בין פקקים מבית העלמין הצבאי לפקקים בין הקברים בבית העלמין הצבאי, שצפיפות האוכלוסין בו גדלה בו משנה לשנה עד כי נדמה שהפך לעיר הראשונה בגודלה בארץ, נשמעות הביקורות על הטקס והנאומים.  

יש האומרים שנאומו של שר הביטחון, בוגי יעלון, היה ארוך מדי. אבל לי הפריע דבר אחר – נאומו של בוגי יעלון היה הנאום היחידי, והאחד שלא היה דתי. כל שאר הטקס היה: קדיש, תפילת אל מלא רחמים וכו'. זה צרם לאוזניי החילוניות עד מאוד. דווקא ביום הזיכרון הזה, בו אנו נזכרים בכל כך הרבה נופלים, יותר מתמיד קשה לי להבין איך בטקס מדברים על אל מלא רחמים, איפה הוא ואיפה אנחנו שבין הקברים ובתוכם?

בהליכה מהירה ונחושה לעבר בית הקברות והקבר עצמו, כבכל שנה, שמתי לב שהשנה לא קיבלתי את מדבקת "יזכור" המסורתית. כשהבטתי בשאר משפחתי השכולה והרחבה עד כאב, שמילאה את בין העלמין עד אפס מקום, שמתי לב שלרובם לא הייתה מדבקת יזכור. לעומת זאת, כן נתקלתי ביותר ויותר עמדות להנחת תפילין. הרבה יותר מבשנה שעברה.

גם כשנשארו לנו דקות ספורות כדי להגיע אל הקבר, בשלב שההליכה המהירה הפכה לריצת אמוק, טרחו לעמוד בדרכו של אבי, אח שכול, ולהציע לו להניח תפילין, כאילו זה מה שחשוב עכשיו, שנייה לפני הצפירה.

הצטרפו לכך הכעסים על טקס "דגלון לנופל". כעסתי כששמעתי שלמרות שנהוג שהרמטכ"ל מניח דגל ישראל על קברו של ההרוג האחרון, הפעם הניח דגל על קברו של ההרוג ה"אחד לפני האחרון", כי ההרוג האחרון היה לא יהודי. יהודי או לא יהודי, מי שנפל על אדמת המדינה הזו ובשביל המדינה הזו, לפחות תנו לו את הכבוד הראוי לו ואל תבזו אותו בשל ענייני דת לא רלוונטיים. הרי דתיי חב"ד, נטולי קרתא ועוד זרמי יהדות בעולם כלל אינם מציינים את יום הזיכרון ויום העצמאות למדינה ורואים את עצמם כיהודים ולא כישראלים. 

אם אנחנו ישראלים ואתם יהודים; אם אתם לא נותנים כבוד ומוקירים את הנופלים שבזכותם יש לכם מדינה לגור בה, לבקר בה ולהתפלל בה או אליה, אז צאו לי מחלקת הקבר.

לא די בכך שאתם גורם מכריע מדי בתקציב המדינה, עכשיו אתם מחליטים על מנהגי הקבורה בבית העלמין הצבאי? לכם אין קשר, ולו קצה של חוט, לצבא – אז צאו לי מהחלקה. ממשלה שנסחטת על ידי הדת ממשיכה לשלוח אותנו, החילוניים, להגן על המדינה, בעוד הדתיים (אלה שאינם משרתים מביניהם) זוכים לאכול מהפירות, "גואלים את הארץ" ומתרבים בה עד מאוד. 

עזבו, אני לא רוצה לראות אתכם עם מדים, כי להגן על המולדת צריך מתוך רצון ואהבה למולדת, מתוך ציונות, ואין לכם את זה. אבל לפחות תשתתפו בנטל. כל כך חסרים לנו אנשים שיעזרו לזקני העם, אלה שגאלו את המדינה באמת, בדם יזע ודמעות. נשמח אם תסעדו אותם. לא חסר מקומות לשרת בהם שירות לאומי. אם אתם מתנגדים גם לשירות לאומי, אל תתפלאו אם אתנגד לטקסי הדת הזו שלכם באבל הלאומי שלי.