הפרומואים יצרו הבטחה ענקית. ההמתנה הייתה מורטת עצבים. כל החברים הוותיקים – אייל קיציס, טל פרידמן, עלמה זק, שני כהן, אסי כהן והאחרים, וכל השוסים המצחיקים ביותר בעשור האחרון. לובה, בנות העשרה שהביאו לנו סלנג חדש, הפילוסים. כל אלה שהפכו לקאלט.

הפתיחה בת זמננו הייתה טובה מאוד. ביבי ושרה בתפקיד לואי ה-16 ומארי אנטואנט שלו, טסים במיטה המעופפת בסגנון תקופת הדקדנס שלפני המהפכה – היו בדיוק הדבר הנכון. אם לא היה כל כך עצוב היה מצחיק. בעצם, היה מצחיק. מאוד.

הבנות, מאי וחברותיה, השתמשו בסלנג המוכר והחביב, אך לא הצליחו לשחזר את הצחוקים המקוריים. הן היו מרתקות יותר כצעירות שבישרו את עידן המתבגרים המחוברים.

מי שלא חיכה ללובה, שיקום. לובה שהשתדרגה מקופאית לפקידת קבלה עם בת בלונדינית שלומדת רפואה באוניברסיטה ומתחככת בטייקונים ובאייל גולן, כבר לא מעניינת כמו הקופאית שמבקשת כרטיס מועדון ומציעה משלוחה, ומכניסה למילון העברי שלל מילים חדשות, שרק הזכרתן גררה צחוקים בלתי מרוסנים.

קשת ליבליך בת 16, אביה פושט רגל ואמה עזבה את הבית, לכן היא חוגגת יומולדת משותף עם נשיאנו שמעון פרס. גם לא ממש ממש מרתק, כמו קשת שחוגגת בת מצווש ומפרפרת את הוריה המאוחדים.

פילוס, שימי ודיקלה מסתובבים בברצלונה ומנסים לסחוט צחוקים. אורנה בנאי בתפקיד דקלה (במלרע) מצליחה להצחיק פה ושם. חבריה פחות. ואיפה המחנכת המיתולוגית, איפה. ואיפה מקפלות הבגדים, ואיפה… בקיצור, מי שציפה לעוד מאותם טעמים, התאכזב.

ומה זה היה, הקיציס הזה שמטייל ברחבי ישראל ומדבר איתנו בגובה העיניים, בחברת ליהיא (פח)? לא ממש ברור. ומה שבטוח, לא מאוד מצחיק.

"ארץ נהדרת". תוכנית ההומור הכי טובה שהייתה לנו אי פעם. או לפחות בעשור האחרון. מעניין האם העונה הבאה תצליח לחדש את נעוריה. תוכנית העשור לא בדיוק הגשימה את ההבטחה, אבל אנחנו עדיין מקווים.