"הסיפור של משה הוא על מישהו שעושה את הדבר הנכון. זה לא פופולארי. רבים איתו ואנשים מתווכחים. אבל הוא הולך ועושה את הדבר הנכון", כך כתב שר האוצר יאיר לפיד בסרטון פייסבוק שלו בערב חג הפסח, כשהוא מדגיש, כי הדבר הנכון שבאמת צריך לקרות פה זה שדור שלם, המכונה "דור העתיד", יהיה במקומות הנכונים. "וזה מה שאנחנו עושים עכשיו. זה לא פופולארי, אבל אני אעשה את זה ואני צריך אתכם".

זמן קצר לאחר המינוי לתפקיד שר האוצר, נפגש לפיד עם נגיד בנק ישראל, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם בכירי משרד האוצר. התגובה שלו לא איחרה לבוא: "התמונה הנפרשת אט-אט בפני היא גרועה הרבה יותר ממה ששיערתי. עזבו אתכם ממילים כמו 'גירעון' או 'משבר פיסקלי', אני אסביר את זה הרבה יותר פשוט: באתי לשפץ את הבית, אבל אז גיליתי שבחשבון שלנו יש אובר-דראפט. איזה אובר-דראפט? מפלצתי, מבשר רע, הולך וגדל. איך זה קרה? כמו כל אובר-דראפט: בזבזו המון כסף שלא היה, לא הגיע כסף שחשבו שיגיע, לקחו התחייבויות שאסור היה לקחת. הגיע הזמן להתמודד עם האובר-דראפט. זה מה שאני הולך לעשות. להיכנס בו בכל הכוח. נעבוד קשה, נצטמצם, נוריד הוצאות, נקצץ גם במקומות הכואבים. יהיה קשה, יהיה מלחיץ, אבל יש לזה גם יתרון: אם נעשה את זה עכשיו, זה לא יהיה ארוך.

בכל משרדי הממשלה היו השבוע האורות כבויים, למעט במשרדי משרד האוצר, שבהם האורות דולקים שעות נוספות, כדי להיערך לשתי משימות: הכנת תקציב וקיצוץ בתקציב ב-13 מיליארד שקל לפחות. הקיצוצים והגזירות העומדים על הפרק ושבהם דן עתה לפיד וצוות בכיריו הם: קיצוץ של כ-3 מיליארד שקל אצל עובדי המגזר הציבורי; קיצוץ של 4-5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון; העלאת המע"מ באחוז ל-18%, הגברת האכיפה בתחום המס; העלאת מס החברות ב-1%; קיצוץ של 3.5 מיליארד שקל בקצבאות הילדים; ביטול הפטור ממע"מ באילת וביטול כמה פרויקטים במשרד התחבורה.

התקציב

בינתיים ממשיכה הממשלה לחיות בלי תקציב 2013 (שזו הייתה העילה להליכה לבחירות). המשמעות היא שכל יום שעובר ממשיכה הממשלה להתנהל על פי תקציב שהביא גירעון של כ-39 מיליון שקל. יתרה מכך, לפני כשבועיים החליטה הממשלה החדשה שהיא תהיה חייבת לאשר את תקציב המדינה החדש בתוך 125 ימים מיום כינונה ‏(18 במארס‏, בשני שלבים: עד 85 ימים אישור התקציב בממשלה ועד 50 ימים לאחר מכן אישור התקציב בכנסת. התירוץ – השרים חדשים, בראשם שר האוצר, צריכים זמן כדי ללמוד ולהכיר את משרדיהם. עוד מתברר, כי עדיין לא גובשה החלטה האם לתכנן תקציב דו שנתי או תקציב חד שנתי.

המדיניות הפיסקאליות של הממשלה

אחד ממקורות לאי הוודאות ביחס להתפתחויות במשק הוא המדיניות הפיסקאלית של הממשלה. בחינת ההתחייבויות התקציביות שכבר נקבעו מעלה, שכדי לעמוד בכלל ההוצאה על הממשלה לבצע השנה קיצוץ של כ-13 מיליארד ש"ח (שהם כ-1.3 אחוזי תוצר) בהתחייבויות. גם לאחר קיצוץ זה, מדובר בהרחבה ריאלית של כ-4.5% ביחס לתקציב 2012. חריגה בגירעון הממשלתי עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית העומדים בפני המשק.

קבלת החלטות כשברקע מתרחשים הדברים הבאים:

ביום ראשון השבוע החליט נגיד בנק ישראל להותיר את הריבית לחודשים אפריל-מאי ללא שינוי ברמה של 1.75%. החלטתו היא עקבית עם מדיניות ריבית, שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה, תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

אינפלציה יציבה

סביבת האינפלציה המשתקפת מעליית המחירים בפועל ומהצפי לשנה קדימה נותרה יציבה. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.5%, והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה על פי ממוצע החזאים עומדות על 1.8%.

סימנים לשיפור

האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשק בחודש פברואר מצביעים על המשך הסימנים לשיפור שהחלו בחודש ינואר, אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בתפנית חיובית. לפי הערכת חטיבת המחקר, צמיחת התוצר ב-2013 וב-2014 צפויה לעמוד על 3.8% ו-4% בהתאמה. הצמיחה, בניכוי השפעת הפקת הגז מקידוח "תמר", צפויה לעמוד על 2.8% ו- 3.3% ב-2013 ו -2014, בהתאמה.

כלכלה עולמית

התמונה המקרו כלכלית בכלכלה העולמית מעורבת. ישנם סימני ההתאוששות בכלכלת ארה"ב ואילו באירופה נמשכת ההאטה. עם זאת נראה שפחתו הסיכויים להתממשות משבר שגרמו לרמת אי ודאות גבוהה בשנה שעברה.

שער חליפין

בשער החליפין האפקטיבי נמשך הייסוף החודש בהמשך לייסוף שנרשם בו בחודשים האחרונים.

מחירי דירות

קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלו מחירי הדירות ב-8.6% לעומת 6.7% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר.

מדיניות ההרחבה במדינות המפותחות

במשך החודש האחרון נמשכה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים ושיעורי הריבית במשקים הללו נותרו קרובים לאפס. המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך, על פי הודעותיהם, גם בהמשך השנה.