שעות עבודה ממושכות מול מחשב, נהיגה לאורך זמן רב או סחיבת משאות כבדים – לאופי העבודה שלנו יש השלכות שמן הראוי להתייחס אליהן כדי להימנע מנזקים מצטברים ולפעמים, בלתי הפיכים. כיצד להימנע מבעיות אורתופדיות במקום העבודה

 * מאת ד"ר אורי חדש

ישנן מחלות אורתופדיות השכיחות יותר בבעלי מקצועות מסוימים, זאת בהתאם לעומס הגופני, המופעל על האיבר הספציפי או על הגוף כולו וסביבת העבודה.

אנשים בעבודות משרדיות, כמו למשל עורכי דין, רואי חשבון, פקידים, אנשי היי-טק וכו', חשופים לשעות ישיבה מרובות, עבודה ממושכת מול מחשב (מקלדת + מסך + כסא כ"מקור בעייתי"). בעבודות אלו העומס הפיזי הוא אמנם לא גדול, כמו במקצוע הסבלות, אך הוא ממושך ומחזורי. לדוגמה: עבודה של שעות רבות על מקלדת מחשב, שאינה ארגונומית (מקלדת המותאמת אנטומית למבנה הגוף), עלולה ליצור בעיות כגון דלקות גידים בשורש כף היד.

גם ישיבה ממושכת בזווית ישרה (תשעים מעלות) גורמת ללחץ מוגבר על הדיסקים הבין-חולייתיים עד 150% ויותר מהלחץ בזמן עמידה. לשם השוואה, בעת הליכה מופעל לחץ מוגבר על הדיסקים של כ-15%, אך ההבדל הוא, שבישיבה ממושכת במשרד, הלחץ הוא קבוע ויכול להימשך לסירוגין לאורך שנים.

נהגי אוטובוס או משאית, שגם הם, בדומה לאנשי המשרד, יושבים שעות ממושכות בתנוחה דומה, עלולים לסבול משינויים ניווניים קשים יחסית לגילם בעמוד השדרה התחתון. אנו נתקלים באנשים הללו במרפאות אורתופדיות הסובלים מכאבים כרוניים בגב התחתון, עניין שפוגם באיכות החיים ומקשה על העבודה. בהקשר זה, מטופלות קבועות ו"נאמנות" של האורתופד בקהילה הן הרבה פעמים קלדניות בית המשפט. הן יושבות שעות ארוכות בתנוחה כמעט קפואה ומקלידות אלפי מילים ביום. הבעיה העיקרית שלהן אינה בעיית גב, אלא בעיה שגורמת לדלקת בגיד היד בשורש כף היד.

גברים העובדים בעבודה פיזית עלולים לסבול מתסמונת אורתופדית הנקראת תסמונת השרוול המסובב של הכתף, שהיא תוצאה של עבודות עם ידיים מעל לראש. הלוקים בה הם בעיקר צבעים, חשמלאים, שחקני כדורעף ועוד.

בנוסף, ישנן עבודות פיזיות הדורשות הפעלת מכשירים כבדים או רוטטים כגון פטישי אוויר, מכונות רוטטות (מקדחות) ועוד. העובדים עם מכשירים אלו סובלים מבעיות בכפות הידיים, כגון תסמונת התעלה הקארפלית (כליאת העצב האחראי על התחושה בכף היד) ובעיות גב כתוצאה מהרטט המתמשך שחווה גופם.

סוגי עבודות נוספות היוצרות בעיות אורתופדיות שכיחות:

– עבודות בכריעה (ריצוף) – יוצרת פגיעה בברכיים.

–  עבודות הרמה והנפה – הנדרשות במקצועות כגון סברות, סבלות, הובלה וכו' – יוצרות נזק מצטבר לעמוד השדרה, שיכול להביא לכאבי גב כרוניים וירידה בתפקוד ועקב כך הפסד ימי עבודה.

גם בתחום הספורט – כמקצוע או כתחביב, ישנן בעיות שכיחות, הקשורות לסוג האיבר עליו מופעל הלחץ בעת הפעילות הספורטיבית. ספורטאים נוטים להשתמש בגופם יותר מהצרכים הבסיסיים לחיים. בעצם הם עושים פעילות שהיא מעל הנדרש מהגוף לטובת שמירה על הבריאות. כאמור, הבעיות האורתופדיות נקבעות על פי האזור בגוף הנושא בנטל.  במשחקי הכדור – בייחוד כדורגל, ניכרות פגיעות בעיקר בגפיים התחתונות. החל מנקעים בקרסול, שברים בקרסול, פגיעות ברך למיניהם, פגיעות מיניסקוסים ורצועות צולבות.

בענפי ספורט מגע, ג'ודו, היאבקות , קרטה וכו' – הפגיעות יכולות להיות במקומות שונים, כי "חוטפים" בכל מקום. בקרב רוכבי אופניים – הבעיה היא בעיקר בעיית טראומה, נפילות שהן תוצאה של הרכיבה (אם כי בעקרון, זהו אינו ספורט מזיק במיוחד).

לעומת זאת, רכיבה על סוסים דווקא ידועה כגורמת בעיות בעמוד שדרה צווארי בגלל תנוחת הרכיבה האופיינית והקפיצות החוזרות.

בהקשר לכל הנכתב לעיל, חשוב להבין שמה שמשותף לכל העבודות האלו הוא כמות השעות שגורמת לנזק מצטבר. אנשים העוסקים בסוגי הספורט הללו או המקצועות הללו באופן לא שגרתי, כמו למשל, צביעה חד פעמית של קירות הבית, משחק כדור פעם בשבוע עם חברים וכו' – כל אלו לא אמורים לגרום להיווצרות בעיה אורתופדית.

אז מה עושים עם זה?

באשר לעבודה הדורשת ישיבה ממושכת או עבודה מול מחשב: יש לכוון את זווית משענת הכסא  למעל 90 מעלות. ישיבה זקופה אולי נראית טוב, אבל לאורך זמן היא מפעילה לחץ על הגב התחתון. יש לכוון את גובה המסך וזוויתו כך שלא תיווצר הטיה של הראש. מקלדת ארגונומית וכריות סיליקון לשורשי כף היד יתרמו תרומה ניכרת והן כמעט הכרח למי שעובד שעות מול המחשב. בהתאם, חשוב מאוד לבצע הפסקות ולחלץ איברים מדי פעם. כמניעה או במידה שנוצר כבר נזק כלשהו, כמו למשל כאבים כרוניים באזור הצוואר או גב תחתון, אפשר לבצע סדרות של תרגילים לחיזוק שרירי צוואר, חיזוק גב תחתון וחיזוק שרירי הבטן. אלו יקלו במעט על הכאבים הקיימים או יאפשרו מניעה טובה שלהם.

ישנן עבודות שהעומס הפיזי הוא חלק בלתי נפרד מהן ברמה היומיומית, כגון סבלות והובלה. בעבודות אלו רצוי להקפיד על ביצועה הרמה נכונה של משאות כבדים בעזרת יישור הברכיים עם גב זקוף. אין להעמיס או לבצע הרמות עם גב כפוף. כמו כן, כדאי לאמץ שגרת חיזוק שרירי בטן וגב.

יש להבין שרוב הפגיעות יחלפו עם הזמן, אך מרכיב חשוב בטיפול בעת הופעת כאבים אורתופדיים, כתוצאה מסוג עבודה פיזית כזה או אחר, הוא הטיפול התרופתי והוא הכרחי כדי למגר את הכאב או הדלקת. יש לזכור שרוב הכאבים בגוף הם דלקתיים, ולכן תרופות נוגדות דלקת מסייעות לטיפול בכאב שכזה.

לגבי ספורטאים – ישנה הפרדה בין העוסקים בספורט כמקצוע או כתחביב אינטנסיבי. אנשים שעוסקים בספורט כמקצוע מתמודדים עם פציעות חוזרות כל הזמן כחלק מהמחיר של העיסוק בספורט מקצועני. עם זאת, גם את כמות הפציעות בספורט מקצועי אפשר להפחית, אם מקפידים על ביצוע חימום הולם לפני אימון או משחק. בנוסף, יש להשקיע בפיתוח הכושר הגופני והגמישות כאמצעים להפחית אפשרות לפציעות, וכן להקפיד על ביצוע שחרור בתום כל פעילות ו/או תחרות.

לעוסקים בספורט כתחביב – עניין המתיחות והשחרור קביל ומתאים גם כאן. בהכירכם את גופכם דעו להתאים את סוג הספורט הנכון  והמתאים למגבלותיכם. למשל, אדם הסובל מבעיות ברכיים רצוי שלא יעסוק בריצה או קפיצה, אלא ברכיבה על אופניים, שחייה וכו'. מי שסובל מבעיות דלקתיות חוזרות בכתפיים – יש להימנע ממשחק כדורעף או כדורסל. וכן הלאה.

* הכותב הוא אורטופד בכיר ביחידת כף רגל וקרסול בהלל יפה.