ההרכב שנקבע כחימום המרכזי לפיקסיז היו חבורת בחורים מלאי אנרגיות משוודיה – THE HIVES מדובר באחת הלהקות החייתיות והאנרגטיות שמסתובבות על הפלנטה, רוק גראג' שוודי, שיצר מספר להיטים והצליל שלהם מתלבש מצוין על האוזן הישראלית. הצלחתם הייתה ממש בתחילת המאה, אולם אלבומם האחרון Lex Hives  משנת 2012 בהפקה עצמית, מפזר ניצוצות של פאנק רוק פרוע המלווה במופע בימתי משולח רסן.

הסולן פלה הלמקויסט יורד מהבמה אל הקהל בקפיצות להזכיר שעדיין יש חיים ברוק השוודי. בשיר האחרון הוא ממש מהלך על גדר הביטחון. נראה שעוד רגע הוא דופק את הקראודינג. הידיים של הקהל הקרוב כבר מושטות להניפו. אבל לא. תאכלעס, אהבתי אותם, את השוודים הפושטקים האלו, אולם הסצנה הייתה יותר משובחת במתכונת מצומצמת, נניח אלף איש בבארבי.

בשעה תשע ורבע, באיחור של רבע שעה, עלה לבמה של איצטדיון בלומפילד ביפו אחד שהזכיר לי את השף יהונתן רושפלד – עם קבוצת נגנים. הסתבר לי שכסופי השיער הללו הם הפיקסיז. לא ילדים מזמן, והשף הוא בכלל בלאק פרנסיס.

הפיקסיז, אחת הלהקות הנחשבות בסצנת הרוק האלטרנטיבי האמריקני, עם האלבומים "דוליטל" ו"סרפר רוזה", שזכו להפוך למיתוסים, זכורה לקהל הישראלי כמי שביטלה הופעה מתוכננת בישראל בתחילת העשור. הפעם הם מימשו את ההבטחה לפתוח את פסטיבל רוקנ'רולר בבלומפילד. הם התחילו ברעש גיטרות שלא לוקח הפסקה, כאילו הגישו חתיכת 3MP באורך שעה וחצי ללא הפוגה, מבלי לעצור לשניה, להשחיל ערב טוב תל אביב, כלום, נאדה.

רק אחרי שהסתיים החלק המרכזי של המופע סימן בלאק פרנסיס עם ידו על ליבו כאות להבעת אהבה לקהל האוהד. מישהו דיבר על התנצלות בעקבות ביטול ההופעה הקודמת? הפיקסיז באו לתת את שלהם. שיר אחרי שיר. המנונים שגורים אצל מעריציהם. אבל הם לא היו בכלל בקטע של אינטראקציה. לא שזה הפריע לקהל האלפים שהצטרף לשירה ואף דאג לקפוץ ולרקוד.

אגב, עבור הקהל המרוחק שניזון בין היתר ממסכי הענק שסיפקו סטרימינג וידאו לא ממש חד ומפוקס (איפה צוות הוידאו של הרולינג סטונס), החליט איזה אמן וי ארט להלביש קשקשת סמי פסיכודלית על ההקרנה. לא הסבירו לו שהמסכים נועדו לקהל המרוחק מהבמה?

ומשפט למפיק שוקי וויס: כשאתה עולה (כהרגלך) לבמה בין מופע למופע ומבקש לשמור על המרחב האישי, תדאג שהנחיה ברוח זו תרד גם לצוותי האבטחה. נער מגושם ומגודל, שעמד לא רחוק מאחורי, החליט שהוא רוצה לרקוד ולקפוץ, על הכיפק, אבל למה הוא היה חייב בדרך למחוץ כמה צעירות שעמדו לידי ובסך הכל באו להנות? אחד המאבטחים שהוצב ממש ממול וצפה בהתרחשות לא הניד עפעף.

תודה רבה על האישור הגורף להכניס בקבוקי מים קטנים, הציבור לא חייב לשלם כסף על מצרך יסודי שכזה, זה ברור ומובן סוף סוף, כמו שמובן שאין להכניס מצלמות וכלים פוגעניים משיקולי אבטחה או זכויות יוצרים. אבל כאשר דורשים מהקהל לא לעשן כדי שכיסוי הדשא לא יפגע, אפשר לנקוט בהליכים אפקטיביים: לציין על הכרטיסים שאסור להיכנס עם סיגריות או טבק למתחם, להנחות את הבידוק הביטחוני להחרים חפצים אסורים ולממן פקחים מטעם העירייה שיאכפו את החוק. אני בטוח שמופע אחד, שבמהלכו כמה מרעילי אוויר יקנסו, יהווה דוגמה ואות לעתיד. זכותי וזכות הציבור לנשום אויר נקי, בהופעה כמו בקולנוע, בתיאטרון או בקונצרט.

בלומפילד הוא איצטדיון כדורגל, לא אני הייתי השופט במשחק, שהתנהל בכאילו בין הפיקסיז לדה הייבס, אבל מבחינתי השוודים ניצחו בגדול.