Skip to content

בית המשפט: מניעת מתן סיוע בשכ"ד ביישוב קטן – פסולה

בית המשפט לעניינים מינהליים פסק לטובת האגודה לזכויות האזרח בעתירה נגד משרד השיכון. הנוהל שמנע עד כה מזכאים לסיוע בשכ"ד לממש את הסיוע ביישובים קטנים, נדחה כפסול בשל אפליה ואי-סבירות

בית המשפט: מניעת מתן סיוע בשכ"ד ביישוב קטן – פסולה

בית המשפט לעניינים מינהליים פסק לטובת האגודה לזכויות האזרח בעתירה נגד משרד השיכון. הנוהל שמנע עד כה מזכאים לסיוע בשכ"ד לממש את הסיוע ביישובים קטנים, נדחה כפסול בשל אפליה ואי-סבירות

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, פסק היום בעתירה נגד משרד הבינוי והשיכון כי אין להפלות זכאים לסיוע בשגר דירה המתגוררים ביישובים קטנים שאינם ברשימת משרד השיכון.

בדצמבר 2011 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בשם תושבת קיבוץ זיקים, הזכאית לסיוע בשכר דירה. מדובר באם חד-הורית, ילדית קיבוץ זיקים, שאחרי שנים רבות מחוץ לקיבוץ שבה להתגורר בו בשכירות כדי להסתייע באימה בטיפול בבנה. היא מוכרת כזכאית לסיוע בשכר דירה ואף קיבלה סיוע זה בעבר כאשר התגוררה בתל אביב. אך כשפנתה לקבל את הסיוע לאחר שעברה לקיבוץ, נדחתה בקשתה על הסף בטענה כי הקיבוץ אינו מופיע ברשימת היישובים שבהם אפשר לקבל את הסיוע.

בפברואר 2012 הגישה האגודה עתירה נוספת בשם תושבת דבורייה, הזכאית לסיוע בשכר דירה ובקשתה נדחתה בשל היישוב שבו עברה להתגורר. מדובר באם חד-הורית לשלוש בנות קטינות, ששכרה דירה בדבורייה כדי להיעזר בבני משפחתה המתגוררים ביישוב. בעתירה אף נטען כי משפחתה היא "משפחה ערבית מסורתית" וכי אין זה מקובל שאישה גרושה תתגורר הרחק מהמשפחה.

סעיף 1.2 בנוהל משרד השיכון להשתתפות בשכר דירה (הוראה 08/04), קובע כי אפשר לממש את הזכאות לסיוע בשכר דירה בערים, או ביישובים המונים יותר מאלף נפשות וכמו כן, שוק השכירות בהם צריך להיות לפחות 5 אחוזים מכלל הדירות וכולל לפחות 30 יח"ד. כתוצאה מכך, בכמעט ממחצית מהיישובים בארץ אי אפשר לממש את הסיוע בשכר דירה.

ב-47 אחוז מהיישובים זכאים מנועים מלקבל סיוע בשכר דירה. קיבוץ זיקים (צילום: אתר הקיבוץ)

משרד השיכון ניסה לנמק את מדיניותו בטענה, שמתן הסיוע ביישובים קטנים עלול להביא לעלייה מלאכותית בדמי השכירות או ל"מימוש לא תקין של הסיוע", אולם בדיקה שערכה האגודה לזכויות האזרח הראתה, כי בשנים האחרונות, משרד השיכון עצמו צירף אל רשימת היישובים ה"זכאים" יותר מ-400 יישובים קטנים שאינם עומדים בקריטריונים, תוך הפליה ברורה של יישובים ערבים, ולמעשה, של כל היישובים שלא נכנסו לרשימה. לאורך כל אותה תקופה, במשרד השיכון לא טרחו לבדוק, אם הסיוע שניתן לתושבי היישובים הקטנים אכן גרם לתוצאות הבעייתיות.

העותרות טענו שהגבלת היישובים העומדים בתנאים לפי מאפיינים של מספר התושבים ושל היקף שוק השכירות היא בלתי חוקי ומפלה ויש לבטלה. נכון ל-2010 נטען בעתירה כי בשל הנוהל ב-47 אחוז מהיישובים בארץ אי אפשר לממש את הזכאות לסיוע בשכר דירה. עוד נטען כי לפי מחקר שנערך בשנת 2010 היקף מימוש הסיוע ביישובים ערביים הוא קטן במיוחד. 

משרד השיכון השיב לעתירה כי הנוהל מידתי וכי אין בו פגיעה בזכות לבחור מקום מגורים שכן העותרות יכולות לבחור לגור "בכל מקום שבו יחפצו". מטרת הנוהל לטענת המשרד היא להפנות את התקציב ליישובים שבהם מחירי השכירות גבוהים ולא לתרום למשכירים ביישובים שבהם אין כמעט שוק שכירות – לטעת המשרד מתן סיוע ביישובים אלה יעלה את מחירי השכירות בהם.

הנוהל יתוקן תוך שנה

בית המשפט המחוזי קבע כי הנוהל הקיים, המגביל מתן סיוע בשכר דירה לתושבי יישובים קטנים הוא פסול, בהיותו מפלה ובלתי סביר, נוכח העובדה שהוא מבוסס על נימוקים חסרי תשתית עובדתית כלשהי. בית המשפט נתן למשרד השיכון שנה לצורך היערכות לתיקון הנוהל ולקביעת קריטריונים סבירים ובלתי מפלים. כמו כן, משרד השיכון נדרש לבחון מחדש באופן מיידי את בקשותיהן של שתי העותרות לסיוע בשכר דירה, ולפעול כאילו הקריטריון כבר בוטל. 

לדברי א', העותרת תושבת קיבוץ זיקים, "אחרי למעלה משנתיים של סחבת ומאבקים מתישים בבירוקרטיה של משרד השיכון, אני מברכת על פסיקת בית המשפט. לא ביקשתי שום מתנה; אני אזרחית משלמת מסים וזכאית על פי חוק לסיוע. לא ברור למה אני, ששוכרת דירה בסמיכות לאמי, לא יכולה לממש את הסיוע, בעוד שאדם שמתגורר במרחק של כמה קילומטרים ממני, מקבל אותו. הקריטריונים שקבע משרד השיכון התבררו כחסרי בסיס."

לדברי עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות כלכליות באגודה לזכויות האזרח, "בשנים האחרונות משרד השיכון הולך ומחסל את מאגרי הדיור הציבורי שלו, כאשר התחליף לסיוע לחסרי דיור השרויים במצוקה כלכלית היא סיוע בשכר דירה. לא סביר שאשה שמוגדרת על פי מצבה הכלכלי והאישי כזכאית לסיוע, ומבקשת לגור בסמוך למשפחתה, לא תוכל לעשות זאת בגלל נימוקים שאפילו לא הוכחו כנכונים. באופן לא מפתיע, המדיניות של משרד השיכון פוגעת ביתר שאת באזרחים ערבים ובנשים, וטוב עשה בית המשפט כשפסל אותה".

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, פסק היום בעתירה נגד משרד הבינוי והשיכון כי אין להפלות זכאים לסיוע בשגר דירה המתגוררים ביישובים קטנים שאינם ברשימת משרד השיכון.

בדצמבר 2011 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בשם תושבת קיבוץ זיקים, הזכאית לסיוע בשכר דירה. מדובר באם חד-הורית, ילדית קיבוץ זיקים, שאחרי שנים רבות מחוץ לקיבוץ שבה להתגורר בו בשכירות כדי להסתייע באימה בטיפול בבנה. היא מוכרת כזכאית לסיוע בשכר דירה ואף קיבלה סיוע זה בעבר כאשר התגוררה בתל אביב. אך כשפנתה לקבל את הסיוע לאחר שעברה לקיבוץ, נדחתה בקשתה על הסף בטענה כי הקיבוץ אינו מופיע ברשימת היישובים שבהם אפשר לקבל את הסיוע.

בפברואר 2012 הגישה האגודה עתירה נוספת בשם תושבת דבורייה, הזכאית לסיוע בשכר דירה ובקשתה נדחתה בשל היישוב שבו עברה להתגורר. מדובר באם חד-הורית לשלוש בנות קטינות, ששכרה דירה בדבורייה כדי להיעזר בבני משפחתה המתגוררים ביישוב. בעתירה אף נטען כי משפחתה היא "משפחה ערבית מסורתית" וכי אין זה מקובל שאישה גרושה תתגורר הרחק מהמשפחה.

סעיף 1.2 בנוהל משרד השיכון להשתתפות בשכר דירה (הוראה 08/04), קובע כי אפשר לממש את הזכאות לסיוע בשכר דירה בערים, או ביישובים המונים יותר מאלף נפשות וכמו כן, שוק השכירות בהם צריך להיות לפחות 5 אחוזים מכלל הדירות וכולל לפחות 30 יח"ד. כתוצאה מכך, בכמעט ממחצית מהיישובים בארץ אי אפשר לממש את הסיוע בשכר דירה.

ב-47 אחוז מהיישובים זכאים מנועים מלקבל סיוע בשכר דירה. קיבוץ זיקים (צילום: אתר הקיבוץ)

משרד השיכון ניסה לנמק את מדיניותו בטענה, שמתן הסיוע ביישובים קטנים עלול להביא לעלייה מלאכותית בדמי השכירות או ל"מימוש לא תקין של הסיוע", אולם בדיקה שערכה האגודה לזכויות האזרח הראתה, כי בשנים האחרונות, משרד השיכון עצמו צירף אל רשימת היישובים ה"זכאים" יותר מ-400 יישובים קטנים שאינם עומדים בקריטריונים, תוך הפליה ברורה של יישובים ערבים, ולמעשה, של כל היישובים שלא נכנסו לרשימה. לאורך כל אותה תקופה, במשרד השיכון לא טרחו לבדוק, אם הסיוע שניתן לתושבי היישובים הקטנים אכן גרם לתוצאות הבעייתיות.

העותרות טענו שהגבלת היישובים העומדים בתנאים לפי מאפיינים של מספר התושבים ושל היקף שוק השכירות היא בלתי חוקי ומפלה ויש לבטלה. נכון ל-2010 נטען בעתירה כי בשל הנוהל ב-47 אחוז מהיישובים בארץ אי אפשר לממש את הזכאות לסיוע בשכר דירה. עוד נטען כי לפי מחקר שנערך בשנת 2010 היקף מימוש הסיוע ביישובים ערביים הוא קטן במיוחד. 

משרד השיכון השיב לעתירה כי הנוהל מידתי וכי אין בו פגיעה בזכות לבחור מקום מגורים שכן העותרות יכולות לבחור לגור "בכל מקום שבו יחפצו". מטרת הנוהל לטענת המשרד היא להפנות את התקציב ליישובים שבהם מחירי השכירות גבוהים ולא לתרום למשכירים ביישובים שבהם אין כמעט שוק שכירות – לטעת המשרד מתן סיוע ביישובים אלה יעלה את מחירי השכירות בהם.

הנוהל יתוקן תוך שנה

בית המשפט המחוזי קבע כי הנוהל הקיים, המגביל מתן סיוע בשכר דירה לתושבי יישובים קטנים הוא פסול, בהיותו מפלה ובלתי סביר, נוכח העובדה שהוא מבוסס על נימוקים חסרי תשתית עובדתית כלשהי. בית המשפט נתן למשרד השיכון שנה לצורך היערכות לתיקון הנוהל ולקביעת קריטריונים סבירים ובלתי מפלים. כמו כן, משרד השיכון נדרש לבחון מחדש באופן מיידי את בקשותיהן של שתי העותרות לסיוע בשכר דירה, ולפעול כאילו הקריטריון כבר בוטל. 

לדברי א', העותרת תושבת קיבוץ זיקים, "אחרי למעלה משנתיים של סחבת ומאבקים מתישים בבירוקרטיה של משרד השיכון, אני מברכת על פסיקת בית המשפט. לא ביקשתי שום מתנה; אני אזרחית משלמת מסים וזכאית על פי חוק לסיוע. לא ברור למה אני, ששוכרת דירה בסמיכות לאמי, לא יכולה לממש את הסיוע, בעוד שאדם שמתגורר במרחק של כמה קילומטרים ממני, מקבל אותו. הקריטריונים שקבע משרד השיכון התבררו כחסרי בסיס."

לדברי עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות כלכליות באגודה לזכויות האזרח, "בשנים האחרונות משרד השיכון הולך ומחסל את מאגרי הדיור הציבורי שלו, כאשר התחליף לסיוע לחסרי דיור השרויים במצוקה כלכלית היא סיוע בשכר דירה. לא סביר שאשה שמוגדרת על פי מצבה הכלכלי והאישי כזכאית לסיוע, ומבקשת לגור בסמוך למשפחתה, לא תוכל לעשות זאת בגלל נימוקים שאפילו לא הוכחו כנכונים. באופן לא מפתיע, המדיניות של משרד השיכון פוגעת ביתר שאת באזרחים ערבים ובנשים, וטוב עשה בית המשפט כשפסל אותה".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן