עקב פניות של ח"כ רוזין וארגון רופאים לזכויות אדם, הודיעה השרה יעל גרמן כי תשקול הרחבת השירותים הניתנים בקהילה לאוכלוסיות השוהים הבלתי חוקיים: "בלי קשר למדיניות, דבר אחד ברור, ברגע שיש כאן אנשים, אנחנו מחויבים כמדינה לטפל בהם"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
הוועדה לבעיית העובדים הזרים התכנסה היום (רביעי) לדיון מיוחד בהשתתפות שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן, בעניין שירותי הבריאות הניתנים לחסרי המעמד בישראל. במדינה קבוצות שונות של זרים חסרי מעמד – רובם מבקשי עבודה, מבקשי מקלט ולא חל עליהם חוק בריאות ממלכתי. לכל אלה אין נגישות לקופות החולים המספקות את שירותי הבריאות.
יו"ר הוועדה לבעיית העובדים הזרים, ח"כ מיכל רוזין (מרצ), טענה בדיון כי בחלק גדול מהמקרים ישנה אי-מדיניות, עמימות ואי סיפוק השירותים הרפואיים לאוכלוסייה חלשה זו, שלא מקבלת הגנה בריאותית ומסכנת את בריאות הציבור הישראלי.
שרת הבריאות, יעל גרמן (יש עתיד), הודיעה כי "בלי קשר למדיניות – כשמדובר באנשים בכל המעמדות אנו מחויבים כמדינה לטפל בהם". עוד הוסיפה השרה, כי המשרד לקח על עצמו אחריות מתקציבו, מתוך גילוי אחריות למצבם הרפואי של אותם השוהים חסרי המעמד, ונכון להיום ניתנים בין 50 ל-70 מיליון שקלים לשירותים השונים. "אני לוקחת על עצמי לבדוק את האפשרות להחיל את סעיף 56 א' של חוק הבריאות הממלכתי על ה'מסתננים'. עלינו לשתף פעולה עם הרווחה, הביטוח הלאומי והחינוך".
בסיכום הדיון בירכה ח"כ רוזין על הודעתה של השרה והוסיפה כי "כל עוד ממשלת ישראל ממשיכה באי המדיניות כלפי הזרים, מחובתה לקחת אחריות על שלמותם ובריאותם. זהו לא רק הצעד המוסרי אלא גם הצעד הנכון כלפי כלל החברה. על ממשלת ישראל לשקול אפשרות למתן עבודה מוסדרת למבקשי המקלט ולאפשר על ידי כך גם הסדרה של תשלומי הבריאות".
ח"כ דב חנין (חד"ש) טען: "אנו מדברים באנשים מבקשי חיים שהגיעו לכאן". לדבריו, במדינת ישראל ישנו מודל טוב שיאפשר לשים את הסוגיות הפוליטיות בצד, כפי שבא לידי ביטוי במערכת החינוך, בה כל ילד שנמצא בישראל מקבל מענה במערכת החינוך במנותק משאלת מעמדו האזרחי. לדבריו "לטעמי זו המדיניות שצריכה להיקבע גם במשרד הבריאות – אי אפשר להתעלם מאנשים הנמצאים במצוקה רפואית ושוהים אצלנו, גם אם בעתיד יוחלט להחזירם לארץ מוצאם".
נציג משרד הבריאות, ד"ר מיקי דור, חשף כי מדובר באוכלוסיה שבין 150 ל-250 אלף שלא מבוטחת בביטוח רפואי. לטענתו ישנן הנחיות ברורות של משרד הבריאות לטפל בחולים במנותק משאלת הביטוח הרפואי. לדבריו, מדינת ישראל חתומה על אמנה בינ"ל לטיפול בילדים ולפיכך מספקת את השירותים. בהמשך הציג את הנתון לפיו במרפאות קופת חולים מאוחדת כ-3,000 ילדים מבוטחים מתוך 6,000 עד 8,000. דור הסביר את המספר המצומצם בכך שהשירות אינו חינמי במלואו, ישנה בעיית נגישות ועדיין אנשים חוששים להגיע למקומות אלה.
בסיכום הדיון הוסיפה ח"כ רוזין, כי רוב הילדים של אותן אוכלוסיות נמצאים במערכת החינוך הישראלית. על משרד הבריאות להידבר עם משרד החינוך ולעודד הסברה והעלאת מודעות בקרב ההורים כדי שיבטחו את ילדיהם.
ד"ר עידו לוריא, המנהל הרפואי של המרפאה הפתוחה מארגון "רופאים לזכויות אדם", טען כי כל חולה באשר הוא זכאי לקבלת מענה רפואי. לטענתו, חלק מהמטופלים משלמים דולר ליום לחברות הביטוח הפרטיות. בהמשך חשף כי בחירתם בסקטור הפרטי מביאה להפסד של כ- 50 מיליון שקלים בשנה לקופת המדינה. "העמדה שלנו כארגון רופאים לזכויות אדם היא שישנה תשתית קיימת והעניין הוא של מדיניות. אנו מציעים לנתק את נושא האזרחות והמעמד בכל הקשור לשירותי רפואה ורווחה".
אילן סופר, סמנכ"ל לכלכלה רפואית בבית החולים איכילוב טען שהמדיניות של ביה"ח היא להעניק טיפול לכל מי שמגיע לקבלו. בהמשך הציג כי בשנת 2012 כ-16 אלף טופלו בביה"ח: 19 אלף ביקורים וכ-6,000 אשפוזים. "יש פה נתח פעילות אשפוז בין הגדולים שקיימים אצלנו. העלות הזו היא עצומה ונאמדת בכ-46 מיליון שקלים בשנת 2012".
ארגון רופאים לזכויות אדם מברך על דברי שרת הבריאות, יעל גרמן, במהלך הדיון כי מבקשי המקלט הנמצאים בישראל צריכים לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שמדינת ישראל יכולה להציע.
בדיון הסתמנה הסכמה בין נציגי משרד הבריאות וארגוני הסיוע על כך שהמענה הרפואי הניתן כיום הינו טיפה בים וכי יש צורך במענה רחב יותר. בסיום הדיון הצטרפה יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל רוזין, לקריאתו של ארגון רופאים לזכויות אדם להחיל תושבות חברתית על קבוצת אוכלוסייה זו, בהתאם לסמכות שניתנה לשרת הבריאות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. שרת הבריאות התחייבה לבדוק את הנושא.
[related-posts]