יום אם ללא אמא

הייתי רוצה לחשוב איזה מתנה להכין לך, לבחור לך פרחים, לקבל ממך חיוך נבוך ושמח, חיבוק קרוב או מרוחק, לתת לך אותם ולא לשים באגרטל בין אבנים, עם מכתב קטן שאתקשה לקרוא לך

יום אם ללא אמא

הייתי רוצה לחשוב איזה מתנה להכין לך, לבחור לך פרחים, לקבל ממך חיוך נבוך ושמח, חיבוק קרוב או מרוחק, לתת לך אותם ולא לשים באגרטל בין אבנים, עם מכתב קטן שאתקשה לקרוא לך

ושוב מגיע היום שפעם לא יחסתי לו חשיבות ופתאום הוא התמלא משמעויות.

פעם הייתי מכינה לך מתנה בגן, כשגדלתי הבאתי זר פרחים… היום, יום האם זה "לבקר" אותך בקבר. (וגם אם לא להגיע לשם, זה לחשוב על זה בלי הפסקה. כל היום). 

ברדיו כמו כל שנה ישמיעו שירים על "אמא", ואני אחשוב על "אין לי אמא". קצת קשה לא להיכנס לרחמים עצמיים ביום אם ללא אם. כדי לצאת מהרחמים העצמיים, אני בטח אקנה לאבא עוד חולצה ואחשוב כמה היום הזה קשה לו אחרי שאיבד גם אותך וגם את אימו.

אמא ואני
אמא ואני

לפעמים קל יותר ועדיף לרחם על אחרים. לקחת מנוחה מעצמי ומה"ללא אם" שלי. ואז אני בטח אזכר איך המוכרת בחנות חשבה שהאישה שעמדה מאחורי היא אמא שלי, וכמה היא לא דמתה לך, וצחקתי למרות שרציתי לבכות, חייכתי למרות שרציתי לספר לה שאין לי אמא. אבל לא עשיתי סצנה, אמרתי לעצמי אצלי בבטן, ותהיתי אם גם את שמעת או ראית את כל מה שקרה שם. 

או שאזכר ביום ההוא שעברתי ליד העבודה שלך, והסתכלתי לעבר החלון, כאילו שיש סיכוי שבכל זאת אראה אותך.

אולי אזכר בבוקר ההוא שחזרתי מהמכולת והשכנה שאלה אותי איפה את ואיך זה שכבר לא רואים אותך הרבה זמן. או בטלפון ההוא שצלצל, ביקשו אותך וכשאמרתי שאת לא נמצאת שאלו מתי תהיי?

גם אני בעצמי לפעמים עדיין שואלת את אותה השאלה. 

ככה זה היה פעם. ארוחה משפחתית עם אמא (איור לפי תמונה: עידן זילברברג, מתוך הספר "שירים לאמא")
ככה זה היה פעם. ארוחה משפחתית עם אמא (איור לפי תמונה: עידן זילברברג, מתוך הספר "שירים לאמא")

ואז באמת ימאס לי מכל העצב הזה. לסיום אכתוב משהו מדכא ואבא יראה ויגיד שהגיע הזמן שאכתוב דברים שמחים. ואני אזכיר לעצמי שאני לא הראשונה ולא היחידה שאיבדה אמא, שיש אנשים חסרים ועצובים יותר ממני, ואנסה להזכיר לעצמי כמה החיים יפים וכמה שאני אוהבת לחיות.

אני אוהבת לחיות, בדרך כלל, אבל לא ביום אם ללא אם.

ואחר כך אחזור לשמחה, אקח את הכלבים לים או סתם אחייך אל השמש בעיניים מסונוורות. אחזור לחיים שלי, למה שצריך לעשות, ללו"ז היומי. אחזור לחיים, כמו שאת לא יכולה לעשות.

אחזור לחיים, למרות שהייתי רוצה לחגוג לך יום אם, לחשוב איזה מתנה להכין לך, לבחור לך פרחים, לקבל ממך חיוך נבוך ושמח, חיבוק קרוב או מרוחק, לתת לך אותם ולא לשים באגרטל בין אבנים, עם מכתב קטן שאתקשה לקרוא לך. 

יום אם שמח אמא, יום אמא שמח לך.

ושוב מגיע היום שפעם לא יחסתי לו חשיבות ופתאום הוא התמלא משמעויות.

פעם הייתי מכינה לך מתנה בגן, כשגדלתי הבאתי זר פרחים… היום, יום האם זה "לבקר" אותך בקבר. (וגם אם לא להגיע לשם, זה לחשוב על זה בלי הפסקה. כל היום). 

ברדיו כמו כל שנה ישמיעו שירים על "אמא", ואני אחשוב על "אין לי אמא". קצת קשה לא להיכנס לרחמים עצמיים ביום אם ללא אם. כדי לצאת מהרחמים העצמיים, אני בטח אקנה לאבא עוד חולצה ואחשוב כמה היום הזה קשה לו אחרי שאיבד גם אותך וגם את אימו.

אמא ואני
אמא ואני

לפעמים קל יותר ועדיף לרחם על אחרים. לקחת מנוחה מעצמי ומה"ללא אם" שלי. ואז אני בטח אזכר איך המוכרת בחנות חשבה שהאישה שעמדה מאחורי היא אמא שלי, וכמה היא לא דמתה לך, וצחקתי למרות שרציתי לבכות, חייכתי למרות שרציתי לספר לה שאין לי אמא. אבל לא עשיתי סצנה, אמרתי לעצמי אצלי בבטן, ותהיתי אם גם את שמעת או ראית את כל מה שקרה שם. 

או שאזכר ביום ההוא שעברתי ליד העבודה שלך, והסתכלתי לעבר החלון, כאילו שיש סיכוי שבכל זאת אראה אותך.

אולי אזכר בבוקר ההוא שחזרתי מהמכולת והשכנה שאלה אותי איפה את ואיך זה שכבר לא רואים אותך הרבה זמן. או בטלפון ההוא שצלצל, ביקשו אותך וכשאמרתי שאת לא נמצאת שאלו מתי תהיי?

גם אני בעצמי לפעמים עדיין שואלת את אותה השאלה. 

ככה זה היה פעם. ארוחה משפחתית עם אמא (איור לפי תמונה: עידן זילברברג, מתוך הספר "שירים לאמא")
ככה זה היה פעם. ארוחה משפחתית עם אמא (איור לפי תמונה: עידן זילברברג, מתוך הספר "שירים לאמא")

ואז באמת ימאס לי מכל העצב הזה. לסיום אכתוב משהו מדכא ואבא יראה ויגיד שהגיע הזמן שאכתוב דברים שמחים. ואני אזכיר לעצמי שאני לא הראשונה ולא היחידה שאיבדה אמא, שיש אנשים חסרים ועצובים יותר ממני, ואנסה להזכיר לעצמי כמה החיים יפים וכמה שאני אוהבת לחיות.

אני אוהבת לחיות, בדרך כלל, אבל לא ביום אם ללא אם.

ואחר כך אחזור לשמחה, אקח את הכלבים לים או סתם אחייך אל השמש בעיניים מסונוורות. אחזור לחיים שלי, למה שצריך לעשות, ללו"ז היומי. אחזור לחיים, כמו שאת לא יכולה לעשות.

אחזור לחיים, למרות שהייתי רוצה לחגוג לך יום אם, לחשוב איזה מתנה להכין לך, לבחור לך פרחים, לקבל ממך חיוך נבוך ושמח, חיבוק קרוב או מרוחק, לתת לך אותם ולא לשים באגרטל בין אבנים, עם מכתב קטן שאתקשה לקרוא לך. 

יום אם שמח אמא, יום אמא שמח לך.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן