה בת ארבעה חודשים, וגם שהיה קצין של הערבים וארגן אוטובוסים שיתפוצצו…", בעוד בן זוגה הנוכחי של אמה "הציל אותה מההוא… והוא האבא האמיתי". מפסק הדין עולה כי במהלך השנים בוצעו חמישים תסקירים ומכולם עולה בבירור כי הקטינה מוסתת באורח גלוי וסמוי נגד האב. האם, שעושה כעת תואר שלישי, היא חוזרת בתשובה ועברה לגור עם בן זוגה בירושלים.

השופטת הבהירה כי הגורמים המטפלים השקיעו מאמצים לא מבוטלים לחידוש הקשר בין הקטינה לבין אביה. הם אלו שגם התריעו והזהירו מפני הנזקים שגורמת האם לקטינה ואשר תביא, בסופו של יום, לסרבנות קשר קשה.

"במהלך הדיונים", כתבה השופטת לגבי האם, "התרשמתי כי פיה ולבה אינם שווים. כלפי ביהמ"ש הציגה לכאורה רצון שהבת תיפגש עם אביה כחלק מערך חינוכי שהיא מקנה לה (כבד את אביך ואמך), אך בפועל עודדה את הקטינה להמשיך לא להיות עמו בקשר. עמדתם השלילית המתמשכת של האם ובעלה, הרואים באב אויב המסוגל להתפוצץ עם הילדה ו/או לחטוף אותה, נוכל ונצלן שאינו באמת רוצה בטובת הקטינה, בצירוף אמונתם כי הקשר בינו לבין הקטינה רק יזיק לקטינה, הובילו לסרבנות קשר קשה של הקטינה כלפי אביה. לקטינה אין צורך באביה ובלשונה, 'אתה כבר לא אבא שלי, מ. הוא האבא החדש שלי' ". כתבה.

עוד כתבה השופטת אלון, כי מציאות חייה של הקטינה אינה פשוטה כלל. נסיבות חייה מצריכות הכלה של זהויות ותרבויות שונות הנמצאות בקונפליקט מתמיד, בעיקר בעיר מגוריה. התנהגות אמה ובן זוגה והמסרים שהטמיעו בה הביאו את הקטינה למצב האמור. משאלתה כי אביה ייעלם. ובלשונה, "אם הוא אוהב אותי, שיעזוב אותי". לכן, פסקה: "סרבנות קשר כה עוינת ומתמשכת מצד הקטינה כלפי אביה, רק בשל מוצאו, מחייבת את ביהמ"ש לבטל את חיובו של האב במזונות בתו, כל עוד ממשיכה הקטינה לבטל את אביה. במצב קיצוני זה, אין להותיר את החיוב במזונות על כנו". דמי המזונות  בוטלו מתאריך הגשת התביעה בשנת 2010 והאם חויבה בנוסף גם בתשלום הוצאות משפט.