שר האוצר יאיר לפיד פרסם הבוקר את התוכנית הכלכלית המוצאת לממשלה לשנים 2013 – 2014. התוכנית הוגשה הבוקר למזכירות הממשלה ונשלחה לכל משרדי הממשלה. היא תידון בישיבת הממשלה ביום שני בשבוע הבא.

עיקרי הצעדים המוצעים בצד ההוצאה הינם: תיקון עיוותים והתייעלות; הקפאת תוספות שכר במגזר הציבורי; הפחתת תקציב הביטחון; הפחתת קצבאות הילדים; דחיית פרויקטי תשתית; הפחתת חלק מהתוספות בתקציב החינוך. לאור זאת, בחודשים שנותרו עד סוף 2013, מציע משרד האוצר לבצע קיצוץ של 7 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה ובתקציב 2014 הוא מציע קיצוץ של 18 מיליארד שקל.

בנוסף לכך מציע האוצר להעלות את מס הכנסה ב-1.5% החל משנת 2014, כך שמס ההכנסה השולי העליון יעמוד על 49.5%, העלאת מע"מ ב-1%, כך ששיעור המע"מ יעמוד על 18%; העלאת מס חברות ב-1% החל משנת 2014, כך ששיעור מס החברות יעמוד על 26%; צמצום הפטורים הקיימים במערכת המס; פישוט מנגנון מיסוי ההפרשות לחסכון הפנסיוני; העלאת המיסוי על סיגריות ומוצרי אלכוהול; החלת מסים נוספים בתחום הדיור. גזירות המס החדשות וביטול הפטורים אמורים להכניס לתקציב 2013 כ-4 מיליארד שקל ולתקציב 2014 כ-14 מיליארד שקל.

חריגת הגירעון

בשנת 2012 הסתכם הגירעון התקציבי בכ-4.2% תוצר, קרי חריגה של 2.2% תוצר, כ-20 מיליארד שקל, מתקרת ה גרעון הקבועה בחוק לאותה השנה. הפער בין הגרעון המתוכנן לשנת 2012, לבין הגירעון בפועל נבע ברובו מחוסר בהכנסות המדינה. על פי תחזית ההכנסות, הנגזרת ממשטר המס הנוכחי, גם בשנים 2013 ו-2014 צפוי חוסר ניכר בהכנסות המדינה לעומת הכנסות הדרושות לעמידה בתקרת הגירעון.

התחייבויות תקציביות

בנוסף, קיבלה על עצמה הממשלה בשנים האחרונות מחויבויות תקציביות רבות, המצטרפות לגידול הטבעי בתקציב ולתיקוני חקיקה בעלי משמעות תקציבית שהתקבלו בכנסת. כפועל יוצא מכך, הגידול בהוצאה הממשלתית, הנגזר ממחויבויות הממשלה לשנים 2013 ו-2014, צפוי לחרוג בצורה משמעותית ממגבלת ההוצאה המותרת על פי חוק. מצב הדברים המתואר יוצר חשש, כי ללא פעולות אקטיביות מצד הממשלה תוואי הגירעון הממשלתי לשנת 2013 יעלה מעל 5.5% תוצר.

לאור האמור, על מנת לעמוד בגידול המותר בהוצאה התקציבית ובתקרת הגירעון, נדרשת הממשלה לבצע בשנים 2013 ו-2014 התאמות בהיקף רחב הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה. ותוכנית האוצר מיועדת לטפל בשני צידי המשוואה הזאת.

צד ההוצאה וצד ההכנסה

הצעת התקציב טוענת, כי לשם גיבוש ההמלצה בדבר ההתאמות המוצעות, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה, לצד שיקולי ישימות נבחנו פרמטרים שונים כגון היעילות הכלכלית; התרומה לצמיחה; התרומה לחיזוק אוכלוסיות חלשות ולצמצום פערים; והתרומה לתיקון עיוותים בהקצאת המקורות במשק. לצד האמור, היקפן הגדול של ההתאמות הנדרשות מחייב את הממשלה לנקוט גם בצעדים אשר אינם עולים בקנה אחד עם הפרמטרים המוכרים לעיל.

עיקרי הצעדים המוצעים בצד ההוצאה הינם: תיקון עיוותים והתייעלות; הקפאת תוספות שכר במגזר הציבורי; הפחתת תקציב הביטחון; הפחתת קצבאות הילדים; דחיית פרויקטי תשתית; הפחתת חלק מהתוספות בתקציב החינוך. לאור זאת, בחודשים שנותרו עד סוף 2013, מציע משרד האוצר לבצע קיצוץ של 7 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה ובתקציב 2014 מוצע קיצוץ של 18 מיליארד שקל.

עיקרי הצעדים המוצעים בצד ההכנסה הם: העלאת מס הכנסה ב-1.5% החל משנת 2014, כך שמס ההכנסה השולי העליון יעמוד על 49.5%, העלאת מע"מ ב-1%, כך ששיעור המע"מ יעמוד על 18%; העלאת מס חברות ב-1% החל משנת 2014, כך ששיעור מס החברות יעמוד על 26%; צמצום הפטורים הקיימים במערכת המס; פישוט מנגנון מיסוי ההפרשות לחסכון הפנסיוני; העלאת המיסוי על סיגריות ומוצרי אלכוהול; החלת מסים נוספים בתחום הדיור. גזירות המס החדשות וביטול הפטורים אמורים להכניס לתקציב 2013 כ-4 מיליארד שקל ולתקציב 2014 כ-14 מיליארד שקל

תקציב הביטחון

תקציב הביטחון טרם סוכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד, ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון. הקיצוץ בתקציב הביטחון המתוכנן על ידי האוצר הוא: 3 מיליארד שקל ב-2013 ו-4.5 מיליארד שקל ב-2014.

קצבאות הילדים

קצבאות הילדים יקוצצו בכ-3 מיליארד שקל, כאשר החל מאוגוסט השנה היא תופחת ל-140 שקל בחודש, ותהיה אחידה לכל ילד במשפחה, ללא תלות במועד הלידה שלו ובמספר הילדים במשפחה. כמו כן מציע האוצר להפחית בתוך שנתיים 2% משכרם של עובדי המדינה, לקצץ ב-10% את תקציב שעות הנוספות במשרדי הממשלה ולהקפיא בהם קליטת עובדים חדשים עד סוף 2015.

עידוד השקעות

התוכנית המוצעת מטפלת גם בחוק עידוד השקעות ההון בנוסף והיא מציעה להגדיל את שיעורי המס המופחתים במסגרת חוק זה לחבורת במרכז הארץ מ-12% ל-15% ולחברות הפועלות בפריפריה מ-6% ל-10%.

מס קניה

התוכנית מציעה להגדיל את מס הקנייה ברמות שונות על שורה של מוצרי מותרות כמו אופנועים וקטנועים כבדים, מטוסים פרטיים ויאכטות, אפנועי ים, טרקטורונים, ג'קוזי, סיגרים, מקררים גדולים ומסכי פלאזמה גדולים מ-50 אינטש. כך למשל, מס הקניה על כלי רכב שמחירם יותר מ-300 אלף שקל יועלה ל-20%.

מכלול הצעדים האמורים יכנס את תקציב המדינה בשנת 2014 למסגרות פיסקאליות אחראיות, כך שתקציב המדינה בשנה האמורה יתכנס לתקרת ההוצאה והגירעון התקציבי כאחוז מהתוצר יעמוד על 3%.

עם זאת בשל העיכוב באישור תקציב המדינה לשנת 2013 ויכולתה המוגבלת של הממשלה לבצע התאמות נדרשות בהוצאותיה ובהכנסותיה בשל כך, מציעה תוכנית האוצר לקבוע, כי בנוסף לגידול המותר בהוצאה על פי חוק, תהא הממשלה רשאית להגדיל הוצאותיה, באופן חד פעמי בשנת הכספים 2013, בשיעור נוסף על השיעור הקבוע בחוק, שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2012. לצד זאת מוצע לשנות את מתווה הפחתת הגירעון התקציבי כך שתקרת הגירעון לשנת הכספים 2013 תעמוד על 4.65% תוצר.

גידול תקציב הגדול בעשור

הצורך בהתאמות בצד ההוצאה נובע בעיקרו מכך שסך ההתחייבויות שלקחה על עצמה הממשלה בשנים האחרונות עולה על סך ההוצאה המותרת על פי מגבלת ההוצאה הקבועה בחוק. על אף ההתאמות הנדרשות לשם התכנסות למגבלת ההוצאה בשנת 2013 יגדל תקציב המדינה בשנה זו בשיעור ריאלי של כ-7%, שיעור הגידול הריאלי הגבוה בעשור האחרון. בנוסף, מההשוואה בינלאומית עולה כי שיעור גידול זה הינו הגבוה ביותר מבין כל מדינות ה-OECD.

ההוצאה לשנת 2013

ההוצאה התקציבית לשנת 2013 לחישוב מגבלת ההוצאה עומדת על 304.5 מיליארד שקל, ומהווה גידול ריאלי בהתאם לכלל הפיסקאלי של 7%, ביחס לתקציב 2012. גידול ריאלי זה מורכב מתוספת של 9.5 מיליארד שקל, מתוספת של 3.8 מיליארד שקל בגין עדכון התקציב למחירי 2012 ומתוספת חד פעמית של 6.5 מיליארד שקל. הגירעון החזוי לשנת 2013 יעמוד על כ-4.65% תוצר, וזאת תחת הנחת צמיחה ריאלית של 3.8%.

ההוצאה התקציבית ב-2014

בהוצאה התקציבית לשנת 2014 לחישוב מגבלת ההוצאה עומדת על 307.9 מיליארד שקל ומהווה גידול ריאלי בהתאם לכלל הפיסקאלי של 3.35%, ביחס לתקציב 2013. בניכוי ההוצאה החד פעמית שהתווספה בשנת 2013, הגירעון החזוי יעמוד על כ-3% תוצר וזאת תחת הנחת צמיחה ריאלית של 3.3%.

השר לפיד בפייסבוק: כן זה קשה – זה לקיחת אחריות

"כן. זה קשה. ידענו שיהיה קשה, אבל זה לא אותו דבר כשזה באמת מגיע. זה קשה, ואנשים כועסים, אבל זה בדיוק הפירוש של לקיחת אחריות: לעשות את מה שקשה, בידיעה ברורה שיכעסו עליך", כתב היום שר האוצר לפיד בדף הפייסבוק שולו.

"לא שאני מתלונן חלילה. לציבור קשה יותר, אבל לא צריך לתת לכעס לעוור אותנו אל מול האמת: האפשרות האחרת היתה קריסה של המשק, לא פחות. אם היינו יושבים בחיבוק ידיים, הבור התקציבי היה גדל וגדל, החובות היו מתנפחים, השירותים החברתיים היו מתמוטטים. בכל פעם שאתם רואים בטלוויזיה ככרות אפופות עשן של מדינה שהתפוררה, תדעו שמאחוריהן עמדו פוליטיקאים בזבזניים שלא עמדו בלחצים. זה לא הולך לקרות במשמרת שלי. בדרך הזו, לפחות זה יהיה קצר. תוך שנתיים המדינה כבר תיראה אחרת לגמרי.

"ולפעמים קשה זה גם צודק. בפעם הראשונה מזה שנים מעמד הביניים הישראלי אינו היחיד שמשלם את המחיר. הפעם הלכנו גם למקומות שבהם איש לא העז לגעת: למס החברות, למוצרי היוקרה, לחוק עידוד השקעות הון, לסקטורים ומגזרים שעד היום היו חסינים פוליטית.

"אנחנו צריכים גם להיות מסוגלים להרים עיניים לרגע מעל מה שפורסם היום, ולראות את התוכנית כולה. נכון שמעמד הביניים נפגע בטווח הקצר, אבל הקיצוץ הזה הוא רק חלק מתוכנית כוללת שתקטין את יוקר המחיה, תוסיף מקומות עבודה, תוזיל את הדיור, את המים, תביא לשיוויון בנטל ותשפר את חייו של האדם העובד.

בתקופות קשות תמיד יש שתי אלטרנטיבות: להחליט שאתה לבד, או לצאת מהן ביחד. אנחנו נצא מזה ביחד, וטוב יותר מאיך שנכנסנו"