בטור זה אביא מתרגומיהם של מתרגמים לשירה משפות שונות, המביאה "קול" שירה נוכרייה המגוירת לעברית ותרגומי שירה מחדר העבודה שלי. אשתדל לצרף לכל תרגום את הסיפור שהביא את המתרגם או אותי אליו. שכן, אין התרגומים באים אל העולם, אלא מתוך אהבה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
Milan Dekleva
The wind in the willow trees
הרוח בעצי הערבה
בעצי הערבה הרוח נאבקת באופן שונה
ואז רוח המחשבות בראשינו
ועלים מעל המים הנושמים
לא צריך יתד
בפני האהבה
שהכריזה על עצמה
עם שחר.
וזה תמיד
בקושי רמז, בקושי עקבה.
*
First snow while walking in the woods
שלג ראשון בלכתי ביערות
תוך הליכה ביערות, ירד שלג ראשון
אני לא חושב על הפעימה השישית של השקט,
אני חושב על הנקישות הקריסטליות של הזמן
פעמוני יום ראשון מצלצלים במרחק
אני לא חושב על אלוהים,
אני חושב על צבע הברונזה
אני מים והוא צבע הברונזה
אני צוחק והוא מצטמרר,
בטן עגלגלה, עור שמיים
On a winter afternoon
אחר צהרים חורפי
באחר צהרים חורפי
הרוח הייתה מהירה מהגלים
זו הייתה נקודת המשחק
המים עונים באטיות
רצונה הרך
לשרוט את האור
כך נוכל לראות אותו ולהבין אותו
בעד זוג עיניים משותף
משחק אחר עלה בדעתי:
בזמן קפוא
פנינו זה לזו במקום בו פתחתי דלת אדומה
של מועדון סטודנטים ונציאני
תמונה צהובת ניקוטין
של לך ולנסה צעיר
קערה סדוקה מלאה בצ'יפס.
*
אני נעוץ בהווה
בנשימה שטוחה
קיר מתמוטט ומתפורר נעלם
לעיני: חלמתי עליו
בשחר,
לא הייתה כל מטרה אפילו לא בחלום,
זה לא הגן על האנשים
או על הנהר, או על השושנה.
זה הולך ונעלם
באור הכחול של שמי החורף
האור קר כמו הריח של הכלורופורם.
חבל להיות שטחי
כאשר חושבים על פרוסט
ועל קנקן מלא תה.
*
אני מבין כמה דברים
בזמן שימים חדרו אל תוך חיי
דברים ששנאתי או הערצתי, נטענים
ונאהבים, רק כדי שיעזבו אותי
ובתוך מסיבה מתגלה סוד
העדרי.
מסלובנית: אנטוני מק, קיין ויוליה פוטרצ'
מסלובנית ואנגלית: חוה פנחס-כהן
***
בשנתיים האחרונות, יחד עם המשוררת הסלובנית, ברברה פוגצ'ניק Barbara Pogacnic, ערכה ותרגמה אנתולוגיה של שירה סלובנית לעברית.
השירה הסלובנית, היא שירה צעירה שמתפתחת כשירה מודרנית החל משנות השלושים עם משוררים כסרצ'קו קוסובל Srečko Kosovel , דנה זייץ Dane Zajc ,סאשה וגרי Saša Vegri ואחריהם, ונו טאופר Veno Taufer, תומאש סלומון Tomaž Šalamun , ניקו גראפנגראוור Niko Grafenauer ועוד.
השירה הסלובנית חצתה את מלחמת העולם השנייה והתקופה הקומוניסטית, שעוררה משוררים ליצור שפה, שירים עם מימד סימבולי וחיפוש אחר גיבורים מיתולוגיים שיהוו תחליף למה שאין דרך לומר.
***
בעיקר אם לארבע בנות נפלאות, כותבת כדי לנשום ולזכור.
פרסמתי תשעה ספרים, שמונה ספרי שירה בהוצאת עם עובד ובסדרת "ריתמוס" הקיבוץ המאוחד, וספר שיחות על השירה והאומנות עם המשורר ישראל אלירז, מייסדת ומנהלת אמנותית של "כיסופים" כנס ירושלים לסופרים ומשוררים יהודיים.
שלושה כנסים בני שלושה עד ארבעה ימים נערכו ב-2007, 2009, 2012.
אני מרצה לספרות ומנחה סדנאות כתיבה במכון "כרם" ובבית מדרש "אלול". עורכת ספרי שירה ואומנות.