בשורה לחולי סוכרת ומושתלים: שיפור בקליטה של איי לבלב

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליחו בשנים האחרונות לבסס שיטה לקליטה של איי לבלב כאשר משתילים אותם בין בני אותו מין

בשורה לחולי סוכרת ומושתלים: שיפור בקליטה של איי לבלב

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליחו בשנים האחרונות לבסס שיטה לקליטה של איי לבלב כאשר משתילים אותם בין בני אותו מין

קבוצת חוקרים, בהנחייתו של ד"ר אלי לואיס מאוניברסיטת בן-גוריון, הצליחו בשנים האחרונות לבסס שיטה לקליטה של איי לבלב כאשר משתילים אותם בין בני אותו מין. בתהליך ההשתלה נעשה שימוש בחלבון טבעי הנמצא בדם ואשר נקרא antitrypsin alpha-1 ובקצרה אלפא 1. זהו חלבון אנטי-דלקתי אשר רמתו עולה בזמן מחלה דוגמת שפעת. בכך מסייעים לגוף לא לדחות את השתל. השתלת איי לבלב מסייעת לקבוצה קטנה של חולים עם סוכרת מסוג 1, הסובלים מתנודות קיצוניות ברמות הסוכר.

החלבון קיים עתה כתרופה בטוחה לשימוש הניתנת לאוכלוסיית מטופלים נדירה הסובלת מחוסר באותו חלבון על רקע גנטי. השתלות מסוג זה מביאות לאיזון סוכר בדם באופן מרשים, אולם הן דורשות מספר גבוה של תורמים שאינו בנמצא עבור כלל חולי הסוכרת. כדי להתגבר על מחסור זה, אושר לאחרונה להשתיל איי לבלב של חזיר בבני אדם. במצב זה, מערכת החיסון של המושתל מגיבה באופן מוגבר ביותר, מכשול משמעותי בפני הצלחת ההשתלה.

איור של הלבלב והתריסריון (מקור: ויקימדיה)
איור של הלבלב והתריסריון (מקור: ויקימדיה)

במאמר שהתפרסם החודש בעיתון PLoS ONE, הדגימה קבוצתו של ד"ר לואיס כי שימוש ב-alpha-1 לבדו אינו מביא לקליטה של איי לבלב במודל של השתלה בין מינים שונים, גם כאשר עולים במינון ובמשך הטיפול. למרות זאת, החוקרים מצאו כי הטיפול מביא לשינויים מיקרוסקופיים מעניינים בתוך השתלים המעידים על אפקט חיובי של התרופה.

מכאן עלה הרעיון שיש צורך בשילוב של טיפולים על מנת להתגבר על מערכת החיסון ולהביא לקליטה של השתל. החוקרים שילבו בין alpha-1 יחד עם סילוק זמני של תאי T (הנקרא גם ATG). סילוק זמני של תאים אלה מתבצע על ידי הזרקת נוגדנים אשר גורמים לאבדן זמני של תאי T וחזרתם הספונטנית לאחר כשבועיים. החוקרים מצאו כי בעוד הטיפול בנוגדנים בלבד מביא לעיכוב מוגבל במועד דחיית השתלים, שילוב הטיפול יחד עם alpha-1 מביא לקליטה של השתלים.

גישה טיפולית משולבת זו הינה ייחודית במספר מובנים. לדוגמה, ידוע כי אפשר להשפיע על תאי מערכת החיסון לאחר חזרתם (repopulation). במקרה הנוכחי הדבר מביא לקליטה הרצויה של איי לבלב. בנוסף, הסינרגיזם בין alpha-1 הידוע כאנטי-דלקתי, לבין ATG המשפיע רק על תאי T, חושף לחוקרים מוקד מעניין במנגנון הפעולה הבלתי ידוע של alpha-1. יתרה מזאת, הגישה של שילוב הטיפולים הבטוחים הללו עשויה בעתיד הקרוב לשמש כטיפול מלווה להשתלות איי לבלב בין חזיר לאדם, פרוצדורה אשר נבחנת כיום במספר ניסויים קליניים ברחבי העולם.

כידוע, חולי סוכרת מטופלים כיום בהזרקות יומיות של אינסולין. למרות שטיפול זה קיים עשרות שנים, הוא עדיין אינו מביא ליציבות ברמות הסוכר. למעשה, במשך רוב היום רמות הסוכר בדמם של חולים אלו גבוהות ברמה מסוכנת. האינסולין נוצר באיי הלבלב. בזמן המחלה, אברונים אלו חשופים לנזק מצד מערכת החיסון. בעשור האחרון איי לבלב הומניים מושתלים בחולי סוכרת באופן כירורגי בשיטה יחסית פשוטה ולא חודרנית. פרוצדורה זו מביאה ליציבות ברמות הסוכר ללא צורך בהזרקות אינסולין. אבל, טיפול זה מסתיים ברוב המקרים בדחייה של השתל.

חיסרון נוסף של טיפול זה הוא המחסור בתורמי איברים. אחד הפתרונות לכך הוא השתלה של איבר ממקור שאינו אנושי, כגון חזיר. אכן, רשויות רגולטוריות (לדוגמא FDA) אישרו לאחרונה ניסויים קליניים בהשתלות איי לבלב של חזיר בבני אדם. אולם כעת עומדת לפנינו בעיה קשה עוד יותר, והיא כיצד נמנע דחייה אגרסיבית עוד יותר של השתל. מכאן-חשיבותו הרבה של המחקר.

כתבות אחרונות באתר

קבוצת חוקרים, בהנחייתו של ד"ר אלי לואיס מאוניברסיטת בן-גוריון, הצליחו בשנים האחרונות לבסס שיטה לקליטה של איי לבלב כאשר משתילים אותם בין בני אותו מין. בתהליך ההשתלה נעשה שימוש בחלבון טבעי הנמצא בדם ואשר נקרא antitrypsin alpha-1 ובקצרה אלפא 1. זהו חלבון אנטי-דלקתי אשר רמתו עולה בזמן מחלה דוגמת שפעת. בכך מסייעים לגוף לא לדחות את השתל. השתלת איי לבלב מסייעת לקבוצה קטנה של חולים עם סוכרת מסוג 1, הסובלים מתנודות קיצוניות ברמות הסוכר.

החלבון קיים עתה כתרופה בטוחה לשימוש הניתנת לאוכלוסיית מטופלים נדירה הסובלת מחוסר באותו חלבון על רקע גנטי. השתלות מסוג זה מביאות לאיזון סוכר בדם באופן מרשים, אולם הן דורשות מספר גבוה של תורמים שאינו בנמצא עבור כלל חולי הסוכרת. כדי להתגבר על מחסור זה, אושר לאחרונה להשתיל איי לבלב של חזיר בבני אדם. במצב זה, מערכת החיסון של המושתל מגיבה באופן מוגבר ביותר, מכשול משמעותי בפני הצלחת ההשתלה.

איור של הלבלב והתריסריון (מקור: ויקימדיה)
איור של הלבלב והתריסריון (מקור: ויקימדיה)

במאמר שהתפרסם החודש בעיתון PLoS ONE, הדגימה קבוצתו של ד"ר לואיס כי שימוש ב-alpha-1 לבדו אינו מביא לקליטה של איי לבלב במודל של השתלה בין מינים שונים, גם כאשר עולים במינון ובמשך הטיפול. למרות זאת, החוקרים מצאו כי הטיפול מביא לשינויים מיקרוסקופיים מעניינים בתוך השתלים המעידים על אפקט חיובי של התרופה.

מכאן עלה הרעיון שיש צורך בשילוב של טיפולים על מנת להתגבר על מערכת החיסון ולהביא לקליטה של השתל. החוקרים שילבו בין alpha-1 יחד עם סילוק זמני של תאי T (הנקרא גם ATG). סילוק זמני של תאים אלה מתבצע על ידי הזרקת נוגדנים אשר גורמים לאבדן זמני של תאי T וחזרתם הספונטנית לאחר כשבועיים. החוקרים מצאו כי בעוד הטיפול בנוגדנים בלבד מביא לעיכוב מוגבל במועד דחיית השתלים, שילוב הטיפול יחד עם alpha-1 מביא לקליטה של השתלים.

גישה טיפולית משולבת זו הינה ייחודית במספר מובנים. לדוגמה, ידוע כי אפשר להשפיע על תאי מערכת החיסון לאחר חזרתם (repopulation). במקרה הנוכחי הדבר מביא לקליטה הרצויה של איי לבלב. בנוסף, הסינרגיזם בין alpha-1 הידוע כאנטי-דלקתי, לבין ATG המשפיע רק על תאי T, חושף לחוקרים מוקד מעניין במנגנון הפעולה הבלתי ידוע של alpha-1. יתרה מזאת, הגישה של שילוב הטיפולים הבטוחים הללו עשויה בעתיד הקרוב לשמש כטיפול מלווה להשתלות איי לבלב בין חזיר לאדם, פרוצדורה אשר נבחנת כיום במספר ניסויים קליניים ברחבי העולם.

כידוע, חולי סוכרת מטופלים כיום בהזרקות יומיות של אינסולין. למרות שטיפול זה קיים עשרות שנים, הוא עדיין אינו מביא ליציבות ברמות הסוכר. למעשה, במשך רוב היום רמות הסוכר בדמם של חולים אלו גבוהות ברמה מסוכנת. האינסולין נוצר באיי הלבלב. בזמן המחלה, אברונים אלו חשופים לנזק מצד מערכת החיסון. בעשור האחרון איי לבלב הומניים מושתלים בחולי סוכרת באופן כירורגי בשיטה יחסית פשוטה ולא חודרנית. פרוצדורה זו מביאה ליציבות ברמות הסוכר ללא צורך בהזרקות אינסולין. אבל, טיפול זה מסתיים ברוב המקרים בדחייה של השתל.

חיסרון נוסף של טיפול זה הוא המחסור בתורמי איברים. אחד הפתרונות לכך הוא השתלה של איבר ממקור שאינו אנושי, כגון חזיר. אכן, רשויות רגולטוריות (לדוגמא FDA) אישרו לאחרונה ניסויים קליניים בהשתלות איי לבלב של חזיר בבני אדם. אולם כעת עומדת לפנינו בעיה קשה עוד יותר, והיא כיצד נמנע דחייה אגרסיבית עוד יותר של השתל. מכאן-חשיבותו הרבה של המחקר.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן