הוועדה לבחירת שופטים הודיעה הבוקר על בחירתו של השופט אשר גרוניס לנשיא הבא של בית המשפט העליון. הבחירה הייתה צפויה ושר המשפטים בירך כמו גם הנשיאה היוצאת. בחירה זו תמתן את האקטיביזם השיפוטי שאפיין את העליון מאז תקופת אהרון ברק. גרוניס בדיעה שלא הכל שפיט

מאת אבירם זינו

 הוועדה לבחירת שופטים, בחרה הבוקר (ו, 10.2.2012) כצפוי בשופט ד"ר אשר גרוניס לנשיאה הבא של בית המשפט העליון. ח"כ הכנסת דויד רותם (ישראל ביתנו), חבר הוועדה נמנע בהצבעה בשל התנגדותו לשיטה לבחירת נשיא הרשות השופטת. הנשיא הנכנס יחל בתפקידו עם פרישתה של הנשיאה היוצאת, דורית בייניש, בסוף החודש. גרוניס עשוי להביא תפיסה חדשה לעליון לפיה – לא "הכל שפיט". שר המשפטים הנוכחי יעקב נאמן והנשיאה בייניש בירכו את השופט גרוניס על מינויו.

גרוניס נבחר גם הוא, כקודמיו, על פי שיטת הסיניורטי. שיטת הסיניוריטי גורסת כי נשיא בית המשפט העליון יהיה השופט הוותיק ביותר מקרב שופטי העליון המכהנים. ערב מינויה של בייניש לתפקיד התחוללה סערה שעה ששר המשפטים דאז, חיים רמון, קרא לשינוי שיטת הבחירה לתפקיד, אולם הסוף מוכר לכולם. השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, גם הוא חבר בוועדה פרסם הודעה וביקש אולי לפתוח עידן חדש שבו לא "הכל שפיט", "גרוניס הוא שופט מצוין ובחירתו ראויה ומבורכת, אני בטוח שימשיך בשמירה על זכויות הפרט ומניעת פגיעה באזרחים ובמיעוטים, במקביל למדיניות ריסון עצמי של ביהמ"ש העליון ושיש עניינים שהציבור מכריע בהם אחת לארבע שנים כשהוא בוחר ממשלה", נכתב בהודעה, אולי מתוך הכרות עם תפיסתו השיפוטית של גרוניס.

הנשיא החדש הוא בן לשושלת רבנים נודעת, ממייסדי חסידות גור. גרוניס נולד שלוש שנים לפני קום המדינה, בתל אביב. ליונה גרוניס ובלהה מרגלית. כאמור, הוא צאצא למשפחת רבנים נודעת ביניהם מייסדה של חסידות גור – הרב יצחק מאיר אלתר, מצד אביו, ומצד אמו – הרב פנחס שפירא מקוריץ.

את חוק לימודיו עשה בבית הספר התיכון "גאולה". בהיותו נער התייתם מאביו ולאחר מכן חזר בשאלה. לאחר השירות הצבאי למד גרוניס משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב. לימים, שלוחה זו הייתה הגרעין להקמת אוניברסיטת תל אביב. את התמחותו עשה בביהמ"ש השלום תחת שרביטו של השופט שלמה לוין ובהמשך במשרד ש. הורוביץ. גרוניס המשיך לתואר שני ודוקטורט באוניברסיטת וירג'יניה ואוניברסיטת ניו יורק (טורונטו) בהתאמה.

גרוניס נשוי בשנית לרנה משל (שהם) שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס. הוא אב לשלוש בנות מאסתר, אשתו הראשונה.

התמחותו של גרוניס היא במשפט אזרחי ומסחרי. בנושאי המשפט הציבורי גרוניס נתפס כשונה מקודמיו, בעיקר מהנשיא בדימוס, אהרון ברק. הוא נתפס כשמרן ומתנגד לאקטיביזם שיפוטי, היינו, התערבות בהחלטות של רשויות שלטוניות או מנהליות. כך למשל, הצטרף גרוניס לקביעה בעניין "חוק טל" לפיה אין מקום לביטולו של החוק בנימוק כי החוק פוגע בזכויות הרוב, ולא בזכויות המיעוט, ולפיכך אין בית המשפט נדרש להתערב בו. או בעניין חוק האזרחות שם כתב, "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית". עם זאת גרוניס גורס כי במקרים בהם נפגעות זכויות המיעוט – אז יש מקום להתערב בהחלטות של הממשלה, כמו במקרה של אחריות נזיקית של המדינה כלפי הפלסטינים במסגרת פעילות צבאית של ישראל.

בחירתו של גרוניס, כמו של קודמתו, לוותה בסערה פוליטית כאשר הכנסת ביקשה לאשר תיקון לחוק בחירת הנשיא הבא לעליון. בעניינו של גרוניס נוצרה בעיה – החוק מחייב כי לנשיא בית המשפט העליון יהיו מינימום שנות כהונה – ולגרוניס נותרו פחות משלוש שנים עד לפרישה. את החוק הציג לכנסת דווקא מי שנמנע מההצבעה הבוקר – ח"כ דויד רותם, יו"ר וועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת. ח"כ ציפי ליבני אמרה אז על דוכן הכנסת בעקבות ההצעה, "זה לא דבר שבשגרה, אין כבוד בחוק הזה, לא לכנסת ולא לדמוקרטיה במדינת ישראל. התנגדותנו לחוק אינה בגין האדם, חוק שהוא חוק פרסונלי איננו ראוי לעבור את סף הבית הזה". התיקון מוכר כעת כחוק גרוניס.

את הצעת החוק יזם ח"כ יעקב כץ והיא אושרה ברוב של 57 חברי כנסת מול 37 מתנגדים.  בעצם בעקבות שינוי החוק, מי שהיה צריך להתמנות היום היה המשנה לנשיאה – אליעזר רבלין שנותרו לו עוד שלושה חודשים בעליון, אולם זה הודיע זה מכבר שאין בכוונתו להתמנות לתקופה כה קצרה.

בעתירה שהוגשה כנגד הכנסת והוועדה לבחירת שופטים טענה התנועה לאיכות השלטון מדובר בחקיקה פרסונאלית הפוגעת באמון הציבור, תוך רמז לכך שביטול החוק מכשיר את מינויו של השופט אשר גרוניס לנשיא העליון עפ פרישתה של דורית בייניש בפברואר . לגרוניס היו פחות משלוש שנים. בג"צ דחה את עתירת