בית המשפט: משה קצב לא ישוחרר לחופשה בליל הסדר

הנשיא לשעבר לא יוכל לצאת לחופשה בליל הסדר כי טרם חלפו 60 יום, כקבוע בחוק, מחופשתו האחרונה בפורים. קצב נדחה בידי השב"ס, עתר לבית המשפט וזה דחה את עתירתו: "אין עניינו שונה מעניינו של כל אסיר יהודי, ודאי שומר מצוות כמו העותר"

בית המשפט: משה קצב לא ישוחרר לחופשה בליל הסדר

הנשיא לשעבר לא יוכל לצאת לחופשה בליל הסדר כי טרם חלפו 60 יום, כקבוע בחוק, מחופשתו האחרונה בפורים. קצב נדחה בידי השב"ס, עתר לבית המשפט וזה דחה את עתירתו: "אין עניינו שונה מעניינו של כל אסיר יהודי, ודאי שומר מצוות כמו העותר"

משה קצב, נשיא המדינה לשעבר שמרצה עונש של שבע שנות מאסר בגין עבירות מין, לא יוכל לצאת לחופשה ולא יבלה עם משפחתו את ליל סדר הפסח. כך קבע היום (חמישי) בית המשפט המחוזי בלוד. "הוצאתו של העותר לחופשה בשל "נסיבות מיוחדות אחרות" תפגע בעיקרון השוויון על פיו על המשיב (שירות בתי הסוהר) לנהוג כלפי אסירים שנתוניהם הרלוונטיים זהים לנתוניו של העותר ואינני רואה כל הצדקה לפגוע בעיקרון זה", פסק השופט נשיא בית המשפט, אברהם טל.

את ליל הסדר יעשה באגף התורני בכלא. משה קצב (צילום: ויקימדיה)
את ליל הסדר יעשה באגף התורני בכלא. משה קצב (צילום: ויקימדיה)

קצב עתר לבי המשפט לאחר שבקשתו לצאת לחופשה נדחתה על ידי השב"ס. הדחייה היא עקב כך שלא חלפו 60 יום מאז חופשתו האחרונה בחג פורים, באמצע מרץ 2014. קצב עתר באמצעות עורכת דינו שני אילוז וטען כי ביקש את היציאה לחופשה ב-2 במרץ, אך בשיחה עם מפקדת האגף בכלא מעשיהו נאמר לו כי למרות יציאתו לחופשה בפורים קיימת אפשרות שגם ייצא לחופשה בתחילת מאי השנה.  

בעתירתו טען קצב כי עוד, כי בידי מפקד בית הסוהר הסמכות להקדים לאסיר את מועד החופשה לחג הפסח. יצוין כי באוקטובר האחרון פנה קצב לשירות בבקשה לאפשר לו לצאת לחופשה בת 24 שעות לרגל בר המצווה של נכדו. הוא אכן  קיבל אישור לצאת לשש שעות בלבד משום שחופשתו הקודמת הייתה חודש לפני כן.

מפקדת האגף טענה כי נושא יציאתו העתידית של קצב לחופשת פסח לא עלה בשיחה שהתנהלה ביניהם בהקשר ליציאתו בחופש בפורים. שופט בית המשפט לא התרשם מטענות קצב ופסק כי "העותר היה מודע להחלטה הצפויה בנושא העתירה ואם בחר מרצונו לצאת לחופשה בחודש מרץ בכלל ובתאריך 16.3.2014 בפרט, אין לו אלא להלין על עצמו". ועוד: "אין עניינו שונה מעניינו של כל אסיר יהודי, ודאי שומר מצוות כמו העותר, אשר עונה על כל הקריטריונים ליציאתו לחופשת פסח – לבד מחלוף הזמן מאז חופשתו האחרונה – שמבקש לצאת לחופשה לחג ונענה בשלילה מטעמים מוצדקים".

קצב מרצה מאז חודש דצמבר 2011 שבע שנות מאסר שנגזרו עליו בגין שני מעשי אונס, מעשים מגונים בכוח, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט. הוא הגיש בקשת חנינה לנשיא שמעון פרס, ובחודש אוקטובר אשתקד עתר לבית המשפט העליון, עתירה שנדחתה.

 

משה קצב, נשיא המדינה לשעבר שמרצה עונש של שבע שנות מאסר בגין עבירות מין, לא יוכל לצאת לחופשה ולא יבלה עם משפחתו את ליל סדר הפסח. כך קבע היום (חמישי) בית המשפט המחוזי בלוד. "הוצאתו של העותר לחופשה בשל "נסיבות מיוחדות אחרות" תפגע בעיקרון השוויון על פיו על המשיב (שירות בתי הסוהר) לנהוג כלפי אסירים שנתוניהם הרלוונטיים זהים לנתוניו של העותר ואינני רואה כל הצדקה לפגוע בעיקרון זה", פסק השופט נשיא בית המשפט, אברהם טל.

את ליל הסדר יעשה באגף התורני בכלא. משה קצב (צילום: ויקימדיה)
את ליל הסדר יעשה באגף התורני בכלא. משה קצב (צילום: ויקימדיה)

קצב עתר לבי המשפט לאחר שבקשתו לצאת לחופשה נדחתה על ידי השב"ס. הדחייה היא עקב כך שלא חלפו 60 יום מאז חופשתו האחרונה בחג פורים, באמצע מרץ 2014. קצב עתר באמצעות עורכת דינו שני אילוז וטען כי ביקש את היציאה לחופשה ב-2 במרץ, אך בשיחה עם מפקדת האגף בכלא מעשיהו נאמר לו כי למרות יציאתו לחופשה בפורים קיימת אפשרות שגם ייצא לחופשה בתחילת מאי השנה.  

בעתירתו טען קצב כי עוד, כי בידי מפקד בית הסוהר הסמכות להקדים לאסיר את מועד החופשה לחג הפסח. יצוין כי באוקטובר האחרון פנה קצב לשירות בבקשה לאפשר לו לצאת לחופשה בת 24 שעות לרגל בר המצווה של נכדו. הוא אכן  קיבל אישור לצאת לשש שעות בלבד משום שחופשתו הקודמת הייתה חודש לפני כן.

מפקדת האגף טענה כי נושא יציאתו העתידית של קצב לחופשת פסח לא עלה בשיחה שהתנהלה ביניהם בהקשר ליציאתו בחופש בפורים. שופט בית המשפט לא התרשם מטענות קצב ופסק כי "העותר היה מודע להחלטה הצפויה בנושא העתירה ואם בחר מרצונו לצאת לחופשה בחודש מרץ בכלל ובתאריך 16.3.2014 בפרט, אין לו אלא להלין על עצמו". ועוד: "אין עניינו שונה מעניינו של כל אסיר יהודי, ודאי שומר מצוות כמו העותר, אשר עונה על כל הקריטריונים ליציאתו לחופשת פסח – לבד מחלוף הזמן מאז חופשתו האחרונה – שמבקש לצאת לחופשה לחג ונענה בשלילה מטעמים מוצדקים".

קצב מרצה מאז חודש דצמבר 2011 שבע שנות מאסר שנגזרו עליו בגין שני מעשי אונס, מעשים מגונים בכוח, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט. הוא הגיש בקשת חנינה לנשיא שמעון פרס, ובחודש אוקטובר אשתקד עתר לבית המשפט העליון, עתירה שנדחתה.

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן