Skip to content

הסדר טיעון: רצחו אדם. הורשעו בחבלה מחמירה בנסיבות מחמירות

חמישה בני משפחת אבו מאדי שעיסוקם הובלות ונהיגת משאיות לא ייסעו יותר בכבישי הארץ. גם סלמן אלמחדי לא. ריב על מקום בתור במפעלי ים המלח, הפך למרדף אלים, שבסיומו אלמחדי קיפח את חייו. אלה שגרמו למותו הורשעו בחבלה מחמירה בנסיבות מחמירות

הסדר טיעון: רצחו אדם. הורשעו בחבלה מחמירה בנסיבות מחמירות

חמישה בני משפחת אבו מאדי שעיסוקם הובלות ונהיגת משאיות לא ייסעו יותר בכבישי הארץ. גם סלמן אלמחדי לא. ריב על מקום בתור במפעלי ים המלח, הפך למרדף אלים, שבסיומו אלמחדי קיפח את חייו. אלה שגרמו למותו הורשעו בחבלה מחמירה בנסיבות מחמירות

השייח'ים הורו לא לשבור ידיים ורגליים, לא לפגוע במקומות שעלולים להרוג. אז איך זה שסלמן אלמחדי מת משברים בגפיים ודקירה בבטן? ריב על מקום בתור במפעלי ים המלח, הפך למרדף אלים, שבסיומו אלמחדי קיפח את חייו. אלה שגרמו למותו הורשעו מקסימום בחבלה מחמירה בנסיבות מחמירות

מאת מלכה שחם דוראון

חמישה גברים ממשפחת אבו מאדי נידונו לעונשי מאסר בפועל, בין ארבע לשמונה שנים. לאחר שהורשעו בתקיפתו של סלמן אלמחדי, שמת כעבור יומיים מפצעיו. בית משפט מחוזי בבאר שבע גם גזר עליהם שלילת רישיון  נהיגה ותשלום קנס כספי למתלונן, שיועבר לשאריו. 

החמישה הורשעו על פי הודאתם באישומים קלים יחסית לתוצאה, בכתב אישום מתוקן. במסגרת הסדר טיעון לכתב האישום הודו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ושניים מהם גם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הצדדים לא הגיעו להסדר לגבי העונש.

השופט יעקב שפסר שגזר  את דינם של החמישה אמר כי כלל הנסיבות ממקמות את המקרה במקום גבוה בקשת הענישה, בעבירות מסוג זה. "גל אלימות שוטף את החברה בישראל בכלל ומגזרים שונים בפרט, זה מחייב ענישה בלתי מתפשרת".

כאן החל הכל. מפעלי ים המלח (ויקיפדיה)

הכל החל בקטטה שהתפתחה כתוצאה משיחה בין נהגי משאיות, על מקום בתור ההמתנה במפעלי ים המלח. במקום בו מעמיסים אשלג המיועד לנמל אילת, לייצוא לחו"ל. עדנאן בן סאלם אבו מאדי עקף בתור נהג משאית אחר, את סלמן אלמחדי. אלמחדי ניגש לעוקף בכעס, התפתחה קטטה עד שנהגים אחרים הפרידו בין הניצים, העמיסו ויצאו לדרכם, לאילת.

אלמחדי רצה סולחה. אבו מאדי רצו נקמה 

בהיותם בדרך, ניסה נהג אחר בשם פארג' לקבוע בשיחת טלפון בין נהגי המשאיות מועד לסולחה מיידית, בכביש הערבה. כולם הסכימו להצעה וכך  אלמחדי ופארג' עצרו בכביש והמתינו. אך, עדנאן לא בא.

בכתב האישום מסופר כי עדנאן הספיק בינתיים להתקשר למשפחתו ולספר להם על הקטטה. צעירי המשפחה, חליל, עימאד ומוחמד, מיהרו לנסוע לכיוון המפגש המתוכנן, כדי לפגוע באלמחדי בידיו וברגליו ולגרום לו חבלות נכות או מום, כנקמה על פגיעתו בבן משפחתם עדנאן. במקביל, יצאו ארבעה בני משפחה נוספים, במכונית שנייה מדימונה, לכיוון הפגישה. כולם היו מצוידים באלות, באבנים, בסכין שברייה גדולה.

פארג' ואלמחדי חיכו וחיכו לסולחה המתוכננת. משראו שעדנאן  בושש לבוא, החליטו להמשיך בנסיעתם לאילת. בעוד הם נוסעים בדרך, השיגו אותם שתי המכוניות הרודפות אחריהם. מכונית אחת חסמה את המשאית של אלמחדי מלפנים והשנייה מאחור. כל הנוסעים יצאו במהירות מהרכבים. עימאד בן סאלם עלה לתא הנהג, ועם אדם נוסף ניתקו את חיבור בלמי המשאית, כדי שלא תוכל לזוז ממקומה.

כאן החלו בני משפחת אבו מאדי להכות את סלמן אלמחדי, משכו אותו אל מחוץ למשאית, תקפו אותו, היכוהו באבנים שבידיהם. כתב האישום מתאר כיצד ניסה אלמחדי לברוח אך תוקפיו רצו אחריו, תוך שהם מיידים בו אבנים ומכים, עד שהאוחז בשברייה דקר את אלמחדי בבטנו.

לאחר הדקירה עדנאן לקח את השברייה וחזר איתה לרכב. התוקפים כולם נכנסו לרכבים ונמלטו מהמקום. פארג' שניסה למנוע מהם את התקיפה ולא הצליח, הזעיק כוחות הצלה. אלמחדי הובהל לבית חולים סורוקה ומת יומיים לאחר הדקירה מפגיעה בכבד, בלבלב, בכלי דם ראשיים, משטפי דם וחבלות רבות.

השייח'ים הורו לא לשבור גפיים, לא לפגוע  במקום שעלול להרוג

מכתב התביעה עולה תמונה מזעזעת של לינץ'. לפי כתב התביעה: "עדנאן שקיבל לידיו את השברייה נוטפת הדם לא הביע אפילו צער או כאב". מוחמד בן ג'ומעא הנאשם החמישי בתיק עבר תסקיר מבחן והוגדר כעציר בסיכון, הזקוק לטיפולים פסיכיאטריים. הוא היחיד שהודה באשמה ונמצא בהפרדה. בגלל מצבו הנפשי המעורער ניסה להתאבד שלוש פעמים. אם לא היה משתף פעולה עם האחרים, היו מנדים אותו מהשבט. אך בגלל שהודה וסיבך את האחרים, הוא חש אשמה.

מדבריו בבית המשפט התברר שגם נכבדי השבט היו בסוד העניינים, לפני היציאה לנקמה.  "לא התקבלה הנחיית השייחים לשבור ידיים ורגליים, ההנחייה הייתה שלא לפגוע במקומות שיכולים להרוג אלא להכות בידיים וברגליים".

על עדנאן בן סאלם נגזרו תשע שנות מאסר מתוכם שמונה בפועל, והיתר על תנאי למשך שלוש שנים מיום השחרור על כל עבירה מסוג פשע. פסילת רישיון נהיגה ל – 36 חודשים 18 בפועל מיום שחרורו ממאסר והיתרה על תנאי. עשרת אלפים ₪ קנס למשפחת המתלונן.

גם הנאשמים חליל בן סאלם  עמאד בן סאלם  מוחמד בן סאלם  ומוחמד בן ג'מעא קיבלו על תנאי לשלוש שנים עשרת אלפים ₪ קנס כל אחד.

חליל קיבל מאסר ארבע שנים שלוש בפועל. עמאד קיבל שבע שנות מאסר שש בפועל. מוחמד בן סאלם קיבל ארבע שנות מאסר מהן שלוש בפועל ופסילת רשיון נהיגה ל18 חודש מיום שחרורו מהכלא. ומוחמד בן ג'מעא ארבע שנים בפועל יחד עם הוראה לשב"ס לנקיטת כל האמצעים לשמירה על מצבו הבריאותי שלומו ובטחונו.

השייח'ים הורו לא לשבור ידיים ורגליים, לא לפגוע במקומות שעלולים להרוג. אז איך זה שסלמן אלמחדי מת משברים בגפיים ודקירה בבטן? ריב על מקום בתור במפעלי ים המלח, הפך למרדף אלים, שבסיומו אלמחדי קיפח את חייו. אלה שגרמו למותו הורשעו מקסימום בחבלה מחמירה בנסיבות מחמירות

מאת מלכה שחם דוראון

חמישה גברים ממשפחת אבו מאדי נידונו לעונשי מאסר בפועל, בין ארבע לשמונה שנים. לאחר שהורשעו בתקיפתו של סלמן אלמחדי, שמת כעבור יומיים מפצעיו. בית משפט מחוזי בבאר שבע גם גזר עליהם שלילת רישיון  נהיגה ותשלום קנס כספי למתלונן, שיועבר לשאריו. 

החמישה הורשעו על פי הודאתם באישומים קלים יחסית לתוצאה, בכתב אישום מתוקן. במסגרת הסדר טיעון לכתב האישום הודו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ושניים מהם גם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הצדדים לא הגיעו להסדר לגבי העונש.

השופט יעקב שפסר שגזר  את דינם של החמישה אמר כי כלל הנסיבות ממקמות את המקרה במקום גבוה בקשת הענישה, בעבירות מסוג זה. "גל אלימות שוטף את החברה בישראל בכלל ומגזרים שונים בפרט, זה מחייב ענישה בלתי מתפשרת".

כאן החל הכל. מפעלי ים המלח (ויקיפדיה)

הכל החל בקטטה שהתפתחה כתוצאה משיחה בין נהגי משאיות, על מקום בתור ההמתנה במפעלי ים המלח. במקום בו מעמיסים אשלג המיועד לנמל אילת, לייצוא לחו"ל. עדנאן בן סאלם אבו מאדי עקף בתור נהג משאית אחר, את סלמן אלמחדי. אלמחדי ניגש לעוקף בכעס, התפתחה קטטה עד שנהגים אחרים הפרידו בין הניצים, העמיסו ויצאו לדרכם, לאילת.

אלמחדי רצה סולחה. אבו מאדי רצו נקמה 

בהיותם בדרך, ניסה נהג אחר בשם פארג' לקבוע בשיחת טלפון בין נהגי המשאיות מועד לסולחה מיידית, בכביש הערבה. כולם הסכימו להצעה וכך  אלמחדי ופארג' עצרו בכביש והמתינו. אך, עדנאן לא בא.

בכתב האישום מסופר כי עדנאן הספיק בינתיים להתקשר למשפחתו ולספר להם על הקטטה. צעירי המשפחה, חליל, עימאד ומוחמד, מיהרו לנסוע לכיוון המפגש המתוכנן, כדי לפגוע באלמחדי בידיו וברגליו ולגרום לו חבלות נכות או מום, כנקמה על פגיעתו בבן משפחתם עדנאן. במקביל, יצאו ארבעה בני משפחה נוספים, במכונית שנייה מדימונה, לכיוון הפגישה. כולם היו מצוידים באלות, באבנים, בסכין שברייה גדולה.

פארג' ואלמחדי חיכו וחיכו לסולחה המתוכננת. משראו שעדנאן  בושש לבוא, החליטו להמשיך בנסיעתם לאילת. בעוד הם נוסעים בדרך, השיגו אותם שתי המכוניות הרודפות אחריהם. מכונית אחת חסמה את המשאית של אלמחדי מלפנים והשנייה מאחור. כל הנוסעים יצאו במהירות מהרכבים. עימאד בן סאלם עלה לתא הנהג, ועם אדם נוסף ניתקו את חיבור בלמי המשאית, כדי שלא תוכל לזוז ממקומה.

כאן החלו בני משפחת אבו מאדי להכות את סלמן אלמחדי, משכו אותו אל מחוץ למשאית, תקפו אותו, היכוהו באבנים שבידיהם. כתב האישום מתאר כיצד ניסה אלמחדי לברוח אך תוקפיו רצו אחריו, תוך שהם מיידים בו אבנים ומכים, עד שהאוחז בשברייה דקר את אלמחדי בבטנו.

לאחר הדקירה עדנאן לקח את השברייה וחזר איתה לרכב. התוקפים כולם נכנסו לרכבים ונמלטו מהמקום. פארג' שניסה למנוע מהם את התקיפה ולא הצליח, הזעיק כוחות הצלה. אלמחדי הובהל לבית חולים סורוקה ומת יומיים לאחר הדקירה מפגיעה בכבד, בלבלב, בכלי דם ראשיים, משטפי דם וחבלות רבות.

השייח'ים הורו לא לשבור גפיים, לא לפגוע  במקום שעלול להרוג

מכתב התביעה עולה תמונה מזעזעת של לינץ'. לפי כתב התביעה: "עדנאן שקיבל לידיו את השברייה נוטפת הדם לא הביע אפילו צער או כאב". מוחמד בן ג'ומעא הנאשם החמישי בתיק עבר תסקיר מבחן והוגדר כעציר בסיכון, הזקוק לטיפולים פסיכיאטריים. הוא היחיד שהודה באשמה ונמצא בהפרדה. בגלל מצבו הנפשי המעורער ניסה להתאבד שלוש פעמים. אם לא היה משתף פעולה עם האחרים, היו מנדים אותו מהשבט. אך בגלל שהודה וסיבך את האחרים, הוא חש אשמה.

מדבריו בבית המשפט התברר שגם נכבדי השבט היו בסוד העניינים, לפני היציאה לנקמה.  "לא התקבלה הנחיית השייחים לשבור ידיים ורגליים, ההנחייה הייתה שלא לפגוע במקומות שיכולים להרוג אלא להכות בידיים וברגליים".

על עדנאן בן סאלם נגזרו תשע שנות מאסר מתוכם שמונה בפועל, והיתר על תנאי למשך שלוש שנים מיום השחרור על כל עבירה מסוג פשע. פסילת רישיון נהיגה ל – 36 חודשים 18 בפועל מיום שחרורו ממאסר והיתרה על תנאי. עשרת אלפים ₪ קנס למשפחת המתלונן.

גם הנאשמים חליל בן סאלם  עמאד בן סאלם  מוחמד בן סאלם  ומוחמד בן ג'מעא קיבלו על תנאי לשלוש שנים עשרת אלפים ₪ קנס כל אחד.

חליל קיבל מאסר ארבע שנים שלוש בפועל. עמאד קיבל שבע שנות מאסר שש בפועל. מוחמד בן סאלם קיבל ארבע שנות מאסר מהן שלוש בפועל ופסילת רשיון נהיגה ל18 חודש מיום שחרורו מהכלא. ומוחמד בן ג'מעא ארבע שנים בפועל יחד עם הוראה לשב"ס לנקיטת כל האמצעים לשמירה על מצבו הבריאותי שלומו ובטחונו.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן