התערוכה ששימחה אותי

מתי בפעם האחרונה ראיתם תערוכה שעשתה לכם שמח? בעבודותיו של אנריקו תומאסו דה פאריס המוצגות בגלריה ארמנו טדסקי בתל אביב, אפשר למצוא תשובות קיומיות לגורל האדם המודרני, אבל אפשר גם לשמוח איתו קצת באמצע היום, בהפסקת הצהריים של יום עבודה ארוך מאת נטע דנציגר העולם שלנו מלא באמנות. אמנות חשובה. אמנות שולית. יפה. מופשטת. מעניינת. […]

התערוכה ששימחה אותי

מתי בפעם האחרונה ראיתם תערוכה שעשתה לכם שמח? בעבודותיו של אנריקו תומאסו דה פאריס המוצגות בגלריה ארמנו טדסקי בתל אביב, אפשר למצוא תשובות קיומיות לגורל האדם המודרני, אבל אפשר גם לשמוח איתו קצת באמצע היום, בהפסקת הצהריים של יום עבודה ארוך מאת נטע דנציגר העולם שלנו מלא באמנות. אמנות חשובה. אמנות שולית. יפה. מופשטת. מעניינת. […]

מתי בפעם האחרונה ראיתם תערוכה שעשתה לכם שמח? בעבודותיו של אנריקו תומאסו דה פאריס המוצגות בגלריה ארמנו טדסקי בתל אביב, אפשר למצוא תשובות קיומיות לגורל האדם המודרני, אבל אפשר גם לשמוח איתו קצת באמצע היום, בהפסקת הצהריים של יום עבודה ארוך

מאת נטע דנציגר

העולם שלנו מלא באמנות. אמנות חשובה. אמנות שולית. יפה. מופשטת. מעניינת. לא מעניינת. מרגשת. מצחיקה. ריאליסטית. סוריאליסטית. ביקורתית. חכמה. מתי בפעם האחרונה ראינו תערוכה שעשתה לנו שמח?

המבקרים בגלריות לאמנות עכשווית הם לרוב קהל מתוחכם, שמנקבוביות עורו, מסיבי הבגדים השיקיים שלו ומגרונו, נשפך אינטלקט. בשביל התערוכה של אנריקו תומאסו דה פאריס בגלריה ארמנו טדסקי בתל אביב לא צריך להיות קהל כזה. אפשר לחפש ואפילו למצוא בעבודותיו תשובות קיומיות לגורל האדם המודרני, אבל אפשר גם לשמוח איתו קצת באמצע היום, בהפסקת הצהריים של יום עבודה ארוך.

דה פאריס, איטלקי יליד טורינו (1960), הוא אמן מוערך אשר הציג את עבודותיו בגלריות ובמוזיאונים ברחבי אירופה. ציור, פיסול ודימויים דיגיטליים זוהרים, הם האמצעים לשפה שבה הוא משתמש. נטייה לאירוניה ולחופש הבעה מובילה אותו בעבודתו, כמו גם התעלות מעבר לגבולות המציאות וניסיון למשוך את הצופה להתבוננות ביקומים מקבילים.

הוא מייצר בעבודותיו קהילות אנושיות קטנות של בובות אנושיות זעירות, צעצועי ילדים, שנראים מתוקים ורציניים להחריד בה בעת. דמויות קטנות שמתמודדות עם איתני טבע וחוקים של עולם אחר, צפות בתוך ים של סיליקון צבוע, אירוני ומתפקע מססגוניות וחיים.

וכך הוא מעיד על עבודותיו: "ניתן לזהות נושאים קבועים במהלך המחקר שלי, כגון עניין בדיסציפלינות אחרות, ביולוגיה – שירה – סוציולוגיה – היסטוריה – עיצוב. זהו המבט והחזון שלי על העולם שסביבנו. הכול הולך ונעשה בלתי סביר, בלתי צפוי. האנושות התרחקה מהאנושיות כאשר היא שכחה את הטבע, כשטרגדיות מתרחשות בתקשורת, כשהמדע מחפש דרך ליצור צורות קיום חדשות, כשהפוליטיקה אבדה בתוך עצמה, כשפילוסופים בקושי מצליחים לסייע לאדם להבין את עצמו, וכשהדת תופסת מקלט ומחכה להארה אלוהית. אלה הרעיונות המגדירים את העבודות הטרגיות-קומיות שלי, את 'הסינתזה האנושית'".

נראה כי מתוך הניסיון לומר משהו על מצבו של האדם בעולם הממשי הריאלי, דה פאריס יוצר עבור צופיו עולם מקביל, שבו הוא יכול ללכת לאיבוד בצבעוניות המתפוצצת. ממש כמו הדמות בעבודה מסדרת "הזרימה", דמות אנושית, אסטרונאוט שנכלא בתוך בועה שקופה וקשיחה מפלסטיק, משתלשל מבחוץ על ציור גדול שנראה כמו כדור הארץ עצמו. כך מוענקת למבקרים חוויה של צפייה בעולם מבחוץ.

בתערוכה מוצגות עבודות נבחרות מתוך כמה סדרות שונות שיצר לאורך השנים. "זרימה", "חדשות טובות" , מיצג ה"כרומוזום" שהוצג בביאנאלה ה-50 בוונציה (2005) ו"ביו-נוף". כל העבודות מעניינות והתערוכה אינה גדולה או מתישה.

אם זמנכם קצר, שימו לב במיוחד לעבודות מסדרת "חדשות טובות". כל עבודה מורכבת מעשרות פאנלים מרובעים ושווים. גם פה, דה פאריס בורא עולם וסיפור שעובר בין פאנל לפאנל; בכל עבודה יש פאנל אחד שממשיך את הציור שבו לפאנל שאחריו. הווריאציה המעניינת שלו על שפת הפופ-ארט של אמנים כמו רוי ליכטנשטיין וקית' הרינג ניכרת היטב, והבובות האנושיות הקטנטנות והאופן שבו הוא מטביע אותן בתוך כל סיפור ריבועי קטן – משובב נפש ממש. לכו תשמחו את עצמכם עם קצת צבע בחיים.

גלריה ארמנו טדסקי, לילינבלום 3 תל אביב

שעות פתיחה:

ב'-ה': 19:00-11:00

ו': 14:00-11:00

הכניסה ללא תשלום

התערוכה תינעל ב-8.3.12

 עוד בתרבות: מירי מסיקה עושה אהבה

וגם: עדלאידע של ג'אנק פוד

מתי בפעם האחרונה ראיתם תערוכה שעשתה לכם שמח? בעבודותיו של אנריקו תומאסו דה פאריס המוצגות בגלריה ארמנו טדסקי בתל אביב, אפשר למצוא תשובות קיומיות לגורל האדם המודרני, אבל אפשר גם לשמוח איתו קצת באמצע היום, בהפסקת הצהריים של יום עבודה ארוך

מאת נטע דנציגר

העולם שלנו מלא באמנות. אמנות חשובה. אמנות שולית. יפה. מופשטת. מעניינת. לא מעניינת. מרגשת. מצחיקה. ריאליסטית. סוריאליסטית. ביקורתית. חכמה. מתי בפעם האחרונה ראינו תערוכה שעשתה לנו שמח?

המבקרים בגלריות לאמנות עכשווית הם לרוב קהל מתוחכם, שמנקבוביות עורו, מסיבי הבגדים השיקיים שלו ומגרונו, נשפך אינטלקט. בשביל התערוכה של אנריקו תומאסו דה פאריס בגלריה ארמנו טדסקי בתל אביב לא צריך להיות קהל כזה. אפשר לחפש ואפילו למצוא בעבודותיו תשובות קיומיות לגורל האדם המודרני, אבל אפשר גם לשמוח איתו קצת באמצע היום, בהפסקת הצהריים של יום עבודה ארוך.

דה פאריס, איטלקי יליד טורינו (1960), הוא אמן מוערך אשר הציג את עבודותיו בגלריות ובמוזיאונים ברחבי אירופה. ציור, פיסול ודימויים דיגיטליים זוהרים, הם האמצעים לשפה שבה הוא משתמש. נטייה לאירוניה ולחופש הבעה מובילה אותו בעבודתו, כמו גם התעלות מעבר לגבולות המציאות וניסיון למשוך את הצופה להתבוננות ביקומים מקבילים.

הוא מייצר בעבודותיו קהילות אנושיות קטנות של בובות אנושיות זעירות, צעצועי ילדים, שנראים מתוקים ורציניים להחריד בה בעת. דמויות קטנות שמתמודדות עם איתני טבע וחוקים של עולם אחר, צפות בתוך ים של סיליקון צבוע, אירוני ומתפקע מססגוניות וחיים.

וכך הוא מעיד על עבודותיו: "ניתן לזהות נושאים קבועים במהלך המחקר שלי, כגון עניין בדיסציפלינות אחרות, ביולוגיה – שירה – סוציולוגיה – היסטוריה – עיצוב. זהו המבט והחזון שלי על העולם שסביבנו. הכול הולך ונעשה בלתי סביר, בלתי צפוי. האנושות התרחקה מהאנושיות כאשר היא שכחה את הטבע, כשטרגדיות מתרחשות בתקשורת, כשהמדע מחפש דרך ליצור צורות קיום חדשות, כשהפוליטיקה אבדה בתוך עצמה, כשפילוסופים בקושי מצליחים לסייע לאדם להבין את עצמו, וכשהדת תופסת מקלט ומחכה להארה אלוהית. אלה הרעיונות המגדירים את העבודות הטרגיות-קומיות שלי, את 'הסינתזה האנושית'".

נראה כי מתוך הניסיון לומר משהו על מצבו של האדם בעולם הממשי הריאלי, דה פאריס יוצר עבור צופיו עולם מקביל, שבו הוא יכול ללכת לאיבוד בצבעוניות המתפוצצת. ממש כמו הדמות בעבודה מסדרת "הזרימה", דמות אנושית, אסטרונאוט שנכלא בתוך בועה שקופה וקשיחה מפלסטיק, משתלשל מבחוץ על ציור גדול שנראה כמו כדור הארץ עצמו. כך מוענקת למבקרים חוויה של צפייה בעולם מבחוץ.

בתערוכה מוצגות עבודות נבחרות מתוך כמה סדרות שונות שיצר לאורך השנים. "זרימה", "חדשות טובות" , מיצג ה"כרומוזום" שהוצג בביאנאלה ה-50 בוונציה (2005) ו"ביו-נוף". כל העבודות מעניינות והתערוכה אינה גדולה או מתישה.

אם זמנכם קצר, שימו לב במיוחד לעבודות מסדרת "חדשות טובות". כל עבודה מורכבת מעשרות פאנלים מרובעים ושווים. גם פה, דה פאריס בורא עולם וסיפור שעובר בין פאנל לפאנל; בכל עבודה יש פאנל אחד שממשיך את הציור שבו לפאנל שאחריו. הווריאציה המעניינת שלו על שפת הפופ-ארט של אמנים כמו רוי ליכטנשטיין וקית' הרינג ניכרת היטב, והבובות האנושיות הקטנטנות והאופן שבו הוא מטביע אותן בתוך כל סיפור ריבועי קטן – משובב נפש ממש. לכו תשמחו את עצמכם עם קצת צבע בחיים.

גלריה ארמנו טדסקי, לילינבלום 3 תל אביב

שעות פתיחה:

ב'-ה': 19:00-11:00

ו': 14:00-11:00

הכניסה ללא תשלום

התערוכה תינעל ב-8.3.12

 עוד בתרבות: מירי מסיקה עושה אהבה

וגם: עדלאידע של ג'אנק פוד

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן