הוויכוח על האסון באיצטדיון הכדורגל הגיע גם הוא לזירה הנפיצה של השיח הדתי במצרים. הוויכוח האחרון בנושא – האם קורבנות האסון הם שהידים או לא והאם כדורגל הוא בילוי ראוי ו"אסלאמי"

מאת יצחק קמחי-זוארץ

האסון באיצטדיון הכדורגל בפורט סעיד, שגבה 74 קורבנות בשבוע שעבר, נחשב לאחד אסונות הספורט הגדולים במצרים. האסון הצליח להתסיס שוב את רחובות קהיר וגרם להצתתה של הפגנה ספונטנית מול בניין משרד הפנים בקהיר, אירוע שגבה מהמדינה המצרית המשוסעת מחיר דמים נוסף.

נוסף על הפרשנות הפוליטית שניתנה לאסון, החלו לצוץ לו גם פרשנויות דתיות כפטריות אחרי הגשם. כך לדוגמה, הכחיש השגריר הסעודי במצרים, אחמד עבד אל-עזיז קטאן, את הטענה כי אמר שהאסון נגרם עקב לבוש לא צנוע של שחקני הכדורגל.

מנגד, דובר הזרם הסלפי במצרים, עבד אל מונעם א-שחאת עורר סערה בעניין זה לאחר שאמר כי הרוגי האסון אינם שהידים כיוון שנהרגו במהלך משחק כדורגל, שהוא מיסודו משחק אסור באיסלאם, משחק זר למוסלמים ומועתק מן המערב. א-שחאת המשיך וטען אתמול במהלך תפילה במסגד אל-פתח באלכסנדריה, כי שלושת ענפי הספורט היחידים המותרים על פי האיסלאם הם זריקה, שחייה ורכיבה על סוסים. יחד עם זאת ביקש כי במקום לזרוק תקציבים רבים על משחק זה ידאגו לתת אותם לצורך שימור הקוראן ומסורתו.

כמענה לדבריו של א-שחאת, פירסם ראש העולמא במוסד אל-אזהר (המוסד ההלכתי החשוב בעולם האסלאם; יק"ז) באלכסנדריה כי קיים פסק הלכה שלפיו כל אדם שמת באופן פתאומי הוא שהיד וכך גם האנשים שמתו במהלך משחק הכדורגל. הוא הוסיף והדגיש כי אין הבדל בין ההרוגים לבין אדם שמעביר את זמנו הפנוי בבידור מסוג אחר כמו בילוי בבתי-קפה והליכה לפאבים.