"נורבגיה מתנגדת בתוקף לחרמות נגד ישראל". כך אמרה ראש ממשלת נורבגיה, ארנה סולברג,  במהלך מסיבת עיתונאים משותפת שקיימה היום עם ראש הממשלה, שמעון פרס.

הנשיא פרס קיים הבוקר פגישת עבודה מדינית עם ראש ממשלת נורבגיה, ארנה סולברג, מנהיגת המפלגה השמרנית. בסיומה קיימו השניים מסיבת עיתונאים משותפת. במהלך הפגישה דנו השניים בהעמקת שיתופי הפעולה בין ישראל לנורבגיה, הסוגיה האיראנית, ובקידום תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.

ראש ממשלת נורבגיה פתחה את מסיבת העיתונאים ואמרה: "אני שמחה לראות את היחסים בין ישראל לנורבגיה מתפתחים בתחומים רבים, ובכוונתנו להעמיק את שיתוף פעולה בין המדינות. אני בטוחה כי שתי המדינות יכולות לעבוד טוב יותר ולהמשיך את תהליך קדימה".

בהקשר תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים אמרה ראש הממשלה סולברג: "נורבגיה רואה חשיבות בפתרון של שלום בין ישראל לפלסטינים, על בסיס שתי מדינות לשני עמים. אנו מקווים כי שני הצדדים ישובו לשולחן המשא ומתן למען העתיד. אנו יודעים כי הסיטואציה בין ישראל לפלסטינים מורכבת אך מקווים כי התהליך יימשך. עמדתה של ממשלת נורבגיה באופן ברור היא כי ההתנחלויות מפרות את החוק הבינלאומי – אך אנו מתנגדים לחרמות כלשהם נגד ישראל. נורבגיה בעד סחר חופשי והעמקת הסחר עם ישראל. כל התארגנות של חרם היא התארגנות פרטית בלבד".

הנשיא פרס הודה לראש ממשלת נורבגיה על הדברים ואמר: "היחסים בין ישראל לנורבגיה עמוקים וחשובים למדינת ישראל. אני מודה לך על קבלת הפנים החמה והפגישה החשובה שזה עתה קיימנו. מדינת ישראל היא מדינה שוחרת שלום, שאיפתנו הגדולה ביותר היא כי מדינות המזרח התיכון והאזור כולו יצאו מהעוני ומניעת רעב וסבל בקרב חפים מפשע. המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בהובלת מזכיר המדינה ג'ון קרי נמצא כעת בהפסקה אך טרם הסתיים. לשני הצדדים אין אלטרנטיבה אחרת מאשר שלום מבוסס על שתי מדינות לשני עמים. אני מקווה כי המשא ומתן יוחזר למסלולו בהקדם באופן שייטיב עם שני הצדדים".

הנשיא הדגיש כי לנורבגיה תפקיד מרכזי בקידום תהליך השלום ואמר: "מדינת ישראל צריכה ידידות כמו נורבגיה שתומכות בשלום. ומחויבת לקידום השלום בצורה כה ישירה. באתי לנורבגיה לא כדי לקבל את המשך תמיכתם בישראל ובתהליך השלום".

לאחר מכן נשא הנשיא נאום מדיני במרכז פרס נובל לשלום באירוע חגיגי בהשתתפות מלך נורבגיה, חברי ועדת פרס נובל לשלום, בכירי הממשלה בנורבגיה, דיפלומטים ואנשי אקדמיה ואמר: "כחתן פרס נובל לשלום אני יכול לומר כי רוב העם בשני הצדדים רוצה בשלום ועייף מעימותים. אסור לנו לוותר על השאיפה לשלום. פתרון שתי מדינות לשני עמים הוא אפשרי אך נדרשות החלטות אמיצות. השלום טומן בחובו הזדמנות חשובות לשיפור הכלכלה, השכלה, ומניעת אבטלה בקרב העמים".

הנשיא הדגיש כי יש להמשיך את הלחץ על איראן על מנת למנוע את סכנת הגרעין ואמר: "איראן היא המכשול בפני השלום. ההנהגה האיראנית מפתחת טילים ארוכי טווח בעלי ראש נפץ גרעיני. נשק מסוכן ושאיפות הגמוניות בידי ההנהגה האיראנית הופכים אותה לסכנה במזרח התיכון ובעולם כולו. לסנקציות הכלכליות ישנה השפעה על איראן, אך הלחץ מצד הקהילה הבינלאומית חייב להמשך. אני בטוח כי הדור הצעיר באיראן רוצה לצאת מהמצב בנוכחי- אך הדרך היחידה לבחון את ההנהגה האיראנית היא על פי המעשים ולא על פי הדיבורים. אני מקווה כי המשא ומתן של המעצמות עם איראן יביא תוצאות במהרה".

במהלך האירוע במרכז נובל, נשאל הנשיא פרס על ידי מחמוד עמירי מוגאדאם – מדען ומנהיג סטודנטים צעיר מאוניברסיטת אוסלו המוביל מאבק למען זכויות אדם באיראן -האם הוא מאמין כי ישנה תקווה לשינוי באיראן? הנשיא ענה לעמירי כי על הדור הצעיר האחריות להוביל את השינוי לטובה באיראן ואמר: "איני מומחה למה שיקרה בעתיד, אך אני יכול רק להמליץ לדור הצעיר באיראן להוביל את רוח השלום. אני בטוח כי ישנם איראנים רבים שירצו לצאת מהמצב הנוכחי בו ההנהגה מפתחת נשק גרעיני למטרות צבאיות, על חשבון רווחתם של הצעירים האיראנים. העולם השתנה, ובו המדע והטכנולוגיה תופסים תפקיד מרכזי, ואין דרך אחורה- עליכם לקחת את האחריות על השכלתכם, ועל הובלת הדרך הנכונה".